שינוי גדול בפוליטיקה הסעודית

Mehr News, הקבוצה הבינלאומית: תמיכתה של אמריקה במשטר הציוני וההרג חסר הרחמים של העם הפלסטיני גרם למדינה זו לא להיות מסוגלת להציג את עצמה כמתווך שוחרת שלום; מדינה שנראתה יותר כמו סנגור של השטן מאשר סוכן שלום.

עיתון קודס אל-ערבי כתב בדיווח על ביידן: אמריקה נכנסת לקרב אחד אחרי השני כדי לתמוך במשטר הציוני ולהצדיק את רצח העם של הפלסטינים במדינה רצועת עזה תיק עדיין לא נסגר, תיק נוסף נפתח. ממועצת הביטחון ובית הדין הפלילי הבינלאומי ועד למוסדות לזכויות אדם ולמפגש קבוצת השבעה, תפקידה של אמריקה כסנגור השטן נמשך. התנהגות זו מבטאת גישה אסטרטגית שנקטו הממשלות האמריקאיות לאחר הקמת המשטר הציוני. זה לא משנה אם נשיא ארה"ב הוא דמוקרט או רפובליקני; התמיכה של וושינגטון בתל אביב היא בלתי שבירה.

עיתון ראי אליום כתב על ערב הסעודית: נראה שסעודיה בוחנת את ההסכמים והבריתות שלה עם מדינות המערב, במיוחד ארצות הברית. ניתן לראות את ההשקפה הזו בהתפתחויות האחרונות, במיוחד בפגישת השלום האוקראינית בשווייץ. בפגישה זו, בה השתתפו 90 מדינות, בחרו מספר רב של מדינות כמו ערב הסעודית, הודו, דרום אפריקה ואינדונזיה שלא לחתום על ההצהרה הסופית. פעולה זו מראה את ההפרדה של עמדות סעודיות ממדינות המערב בנושאים גלובליים חשובים. מצד שני, הלחץ האמריקני על סעודיה לנרמל את היחסים עם תל אביב גרם למתיחות דיפלומטית רבה. בינתיים, סעודיה החליטה שלא להמשיך בהסכם הנפט עם אמריקה, שנמשך כבר עשרות שנים. פעולה זו נחשבת להתפתחות מרכזית במדיניות הכלכלית והגיאופוליטית של ערב הסעודית. בהחלטה זו תופסק תקופת מכירת הנפט הסעודי בלעדית בדולר אמריקאי, שהייתה נפוצה מאז שנות השבעים.

עיתון הלבנוני "אל-אח'באר" כתב על מדינות ערב: בעוד שחלק מהתקשורת הציונית מבקרת את ביצועי הקבינט של המשטר הזה במלחמה נגד עזה, חלק מהתקשורת הערבית כמו למשל רשת הטלוויזיה "אל-ערביה" הוא יודע להכין את התנאים לכך שדובר צבא תל אביב יעביר עוד שקרים בעניין זה לדעת הקהל. במקביל, חלק מהעיתונים הערביים ממשיכים ללכת בקו של פוביה איראן. נכון שמדינות ערב בחרו להחרים סחורות ציוניות כאמצעי להכריז על התנגדותם למשטר הזה, אבל האם לא הגיע הזמן שיוחרם תהליך נורמליזציה של היחסים עם תל אביב וחגיגות ו

עיתון אל-ת'ראח הסורי כתב על פלסטין: כמה משפחות ברצועת עזה הושמדו במשך עד ארבעה דורות, ובכמה משפחות פלסטיניות אחרות, יש איש לא עזב עד כמות ההרג של הפולשים הציונים לדווח משפחות רבות ברצועת עזה טרם הצליחו לזהות ולאסוף את כל חבריהן המעונים מכיוון שרבות מהן עדיין נמצאות מתחת להריסות הבתים המופצצים. כל הפשעים הללו שביצעו אמריקה והמשטר הציוני, שחיים באשליה, אינם מסתירים את האמת הברורה של פלסטין; פלסטין הייתה ותישאר פלסטין במשך זמן רב, והכובשים הציונים יושמדו בסופו של דבר.

עיתון אל-מקריב אל-עיראקי כתב בדיווח: לאחר ששמה של אחת מקבוצות ההתנגדות העיראקיות נכלל ברשימת הטרור האמריקאית, החיזבאללה העיראקית חטיבות הודיעו שהסכמת האמריקאים היא מדד לסטייה. המדינה הזו גאה בדרך ההתנגדות והכעס. גדודי חיזבאללה בירכו את תנועת אנסארולה אל-אופיה ברשימת ארה"ב והדגישו כי וושינגטון לעולם לא תוכל ליישם את הפרויקטים המרושעים שלה על ידי הישארות בעיראק ובאזור.

עיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" כתב על המשטר הציוני: הפראות של הציונים ברצועת עזה יצרה גל רחב של סולידריות בקרב תושבי המערב עם הקורבנות של התוקפנות הזו. יסודו של פשע זה חוזר לעשורים האחרונים ולמקום בו נוצר המשטר הציוני בארץ ישראל. גל הסולידריות הזה במדינות המערב שונה ממלחמות קודמות וממעשי טבח לשעבר כמו התקפת תל אביב על אדמת לבנון.

עיתון אשרק אל אווסט כתב על ביידן: במצב הנוכחי נשאלת השאלה מדוע ביידן לא מפעיל את הלחץ הדרוש על תל אביב להפסיק את המלחמה ב ב-9 השנים האחרונות? עמדתו של ביידן כלפי תל אביב היא לא רק עמדה פוליטית אלא גם אסטרטגית. אהרון מילר, שעבד שנים רבות במשרד החוץ האמריקאי, הדגיש שלביידן יש מחויבות רוחנית גדולה לרעיונות ציוניים. סיבה נוספת היא הקונגרס האמריקני, שדוחה כל סנקציות נגד תל אביב, והסיבה האחרונה היא הבחירות לנשיאות ארה"ב. ביידן חושב שההתמודדות עם מעשי תל אביב יעלה לו ביוקר.