סימנים של הפחתת מתח; נסיגת ישראל מהתקיפה בלבנון

א>, יצירת האווירה בתקשורת הציונית, שהגיעה לשיאה בשבועיים האחרונים, דעכה במידה מסוימת בשבועיים האחרונים ימים. זאת למרות שעד כה, חלק מהאנליסטים ראו את המתקפה המאסיבית של צבא ישראל על דרום לבנון קרובה ובטוחה על סמך דיווחי התקשורת המערבית והציונית.

תהליך ההסלמה של המתיחות החל כאשר "טאלב סמי עבדאללה" (המכונה חאג' אבו טאליב), אחד המפקדים הוותיקים של חיזבאללה, נהרג בתקיפה אווירית של המשטר הציוני על העיירה "ג'ויה" בדרום לבנון. בתגובה לפעולה זו, ההתנגדות האסלאמית של לבנון ארגנה את התקפת הטילים והרקטות הגדולה ביותר על פלסטין הכבושה בצפון מאז 2006.

זו התקיפה המסיבית העלה ספקולציות בתקשורת על תגובתו הרצינית של הצבא הישראלי לחיזבאללה לחזית החוגים הפוליטיים והתקשורתיים בלבנון, שם ערוץ 12 של המשטר הציוני טען כי הצבא הישראלי נתן את התוכנית לתקוף את לבנון לקבינט של נתניהו ומחכה לירוק. אור מהרשויות הפוליטיות בהקשר זה.

מצד שני, מדיה מקורות טענו כי הצבא הציוני יציג בקרוב תוכנית תחת הכותרת של השלב השלישי של המבצע בעזה, שמשמעותה למעשה הפסקת המבצעים הקרקעיים הנוכחיים. ביקורו הרביעי של עמוס הוכשטיין, הנציג המיוחד של נשיא ארה"ב ללבנון וישראל, בביירות והדיווחים בתקשורת על הטון המאיים שלו במשא ומתן עם שלטונות לבנון היה סימן נוסף למלחמה הקרבה והאיום האחרון על הישראלים מהפה של הדיפלומט האמריקאי הבכיר בביירות זה התפרש.

עם זאת, בשל חוסר התנועה של כוחות המשטר הציוני, במיוחד. אוגדות השריון והחי"ר של משטר זה, על פי משקיפים על ההתפתחויות בלבנון, האפשרות של תקיפה כוללת הייתה עדיין יותר כמבצע פסיכולוגי לדחיקת חיזבאללה במסגרת מדיניות סירות התותחים המבוססת על השגת יעדים צבאיים עם סתם איומים צבאיים.