תחילת הסוף של עמנואל מקרון בצרפת

על פי הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים, עיתון Wirtschafts לפי להתפתחויות האלקטורליות האחרונות בצרפת, במאמר על תחילת הסוף של "עמנואל מקרון", נשיא צרפת, הודיע ​​השבוע וכתב: צרפת הולכת לקראת מבוי סתום פוליטי, שהשלכותיו יורגשו בגרמניה ובכל אירופה. בסיבוב הראשון של הבחירות לפרלמנט המוקדמות הגיעו מועמדי מפלגתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון למקום השלישי ברוב 577 אזורי הבחירה – מאחורי שתי הקואליציות של הימין והשמאל.

אם הימין ינצח בסיבוב השני של הבחירות לפרלמנט במדינה, הוא חייב לפעול כך – שנקרא סימביוזה עם קבינט שחבריו פופולריים בקרב הבוחרים בעיקר בגלל התנגדותם לרפורמות של מקרון בשוק העבודה, אמונתו באירופה המאוחדת ולבסוף, התקדמותו בהגנה על אוקראינה נגד מלחמת רוסיה. זו תהיה נקודת מפנה כלכלית ופיננסית. קואליציית השמאל ומקרון רוצים למנוע זאת במאמץ משותף. אבל לסולידריות הזו יש את המחיר הפוליטי שלה היי ריי היה בדיוק הבומרנג שרבים חששו ממנו. המצביעים כבר לא רצו להיסחף על ידי מקרון. במיוחד לא עם האיום של מקרון שאם מישהו אחר מלבד חבריו יהיה בממשלה, המדינה תיפול לכאוס ומלחמת אזרחים.

באופן הזה, לראשונה פעם מאז 2002, כשז'אן מארי לה פן נכנס לסיבוב השני של הבחירות לנשיאות כנציג הימין הקיצוני הצרפתי, שאותו כינו החזית הלאומית, הפנייה ליצור מחסום בלתי חדיר משותף נגד הימין בבחירות לא היה פורה, ובמקום זאת, בסקר שלפני הבחירות, 44% אמרו שהם רוצים למנוע את הקמתה של ממשלה מקרוניסטית. 47% התכוונו להשתמש בקולותיהם כדי להרחיק קואליציית שמאל מהשלטון. עם זאת, עבור 57 אחוזים, הסיכוי לממשלת ימין לא רק איבד את פחדו, אלא גם הפך לאטרקטיבי יותר.

לכן לאחר שבע שנים, לצרפתים נמאס בבירור ממקרון ומהרטוריקה שלו.

במקרה הגרוע, זה אומר שלוש שנים של קיפאון והיפוכים בכלכלה השנייה בחזקה באירופה /p>

התוצאה הסבירה ביותר היא פרלמנט ללא רוב, כאשר מפלגת האסיפה הלאומית מאבדת רוב מוחלט אך אינה מסוגלת להקים קואליציה. המשמעות היא אי ודאות ומבוי סתום לתקופה בלתי מוגבלת עד שתתקבל החלטה אמיתית על דרכה העתידית של צרפת בבחירות הבאות לנשיאות, אומר אולריך הגה מבית הספר לכלכלה בטולוז.

עבור האיחוד האירופי, הפוליטיקה האירופית והיחסים עם גרמניה, זה גם אומר שעד תאריך זה אין שינוי בקבלת ההחלטות, אבל גם לא יוזמה חדשה. האם צרפת תישאר שותפה בונה או הופכת להרתעה רכה (מלוני) או קשה (אורבן) תלויה בהצבעה של כ-50% מהמצביעים הצרפתים שמוכנים לבחור במפלגות אנטי-אירופיות.

ארמין סטיינבך, כלכלן בבית הספר לעסקים HEC, אמר: "עם מפלגה חזקה של האספה הלאומית, הרבה ישתנה בצרפת וגם באירופה". זו תהיה ההתחלה של הסוף של מקרון. משמעות הדבר היא קיפאון בפוליטיקה הפנימית הצרפתית. הנשיא וראש הממשלה יהיו שונים זה מזה בתחומי אחריותו של זה. ראש ממשלת RN לא ישחרר כספים עבור אוקראינה, לא יעניק למקרון את הזכות להצביע ולהחליט על מדיניות אירופה ויהיה לו ביטוי במינוי חברי נציבות האיחוד האירופי החדשים. מקרון דוחה את פרויקטי RN באותה עת, אינו חותם על החוקים ואינו מתייחס למועצה החוקתית. הממשלה תהיה משותקת במצב זה.

מאמר זה ממשיך: אירופה תתמודד עם תקופה קשה עם הכוחות הפופוליסטים החדשים. הקהילה הלאומית תגרום לסכסוכים רבים עם האיחוד האירופי, כולל בשוק החשמל הפנימי של האיחוד האירופי, בטיפול באנשים שאינם צרפתים ובמדיניות חברתית.

שטיינבך אמר כי מאמינים שאירופה תהפוך לשמרנית משמעותית. במקרה זה, מפלגת האסיפה הלאומית של צרפת תדחוף חזק יותר לאמצעי הגנת הסחר של האיחוד האירופי, למשל נגד יבוא סיני, ולא יהיה הסכם סחר חופשי חדש בעתיד הנראה לעין. זה יהיה לרעת גרמניה, הנשענת על שווקים חופשיים. לדברי המומחה המערבי, הסכסוך בין גרמניה לצרפת ייחשף, במיוחד מכיוון שמקרון כבר לא יכול לנהל את הפוליטיקה האירופית לבד.

תוצאות הבחירות האלה כנראה לא היה הלם לרבים מעמיתיו של מקרון. בחודשים האחרונים הם העריכו את המצב באופן ריאלי יותר מאשר הנשיא, שלא רצה לסמוך על הסקרים. אבל כעת הם עומדים בפני משימה לא פשוטה: האם עליהם להתעקש להשתתף במרוץ ביום ראשון הבא, למרות שהם במקום השלישי?

סוף הודעה/