הכרה של ישראל בהישגים החשובים של ההתנגדות בסערת אל-אקצא

על פי הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים, המכון למחקרים אסטרטגיים "בגין סאדאת" של המשטר הציוני לאחרונה דו"ח מפורט הצביע על הישגי ציר ההתנגדות במהלך 9 החודשים האחרונים בקרב סערת אל-אקצא והודה בתבוסה של ישראל ובאפשרויות המצומצמות.

בתחילת דו"ח זה, נאמר שסערת אל-אקצא היא סיפור הצלחתה של ישראל בביטוי הכוח האזורי, הצבאי, הכלכלי והפוליטי חשף אותה למכה קשה.

"איתן שמיר" חוקר בכיר במכון בגין סאדאת של מחקרים אסטרטגיים בישראל במחקר זה בוחנים את ההישגים האסטרטגיים של ציר ההתנגדות נגד ישראל ב-10 החודש הראשון של מלחמת עזה השתלם במישורים שונים. חוקר ציוני בכיר זה כיהן בעבר בתפקיד ראש המחלקה לדוקטרינת ביטחון פנים של המשטר הציוני במשרד לעניינים אסטרטגיים של משטר זה, ונחשב כיום לאחד המומחים לענייני קבוצות ההתנגדות של ישראל ותורת המלחמה.

שמיר בתחקיר זה הדגיש: ישראל ספגה אבדות כבדות מאז ה-7 באוקטובר האחרון, מה שגרם לצבא לאבד חטיבה שלמה. רוב החיילים הישראלים שנהרגו ונפצעו במלחמה זו הם כוחות מיוחדים ומפקדי שטח בולטים. כמובן, איננו מזכירים כאן את נפגעי המתנחלים.

תיאור הדיווח הוא כדלקמן:

החרפת ההבדלים בחברה הישראלית

חמאס הצליח בחודשים האחרונים להחליש את החברה הישראלית ויצר פילוג חזק בחברה הישראלית בנושא האסירים. אנו חשים גם בבירור את ההלם, האימה, חוסר היציבות והבלבול הקיצוני בקרב המתנחלים, בדומה למצב בישראל במלחמת אוקטובר 1973; אבל הרבה יותר עמוק ואינטנסיבי, במיוחד במונחים של נפגעים אנושיים

הבדלים וסכסוכים פנימיים בחברה הישראלית מתגלים כ-10 חודשים לאחר מלחמת עזה בנושאים שונים ובין תומכי קואליציית הממשלה של בנימין נתניהו. יריביו, יצרו הבדל חזק. כאן יש להזכיר כי לדיון בעניינם של האסירים ובסוגיית עצירת המלחמה נוספו גורמי ההבדלים הקודמים בין ישראלים, ובינתיים אנו עדים למשבר אמון חמור בקרב קבוצה גדולה של ישראלים. ישראלים רבים מאמינים שההנהגה הנוכחית של ישראל לא מסוגלת להגן עליהם ולא עשתה הכל כדי לשחרר את האסירים מעזה חזקה>

מצבה הכלכלי והפיננסי של ישראל לאחר מלחמת עזה הולך ומדרדר והכלכלה הישראלית התמודדה עם אתגרים קשים כתוצאה מההשלכות הישירות של המלחמה. הנזק העצום שנגרם למשק הישראלי במלחמה זו בא לידי ביטוי היטב בדוחות של סוכנויות הדירוג הפיננסיות, וסוכנויות אלו רושמות כל העת אינדיקטורים שליליים לצמיחת המשק הישראלי את ההלוואות הדרושות לפיצוי על הגירעון שנגרם מהמלחמה יתמודדו בעתיד והאירועים שקרו לאחר מכן, הובילו לגיבוש חזית בינלאומית רחבה נגד ישראל, וכמה מדינות וארגונים לא ממשלתיים שונים, כמו גם ארגונים בינלאומיים, פתחו במתקפה גדולה נגד ישראל. . בנוסף, אנו עדים להפגנות ענק נגד ישראל ותמיכה בפלסטין במדינות גדולות בעולם, ובמיוחד במדינות המערב, בנוסף לכך, קמפיין משפטי גדול בשני בתי דין בינלאומיים בהאג, דהיינו בית הדין הפלילי הבינלאומי והמשפט הבינלאומי. בית הדין הבינלאומי לצדק נגד ישראל הושק. היכן שיש תביעות רבות נגד ישראל ורשויותיה, והנושא הזה מביא לנזקים והשלכות נרחבות.

ישראל עומדת בפני אתגר נוסף בזירה הבינלאומית, שקשורה להתגייסות הסטודנטים האמריקאית נגד ישראל, והיו נגדה הפגנות שלא נראו מעולם. תל אביב גם התמודדה עם תנועת חרם גדולה ומדינות רבות נאלצו לנתק את הסיוע הצבאי וכל שיתוף פעולה צבאי עם ישראל, כמו ספרד, שסירבה לאפשר לספינה הודית עמוסה בציוד צבאי ישראלי לעגון בנמליה.

חזרת הסוגיה הפלסטינית למרכז תשומת הלב העולמית

עם מבצע סערת אל-אקצא הצליח חמאס להביא את הנושא הפלסטיני לקדמת הבמה ומרכז כתנאי לכל התיישבות אזורית החזיר את תשומת הלב הבינלאומית; כך שכיום אי אפשר לדבר על שלום והסדר אזורי בלי לקחת ויתורים מישראל בנושא הפלסטיני. מלחמה זו הובילה גם לעלייה בתמיכה הבינלאומית בעניין הפלסטיני; כך שכמה מדינות בעולם הכירו במדינת פלסטין העצמאית. חלק מהישראלים מאמינים שהמטרה העיקרית של המבצע ב-7 באוקטובר הייתה למנוע את התחזקות הברית בין ישראל לסעודיה. כי הנושא הזה משנה את כללי המשחק באזור.

