מה קרה במפגש המיוחד "עזה והתפתחויות אזוריות"?

דווח

בפגישה שהוזכרה, האימאם חומייני (ר"ע) ומנהיג עליון לנושא הפלסטיני, אפשרות למלחמה בין לבנון למשטר הציוני, מלחמת עזה ושיחות הפסקת האש ו ניהול עזה לאחר המלחמה והאתגרים הפנימיים של המשטר הציוני נבחנו על ידי המומחים הנ"ל.

יהודים מאחורי הקלעים של מלחמות גדולות בהיסטוריה האסלאמית

בתחילת הפגישה המתמחה על ההתפתחויות האחרונות באזור על עזה, חוג'ת אל-אסלאם וול-מוסלמין רחימיאן, בהתייחסו להשקפת האימאם חומייני (ר"ע) וה- המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית על פלסטין וזרם הציונות, אמר: השקפת האימאמים של המהפכה על התופעות מבוססת תמיד על הקוראן ועל אמיתות ההתגלות, מסיבה זו אין הבדל ביניהן. דעות בנושאים שונים, לרבות נושא התמיכה במדוכאים והתמודדות עם העריץ והכובש.

הוא הוסיף: לכן, אם אנחנו רוצים להבין את היסודות של האימאמים של המהפכה, עלינו להתייחס לקוראן. בקוראן הקדוש רוב החומר הקשור לשבטים קשור לבני ישראל. האימאם חומייני (ר"ע) אמר: "הקוראן אינו ספר היסטוריה, ומה שנכתב כהיסטוריה של עמי העבר הוא ביטוי לחזון העתיד של האנושות". עם המקרים הללו, אנו יכולים להבין שבעיית היהודים והציונות היא בעיה מתמשכת שהאנושות מתמודדת איתה עד הסוף.

מזכ"ל ההגנה על האומה הפלסטינית, שקבע כי בעיית העוינות היהודית הודגשה בפסוקים רבים, המשיך בנאומו ואמר: בתולדות האסלאם, רוב של המלחמות או קשור להאם היהודים או היהודים היו מאחורי הקלעים של אותן מלחמות והיו מעורבים בה. היהודים מילאו תפקיד בולט הן במלחמות עם הנביא הקדוש (ה') באותה תקופה והן לאורך ההיסטוריה עד היום.

לטענתו, היהודים הם האויבים החריפים של בני האמונה, ובמילים אחרות, ניתן לומר ששנאת יהודים היא מדד חשוב ובסיסי שיש או אין בעל אמונה. היום, אם נעריך את זרם האמונה מול זרם הצביעות והיהודים על סמך הקוראן, נראה לאילו זרמים היהודים עוינים בצורה עזה ואיזה זרמים נוספים יש שמשתפים פעולה ומשתפים איתם פעולה מאחורי הקלעים. כמובן שהיהודים שחיים בחסות האסלאם שונים מיהודי מוחרב, כיום דוגמה מובהקת ליהודי מוהרב הם היהודים תחת דגל הציונות שפלשו לארץ ישראל.

חוג'את אל-איסלאם וול-מוסלימין רחימיאן הצביע עוד על פגישתו של השהיד פתחי שאג'י, מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי בפלסטין, עם האימאם חומייני (ר"ע) ואמר: אימאם (ר"ע) ) דנו בנושא בפגישה זו. הם דנו במאבקם של הפלסטינים בציונים והדגישו: "כל יהודי שנכנס לשטח הפלסטיני מחוץ לשטחים הכבושים נתון לגזירת מוחרב."

המשטר הציוני התמודד עם כל מיני משברים לאחר סערת אל-אקצא

רבוארן אמר בהמשך הפגישה הנזכרת: המשטר הציוני התמודד עם כל מיני משברים לאחר סערת אל-אקצא, שמתגברת ללא הרף. המטרה הראשונית של המשטר הציוני לתקוף את עזה הייתה להחזיר את הצבא ואת האדמה האבודה שלו, אך לאחר ההתקפות הפליליות על עזה, הוא לא הצליח להתאושש והוסיף למשברים של משטר זה.

הוא הוסיף: ההתנגדות הפלסטינית בשדה הקרב הפתיעה את הציונים. ההתנגדות בעזה השתמשה בטקטיקות לכידה במקום לחימה פנים אל פנים, שהביאה לאבדות גבוהות של הצבא הציוני, שהגיעו לכ-50 איש ביום.

