משפט הצבא החרדי וגל המשבר החדש בקבינט נתניהו

על פי הדיווח של הקבוצה הבינלאומית תסנים חדשות, ביום שלישי בפסק דין חשוב ביותר, בית המשפט העליון של המשטר הציוני הצביע פה אחד על קריאה לסטודנטים למדעי הדת לשירות צבאי. נושא גיוס הקהילות הדתיות החרדיות הפך שוב שנוי במחלוקת בחודשים האחרונים בשטחים הכבושים, ומצד שני, גם העייפות המופלגת של חיילי המילואים הישראלים במהלך 8 החודשים שחלפו מאז המלחמה. שכן הלחצים וההשלכות הכלכליות של התרחקות חיילים אלו מעבודתם, גרמו למחאות רבות.

שירות צבאי וגיוס חובה של דתיים חרדים הוא אחד הנושאים השנויים במחלוקת בתחום הפוליטי של המשטר הציוני. כך למשל, שתי מפלגות דתיות, אגודת ישראל ופולאי ישראל, הוצאו מהקבינט של דוד בן-גוריון בשנת 1952 בשל שירות חובה לנשים.

כמו כן, נושא גיוס החרדים בחיי המשטר הציוני עורר פעמים רבות מחלוקות וחילוקי דעות בקרב המפלגות. מפלגות חרדיות, שהן בדרך כלל בעלות ברית של נתניהו, נהנו מהרבה פטורים משירות צבאי במשך רוב התקופה. כך למשל, על פי החוק הקודם, התלמידים הנ"ל יכולים לקבל פטור כל עוד הם נרשמים לקורסים המוצעים על ידי בתי הספר הדתיים, ההגבלות שנגרמו מהמלחמה גרמו לדיון נוקב בשירות הצבאי החרדי. זירה ציבורית. כוחות האופוזיציה, שמתנגדים בעיקר לנוכחות הדתיים בשלטון, דרשו לשנות את החוק ולקרוא לחרדים לשירות צבאי כדי למלא את הפער של 300 אלף איש. מתנגדי נתניהו סבורים שכל תושבי השטחים הכבושים צריכים להיות אחראים באותה מידה לביטחונו, ובהקשר זה אין להשאיר שכבה בשולי הביטחון.

שנה את החוק

התארכות המלחמה בעזה הגבירה עוד יותר את הצורך של הצבא הישראלי בחיילים חדשים. כתוצאה מתהליך זה, חיילי המילואים (סה"כ 450 אלף איש) נאלצו לעזוב את עסקיהם ולהמשיך להיות בחזיתות המלחמה. מצב זה גרם לעייפות קיצונית של חיילי המילואים והפחית את רצונם להמשיך בשיתוף פעולה עם הצבא הישראלי, ומצד שני, הוא גרם למשק הישראלי להפסד נוסף עקב אובדן כוח האדם המילואים, מלבד עלויות ישירות של המלחמה.כמו כן, המחאות החברתיות שנמצאות במגמת עלייה בתמיכת מתנגדיו של נתניהו, הטילו את אחת מהמחאות הבסיסיות ביותר שלהן. דורש על הציר הזה וקרא לזימון חרדים לשירות צבאי. בנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הציוני, שהיה בלחץ מכמה צדדים, נקט סוף סוף גישת ביניים בתחום זה.

ביבי בא במקום להציג תכנית חדשה, שנכתבה ישירות על ידי מפלגת הליכוד, הוגשה מחדש הצעת החוק של הקבינט לשעבר, שבה היה שר המלחמה בני גנץ, ואשר אושרה רק בקריאה אחת בכנסת. מזכירות הכנסת לעיון. בהצעת חוק זו ביקש גנץ לצמצם את הפטור החרידי מ-26 שנים ל-21 שנים. אם הצעת החוק הזו הייתה הופכת לחוק, בתוך כמה שנים יצטרכו לקרוא 63 אלף חרידים לשירות צבאי. על פי התוכנית הנזכרת, בשלב הראשון ובתחילת הדרך יש לקרוא לשירות חובה 3,000 דתיים חרדים, מצד אחד, הוא ניסה שלא לקבל את האחריות המלאה של מפלגותיו הדתיות, ומצד שני מצד שני, הוא ניסה לאלץ את מפלגות האופוזיציה להצביע בחיוב להצעת החוק שהם עצמם ניסחו. ההצבעה להחייאת הצעת חוק זו הושלמה בהצלחה עם 63 קולות חיוביים ו-57 קולות שליליים, אך בכך לא הסתיימה הקבינט של נתניהו נגד הצעת החוק הזו ולכן ירד מספר התומכים מ-64 ל-63. גלנט הודיע ​​כי לא יצביע בעד הצעת חוק זו מבלי ליצור קונצנזוס על הצעת החוק הזו (ולמשוך את דעתו של לפחות חלק מהאופוזיציה).

למרות שהמפלגות הדתיות הצביעו כן במהלך ההצבעה להצעת החוק הקודמת המותאמת לקואליציה של נתניהו, הן חזרו לשטח בפיתוח הצעת חוק חדשה שמעלה זמנית את גיל הפטור לחיילים ל-41 שנים ולקצינים ל-46 שנים. יש לסכל את היוזמות של בית המשפט העליון.

עכשיו, אחרי כמה שבועות, בית המשפט העליון קבע את הקריאה המהירה של 3,000 חרדים לצבא, ומנגד יולי אדלשטיין, ראש ועדת הביטחון ויחסי החוץ של הכנסת, התנגד אף הוא לאישור הצעת החוק החרדית החדשה.

כתוצאה משני אירועים אלו, שתי המפלגות הדתיות, ש"ס ויהדות התורה, נקטו עמדה נגד הפסיקה האמורה וקראו לבית המשפט העליון נגד התורה. במקביל, הודיעו שתי המפלגות המוזכרות כי אם אדלשטיין יסרב לאשר את הצעת החוק האמורה, הן יתפטרו מהקבינט של נתניהו, אך יישארו בקואליציה.

בחירות בנובמבר?

במקביל, גם בעיתון "ידיעות אחרונות" נכתב בהקשר זה כי חלק מקרוביו של נתניהו חושבים שהתחיל תהליך שיגרום כמה מחברי המפלגה הזו לחוסר ציות הובילו. יש קונספירציה לפזר את הקבינט ולקיים בחירות מוקדמות בנובמבר 2024.

התנועה התחילה עם גלנט ועכשיו נתניהו חושב יולי אדלשטיין גם (ממפלגת הליכוד) מיישר קו עם גלנט וחוזר על עמדתו לגבי הצורך בבניית קונצנזוס לפני האישור הסופי.

עוזרו של נתניהו, שהעניק ראיון אנונימי לעיתון זה, אומר שפרט ליולי אדלשטיין ויואב גלנט , אף אחד שר הכלכלה ברקת, טלי גוטליב, אלי דלל, אליהו רביות ודן אילוס הולכים בכיוון זה, בכוונה לפזר את הקבינט ולסייע בקיום בחירות מוקדמות בנובמבר 2024; זה כבר נשמע אזעקה של סוף חייו הפוליטיים של נתניהו.

סוף הודעה/