מצד שני, למרות 10 חודשים של המלחמה ההרסנית שפתחה ישראל ברצועת עזה, חמאס עדיין שולט ברצועת עזה ומנהיגיה. מפקדים כמו יחיא אל-סנוואר ומוחמד אל-דזיף, הם עדיין בחיים, ממשיכים במשימתם והחזיקו עשרות אסירים ישראלים בעזה >

אחד ההישגים האסטרטגיים של סערת אל-אקצא היה איסוף כל ההתנגדות קבוצות סביב חמאס ותמיכה בו. כאן יש לשים לב לתפקיד התומך של חיזבאללה בלבנון, הכוחות המזוינים של תימן וההתנגדות העיראקית בתמיכה בעזה. הפעולות שביצע חיזבאללה נגד ישראל בחזית הצפונית גרמו לה נזק חמור וחשפו את חולשותיה של ישראל ואת חוסר יכולתה להתמודד ביעילות עם עוצמת האש של חיזבאללה.

בחזית אחרת, הכוחות הצבא התימני נמצאים מכוונים לספינות הקשורות לישראל בים סוף ולשלוח את הטילים והמל"טים שלהן לכל מקום בישראל (פלסטין הכבושה) שהם רוצים. בנוסף לכך, העיראקים, יחד עם חיזבאללה ותימן, מנהלים פעולות חוזרות ונשנות נגד ישראל.

התקפות המתמשכות של קבוצות אלו נגד ישראל מעידות על שחיקת ההרתעה שלה; כי למרות המלחמה ההרסנית שניהלה בעזה, ישראל לא הצליחה להחיות את כוח ההרתעה האזורי שלה. הפעולות הצבאיות של תימן בים האדום, כמו גם הפעולות הישירות שביצעה טהראן בתגובה לתקיפת ישראל על הקונסוליה של איראן בסוריה (הכוונה למבצע ההבטחה הכנה של איראן נגד המשטר הציוני), עמדו בפני תגובה חלשה מצד המערב.

הנושא הזה הדאיג מאוד את ישראל; כי זה אומר חולשתן של בעלות בריתה ואותה סוגיה באה לידי ביטוי בחולשת ישראל עצמה.

אבל ההישג הגדול ביותר של ציר ההתנגדות במלחמה זו הוא פינוי התנחלויות ישראליות מאוכלוסייתה למען פעם ראשונה מאז הקמת ישראל ב-1948. ; כי מאות אלפי ישראלים פונו מההתנחלויות סביב רצועת עזה ומהאזורים הסמוכים לגבול לבנון. כתוצאה מכך, ציר ההתנגדות הגיע להישג שלא קרה מאז 1948 על ידי פינוי כל שטחי ישראל (פלסטין הכבושה).

אפשרויות רעות וגרועות יותר לישראל

ישראל נמצאת כעת בקרב מתמשך וקשה ללא סוף באופק, ובמלחמה זו ספגה מכה קשה לנרטיב של ישראל בדבר כוחה האזורי, הצבאי, הכלכלי והפוליטי. בינתיים, ציר ההתנגדות מודע היטב לחולשתה של ישראל ומחפש הזדמנות לתקוף אותה ולהחליש עוד יותר את ישראל. האפשרות הראשונה היא לסיים את המלחמה, שבבחירה באופציה זו על ישראל להסיג לחלוטין את כוחותיה מרצועת עזה ובתמורה להחזיר את כל שבויה מהפלסטינים. לאחר מכן, ישראל תצטרך להרגיע את החזית הצפונית ועליה להקים הפסקת אש עם חיזבאללה.

לאחר השלמת צעדים אלו, על ישראל להשקיע את כל מאמציה וזמנה להחייאת החזית הפנימית והעמדה בין הבינלאומית כמו גם לבנות מחדש את צבאו העייף והמותש ולצאת לנורמליזציה של היחסים עם ערב הסעודית.

אבל הדרך הזו מלאה בסכנות רבות; כי אחרי זה באזור, ישראל ידועה כמפלגה שנכנעה ונתנה ויתורים, וזה ניצחון גדול לחמאס ולבעלי בריתו. בנוסף, לאחר נסיגת הצבא הישראלי מציר פילדלפיה (סלחודין), חמאס מתחיל להחזיר את כוחו הצבאי. נציין גם שישראל לא תוכל עוד לקבל תמיכה מקומית ובינלאומית לחידוש המלחמה נגד עזה.

אבל האפשרות השנייה שישראל נוקטת כעת היא הגברת הלחץ הצבאי חמאס ברצועת עזה לאלץ את התנועה הזו לעשות ויתורים במשא ומתן. במקביל, ישראל מנסה ליצור ממשלה חלופית לחמאס בעזה, והמלחמה עלולה להתפשט גם בחזית הצפונית.

אבל גם לאופציה הזו יש סיכונים רבים והיא לא קלה בכלל; כי אין סוף ברור וישראל עלולה למצוא את עצמה בעיצומה של מלחמה אזורית, או מלחמת התשה ארוכה מאוד ברצועת עזה ובלבנון שאין מנוס ממנה.

סוף הודעה/