לטענתו, היום אחרי 9 חודשים של מלחמה, המשטר הזה מתמודד עם מחלוקות פנימיות רבות ונתניהו מנסה להאריך את המלחמה, אולי זה יוביל להישג נכון להיום, המחלוקות הגיעו עד כדי כך שהפקידים הציונים מאשימים זה את זה בחוסר יעילות ואנו עדים להתפטרות של 900 קצינים ציונים, דבר המעיד על בעיות חמורות במחנה הציוני. רבים מבפנים רואים במלחמה הזו את המלחמה של נתניהו, לא של ישראל.

מומחה בכיר זה לנושאים אזוריים, בהתייחס למשא ומתן להפסקת האש ולשבירת הציונים, אמר: חמאס הכריז על שני תנאים להפסקת האש ודבק בהם, נסיגת הכוחות הציוניים. מעזה והפסקת אש מוחלטת וקבועה. אבל השלטונות הציוניים נסוגו שוב ושוב מתנאיהם או שינו אותם, מה שמראה שהכרזה על סיום השלב השני של המלחמה על ידי הציונים משמעה מבחינתם כישלון גדול; כי הם לא יכלו להגיע ליעדים המוצהרים שלהם ולהשיג הישג. אייזנגוט, אחד ממפקדי הצבא הציוני, הודיע ​​כי הניצחון לא יינתן למשטר הכובש. מי שהכריז על כישלון המשטר הציוני הוא זה שבנו נהרג בתחילת מבצע סערת אל-אקצא ובעל מוניטין גבוה בחברה הציונית.

האופציה של מלחמה עם לבנון פירושה קריסת ישראל

פארדוסיפור, אחד מהדוברים האחרים של פגישה זו, הצביע על רצח העם בעזה ואמר: "אחרי מבצע סערת אל-אקצא, מה שהציונים עושים בעזה הוא לא מלחמה." במקום זאת, האכזריות היא הפשע של הציונים נגד העם המדוכא של עזה.

הוא הוסיף: כניסת ההתנגדות של עיראק, תימן ולבנון למבצע זה נועדה להפחית את הלחץ של מרכז הכובד של התקפות המשטר הציוני על עזה, כדי מסיטים את תשומת הלב והמודיעין והמאמצים המבצעיים של הציונים בעזה ואלמלא כניסתו וניהולו של חדר המבצעים המלחמה נעשו על ידי האמריקנים, לרבות כניסת נושאות מטוסים אמריקאיות לים התיכון, היינו עדים לצבא קריסה פוליטית של הציונים והיא לא הייתה נמשכת יותר מ-9 חודשים; כי הקבינט הציוני איבד את הלכידות שלו ונוצר קבינט מלחמה מיוחד, ותנאים דומים היו במלחמות 1967 ו-1973, אבל זמנם היה מצומצם וחלקי מאוד, אבל במלחמה זו, הקבינט המלחמה קיים כבר יותר מ- 9 חודשים, ותנאים קריטיים עוברים.

שגריר אירן לשעבר בירדן הצהיר: מאז תום המלחמה בת 33 הימים ועד עכשיו, היו 36 אלף הפרות של הסכם 1701 על ידי הציונים, והנוכחי. מצב המשוואה שתי הגישות הפוליטיות כוללות פתרון משוואות ביטחוניות או סכסוך במשא ומתן והגישה הצבאית והסכסוך עם לבנון; אם המצב ייפתר על בסיס מדיני, יש לשקול את הסכם 1701, שבו נכתב בהסכם כי 15,000 אנשי צבא לבנון יבינו אבטחה בעומק של 10 קילומטרים בצורה של מיזוג עם יוניפי"ל. כוחות האו"ם, ובמקרה של התקפה על חיזבאללה הסכם זה יכוסה על ידי ראדה.

לטענתו, ב-10 החודשים הללו חיזבאללה שיגר כ-4,000 רקטות לשטחים הכבושים, שמספרם חוץ מהמל"טים שחדרו לשטחים הכבושים. עומק ההתקפות של חיזבאללה היה 10 קילומטרים בשטח של 100 קילומטרים, כלומר כ-45 ערים ויישובים היו מטרות טילים של חיזבאללה. לטענת השלטונות הציוניים, 100,000 איש ו-200,000 איש ברחו מצפון השטחים הכבושים, על פי השלטונות הציוניים, וכ-50% מהם אמרו שהם אינם רוצים יותר לחזור לשטחים הכבושים.

