תקשורת עברית: המלחמה הנחיתה מכה אנושה במגזר החקלאי בישראל

לפי קבוצת העברית תסנים ניוז, הודיע ​​העיתון הכלכלי "כלכליסט" בגיליון יום שני שלו, במבט על ביצועים של חברה חקלאית ברחבי רצועת עזה, ניתן להבין את עומק הנזק שנגרם למגזר החקלאי כחלק חשוב מהכלכלה הישראלית.

לפי מדיה זו, אש המלחמה ניצתה בשדות ובגנים כך שהגישה לאפשרות זו מוגבלת מאוד. כוח העבודה, שבדרך כלל נשכר לקטיף את המוצרים, אינו מוכן להגיע לאזורים הללו וכמעט נעלם, מה שגרם להפסדים קשים שהוטלו על מגזר זה.

יורי לובט, מנכ"ל חברת מהדריין, ששוחח עם כלי תקשורת זה, מדגיש כי לאחר תחילת המלחמה, חברות רבות סבלו מירידה בהכנסות ורבות אחרות ספגו הפסדים.

מודגש עוד בדו"ח, מלחמת ה-7 באוקטובר (מבצע סערת אלאקצא) טלטלה קשות את הכלכלה הישראלית, אך חלק מהמגזרים במשק צורות נוספות נפגעו ממנו, בינתיים, המגזר החקלאי ספג יותר הפסדים וספג מכה אנושה בעקבות המלחמה הזו, רוב החברות החקלאיות בישראל הן חברות פרטיות, ולכן ישנה אפשרות לגישה ציבורית למידע של החברות הללו לא קיים, לכן כלכליסט כלל את הנתונים בדו"ח של חברת מהדרין, שמניותיה מוצעות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כקריטריונים להערכה זו.

על פי נתוני דוח זה, הכנסות החברה במחצית השנייה של 2024 היא הציגה ירידה של כ-18.9%, בעוד שיחס זה עמד על 19.9% ​​במחצית הראשונה של השנה, וההפסדים הממוצעים שנגרמה לחברה זו ברבעון השני של 2024 יגיע ליותר מ-47.5 מיליון שקל.

בחלק אחר של דו"ח זה מוזכר בערך הגורמים להפסדים אלו:

הגורם העיקרי לכל ההפסדים הללו הוא המלחמה והשלכותיה. חברת מהדרין פועלת בארבעה מגזרים הקשורים ל חקלאות וקשורים זה לזה: ייצור מוצרי חקלאות וגננות (במיוחד פירות הדר, אבוקדו ותמרים), מגזר אחסון קר ותחזוקת תוצרת חקלאית, השקיה חקלאית וייצור שתילי עצי פרי, שלפי גורמים בחברה זו, המלחמה גרמה להפסדים גדולים לתהליך קטיף הפירות של המטעים של החברה הזו ויקרה מאוד, בדרך כלל העבודה הזו נעשית באמצעות עבודה זרה, אבל לא רק 800-1200 עובדים זרים עונתיים לא היו מוכנים לעבוד. הגנים האלה, אבל אפילו 300 עובדים קבועים של החברה התלוננו על היותם באזורים אלה.

עוד הדגישו גורמים בחברה כי אחת הבעיות בפעילותם היא קיומם של יותר מ-400 דונם מגני החברה באזור עזה, אשר לאחר תחילת מלחמת ה-7 באוקטובר אין לחברה עוד גישה אותם, והוא הפך לאזור מלחמה, והכניסה של אזרחים אליו נאסרה אזורים רבים במתקנים של הפלוגה הזו, וגם מספר עצים נהרסו לפלסטין הכבושה) שגם הגישה אליהם מוגבלת מאוד לפעילות מלחמה מתמשכת באזורים אלו.

זמן קציר מוגבל באזורים אלו, גם אם תנאי הביטחון נוחים, הדבר גרם למוצרים שנקטפו מאבדים את איכותם ומאבדים את השוק שלהם.

הפסד נוסף שנגרם לחברה זו הוא במחלקת האחסון הקירור, אשר עקב הירידה החדה ביבול על ידי חקלאים אחרים, כמות הביקוש לאחסון קירור ירדה גם היא ב-60% בישראל כולה.

מעגל ההפסדים השלישי של זה החברה הישראלית נובעת ממלחמה חוצת גבולות, לדברי מנכ"ל החברה, עיקר הרווח של חברה זו הוא ממקום ייצוא המוצרים לחו"ל, אך בשל המצור הימי שהופעל על ישראל על ידי הכוחות המזוינים של תימן , לא ניתן היה לעגון את הספינות וחברה זו איבדה את השוק שלה במזרח הרחוק ובאוסטרליה, כאשר גם היצוא מתבצע באיחור רב ובעלויות מוגזמות ובלתי משתלמות

החברה גם הודתה שהמלחמה ברצועת עזה (ושחרור חדשות

הגידול ב גם מחיר המוצרים החקלאיים בשווקים המקומיים גרם לצרכנים הישראלים ללכת על מוצרים אלה פחות ולהפחית את צריכתם ב-25%.

סוף message/