אנטומיה של "נפילה" / תיאור שקיעתה של ישראל תחת הסכין של "סטיבן וולט"
במאמר הסביר הפרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד את תהליך שקיעתו של המשטר הציוני. |
דוח סוכנות הידיעות Mehr על פי מדיניות החוץ, סטיבן וולט, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד, במאמר לפרסום זה (Foreign Policy), המתאר את המשטר של המשטר ירידה ציונית, כתב שישראל בבעיה קשה.
וולט כתב כי אזרחי ישראל חלוקים עמוקים וסביר שמצב זה לא ישתפר. ישראל נתונה במלחמה בלתי ניתנת לניצחון בעזה, וצבאה הראה סימני היחלשות, ואפשרית גם מלחמה רחבת היקף עם חיזבאללה או איראן. גם כלכלת ישראל סובלת, ולפי ה"טיימס אוף ישראל", כנראה ייסגרו השנה 60,000 עסקים.
יתר על כן, הפעולות האחרונות של ישראל הכתימו קשות את תדמיתה הגלובלית, וכיום היא מנודה כמו קודם לכן . לאחר מבצע חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (15 מהר 1402) התמודדה ישראל עם מבול של אהדה מצד בעלות בריתה, אך בחלוף 10 חודשים מאז רצח העם בעזה והתגברות האלימות של המתנחלים בגדה המערבית, כל זה מבול (לא מוצדק) של אהדה נעלם. התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי ביקש להוציא צו מעצר לבנימין נתניהו, ראש הממשלה, ויואף גלנט, שר המלחמה של המשטר הציוני, באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בממצאיו הראשונים, בית הדין הבינלאומי לצדק תיאר את מעשיה של ישראל כרצח עם מטבעו וכינה את הכיבוש של ישראל בגדה המערבית, עזה וירושלים הפרה ברורה של החוק הבינלאומי.
רק אותם מגינים ותומכים של המשטר הציוני ש"טמנו את ראשם עמוק מתחת לשלג" יכולים להבין מה תראו מה קורה בעזה ואל תהיה מוטרד ובלבול עמוק. התמיכה בפעולותיה של ישראל בארה"ב בירידה חמורה, והדור הצעיר של אמריקה מתנגד לחוסר המעש של ממשל ג'ו ביידן מול פעולותיה של ישראל.
וולט כתב כי "להטיל את כל האשמה על נתניהו היא התעלמות מבעיה עמוקה יותר; "השחיקה ההדרגתית של החשיבה האסטרטגית בישראל ב-50 השנים האחרונות"; ההישגים הטקטיים וכישוריה של ישראל בשני העשורים הראשונים שלה, במיוחד בקרב אנשים מבוגרים, הסתירו את המידה שבה הבחירות האסטרטגיות הגדולות שלה מאז 1967 ערערו את ביטחונה.
הפרופסור מאוניברסיטת הרווארד כתב עוד: הציונים הראשונים והדור הראשון של מנהיגים ישראלים היו אסטרטגים חכמים וניסו להשיג משהו כמעט בלתי אפשרי, וזה היה הקמת מדינה יהודית בלב העולם הערבי! דוד בן-גוריון ומנהיגים ציונים אחרים היו מוכנים לא פעם להסתפק זמנית בהסכמים שלא עמדו ביעדים ארוכי הטווח שלהם, כל עוד ההסכמים מקרבים אותם צעד אחד אל המטרות הללו. בהתחלה, לאחר השגת עצמאות, המשטר החדש הזה ניסה ברצינות למשוך תמיכה בינלאומית באמצעות תעמולה ללא הפסקה, ובעיקר ליצור מערכת יחסים מיוחדת עם ארצות הברית. מערכת יחסים שהתבססה בעיקר על הגברת הכוח וההשפעה של השדולה הישראלית. דיפלומטיה חכמה ובעיקר מתעתעת סייעה לישראל גם לפתח ארסנל סודי של נשק גרעיני ולהסתיר את המציאות הקשה והאכזרית של ייסוד ישראל, שלא נחשפו עד שנות ה-80.
לפי וולט, לעומת זאת, כפי שחוקרים ישראלים מתחשבים הדגישו שוב ושוב, הטעות העיקרית, ההחלטה על לשמר, לכבוש ולהתיישב בהדרגה של הגדה המערבית ועזה היה חלק ממאמץ ארוך טווח ליצור "ישראל השלמה".
סימן ברור נוסף לניתוח שיפוט אסטרטגי היה המתקפה הכושלת של ישראל על לבנון ב-1982. תוכנית זו נוצרה במוחו של אריאל שרון, ראש הממשלה חובב המלחמות דאז, שהגיע למסקנה (!) שתחילתה של תוקפנות צבאית נגד לבנון תגרום לפיזור הארגון לשחרור פלסטין, להקמת מקצוען. -ממשלת ישראל בביירות, וחופש הפעולה של ישראל בגדה המערבית. הפלישה זכתה להצלחה קצרת מועד והובילה לכיבוש דרום לבנון, אך במקום זאת הובילה ישירות להקמת חיזבאללה; הכוח שכוח ההתנגדות הגובר שלו דחף בסופו של דבר את ישראל מלבנון בשנת 2000.
לפי וולט, יש צורך להתפשר עם הפלסטינים, לעצור את הרחבת ההתנחלויות בכבושים שטחים ולשתף פעולה עם הפלסטינים להקמת ממשלה יעילה, אפקטיבית ולגיטימית. עם זאת, מנהיגי ישראל, בעיקר שרון ונתניהו, פעלו נגדה וחסמו שוב ושוב את המאמצים האמריקאים להגיע לפתרון שתי המדינות. התוצאה של מדיניות זו הייתה שרשרת של מלחמות הרסניות אך חסרות פרי שלא יכלה לשים קץ להתנגדות הפלסטינית והובילה לבסוף להתקפת חמאס ב-7 באוקטובר; תקיפה שנחשבת למכה הקשה ביותר לישראל בעשורים האחרונים.
|