פרדוסיפור אמר: נתניהו מתכנן להאריך את המלחמה עד הבחירות האמריקאיות וימשיך את המלחמה נגד נשים עוד 4 חודשים כדי שיוכל סוף סוף לשפר את מצבו ולהציל את עצמו כך אולי תיווצר לו הזדמנות חדשה, אבל המשטר הזה מתמודד עם מצב כל כך כאוטי שהוא לא יכול אפילו לסבול את הבעיות, שלא לדבר על לשנות את המצב.

ראש המרכז ללימודי מערב אסיה וצפון אפריקה במשרד החוץ הוסיף: המשטר הציוני חייב לקבל תמיכה בינלאומית בגישתו הצבאית, שהיא תחילתה של -עימות צבאי בצפון, ואמריקה חייבת לתמוך בהם; למרות שארצות הברית רוצה לתמוך במשטר זה, אין די בתמיכה של מדינה אחת, ומספר רב של מדינות צריכות לתמוך במשטר הציוני בעבודה זו, תוך התייחסות להצהרות האחרונות של פקידים אמריקאים; הם לא רוצים לתמוך במשטר הציוני והם לא ירצו.

הוא הוסיף: המשטר הציוני ומפקדיו הבכירים הודו שקיימת אפשרות ל-7 באוקטובר באזורים הצפוניים של פלסטין הכבושה; אם זה יקרה, נתקדם גם לכיוון אל-ג'ליל. עדיף למשטר הכובש לעצור את הסכסוך ולהפוך את אופציית המלחמה לפשרה. אי אפשר להשוות את המלחמה עם לבנון למלחמה בעזה. עזה היא אזור סגור גיאוגרפית המכונה בית סוהר גדול. לבנון היא נתיב התקשורת עם מדינות האזור, במיוחד הרפובליקה האסלאמית של איראן. השימוש של המשטר הציוני באופציית המלחמה מאיץ את הריקבון וההרס שלו.

אובדן התמיכה הבינלאומית הוא אתגר רציני עבור המשטר הציוני

ראזאווי אמר בתום פגישת המומחים על ההתפתחויות האחרונות באזור על עזה: המלחמה בעזה העצימה את המשברים של המשטר הציוני. מלחמה בכל תחום, בכל מקום בהיסטוריה, גורמת ללכידות החברה של אותה חברה, אך בשטחים הכבושים, עם חלוף זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, ניכר ההבדל באחדות באזור זה. . אי ההסכמה של נתניהו עם חברי הקבינט הקיצוניים, כמו גם אי ההסכמה על ניהול הבעיות בשטחים הכבושים, הם מהמשברים הבסיסיים של המשטר הציוני בימים אלה.

המומחה לנושאי מערב אסיה הוסיף: יריבות, פתרון בעיות על ידי קיצונים, עתידה של עזה ואחרי מלחמת עזה, אובדן התמיכה העולמית והאזורית, אוניברסיטאות אמריקאיות, כישלון נתניהו נגד ערב הסעודית ואיראן, פרשות השחיתות של נתניהו והדחה לשוליים של אשתו ובנו הם האתגרים הפוליטיים החשובים ביותר של המלחמה הזו עבור נתניהו, שתסמן את סוף חייו הפוליטיים.

הוא הזכיר את הפחתת מספר הכוחות הצבאיים, אבדות גבוהות של חיילים, אי ודאות בעתיד המלחמה, אי ודאות בסוג העימות עם חיזבאללה בלבנון, מחאות של חיילים. אמהות, מחאות של כוחות הביטחון כאתגרים ביטחוניים לנתניהו. חייב לשנות. העדיפות של נתניהו היא המשך ממשלתו, לא שחרור האסירים. לדבריו, 37% מהחיילים הפצועים שסבלו מבעיות נפשיות, אי החזרת מפונים, הגירה הפוכה וצמצום כניסות יהודים הם האתגרים החברתיים של המלחמה הנזכרת עבור נתניהו. סגירת עסקים, במיוחד סטארט-אפים, ומחלות הנגרמות כתוצאה מאבטלה יצרו גם בעיות כלכליות למשטר הכובש הזה.

רזבי הוסיף: השלטונות הציוניים הוכיחו במלחמה הזו שהם לא מוותרים על האינטרסים המפלגתיים שלהם בעיתות משבר כמו מלחמה, וגם הכתות הדתיות הציוניות הקיצוניות הוכיחו שהאינטרסים המעמדיים שלהם הם גבוהים יותר במלחמה זה אחד האינטרסים של המשטר הציוני.