רזולוציה במבוי סתום; מדוע חמאס לא מסכים לתוכנית הפסקת האש?
עמימות היא המילה החשובה ביותר לתאר את החלטת מועצת הביטחון 2735, בעוד שהצד האמריקני רוצה שההתנגדות תקבל את התוכנית הזו ושלושת צעדיה באופן מיידי, אך לא נראית מחויבות לתל אביב. |
Mehr News Agency, International Group: חשיפת ביידן את תוכנית הפסקת האש בת שלושת השלבים, אישור החלטה 2735 ב- מועצת הביטחון של האו"ם והעלייה הספקולציות לגבי תקיפה אפשרית של ישראל בדרום לבנון היו הסיבה לביקורו השמיני של שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן באזור המזרח התיכון. הדמוקרטים מעוניינים לסיים את המלחמה בעזה לפני ה-27 ביוני ותחילת אולימפיאדת הקיץ בפריז. במשוואה זו, בשל התעלמותה של וושינגטון מכמה דרישות לגיטימיות של הצד הפלסטיני, הסיכוי להצלחתה של תוכנית זו הצטמצם מאוד ונמנעה האפשרות לקבלה מלאה של תוכנית זו על ידי ההתנגדות הפלסטינית. חלק מהאנליסטים סבורים שהאמריקאים, בכך שהם לא שמים לב לדרישות העיקריות של חמאס, מנסים כביכול "להפיל את הכדור באדמה" של ההתנגדות ולהסיר את תווית המלחמות המלחמה מהרשויות הישראליות. נקודת המפתח היא שאם ההתנגדות הפלסטינית תסכים להפוגה שלא תיתן את הדעת לדרישה לסיום המלחמה, היא תספק את הקרקע לצעידה של הציונים לחזית הצפונית. בהמשך הערה זו ננסה לענות על השאלה מדוע תנועת חמאס אינה בעד הפסקת אש?
רזולוציה 2735 מועצה אבטחה ; המשך תוכנית Biden
על פי האו"ם, החלטת מועצת הביטחון 2735 אושרה על ידי רוסיה עם 14 קולות בעד ו-1 נמנע. החלטה זו, בהשראת תוכנית שלושת השלבים של ביידן, מדגישה את היישום הקפדני של כל סוף המלחמה בעזה. בשלב הראשון של הפסקת האש המיידית עומדים על הפרק שחרור בני הערובה האזרחיים והחזרת גופות האסירים ההרוגים. בשלב השני נשקלה חילופי שבויים מוחלטים בתמורה לסיום הסכסוכים הקבוע ונסיגת כוחות ישראליים מעזה. בשלב השלישי נלקחה בחשבון התוכנית הגדולה והרב שנתית לשיקום עזה.
ההצבעה החיובית של מועצת הביטחון להחלטה 2735
בהמשך החלטה זו, נאמר כי לאחר יישום השלב הראשון, אם המשא ומתן ליישום ה- השלב השני הם יותר משש כל עוד השבוע נמשך הפסקת האש תימשך אוטומטית. במהלך תקופה זו, מועצת הביטחון מתנגדת לכל פעולה לערבב האוכלוסייה ולצמצום שטחה של עזה מצד ישראל. לפני ההצבעה לאישור החלטה זו, הודיע הנציג האמריקני במועצת הביטחון על הסכמה ראשונית של המשטר הציוני לתוכנית זו וביקש מתנועת חמאס לאמץ את מדיניות "הבריחה קדימה" לקבל מיד את התוכנית הזו. סוגיה זו מועלית בעוד שלאחר נסיעתם של ברט מקגורק וויליאם ברנס לאזור כדי לעקוב אחר תוכנית התלת-שלבית של ביידן, איימו עליו הכוחות הקשוחים בקבינט של נתניהו שאם יסכים להפסקת אש ארוכת טווח בעזה. במצב הנוכחי, הם יוציאו אותו מהקבינט הם ייצאו ויכינו את הקרקע לנפילת הממשלה. התרחיש הזה התחזק לאחר עזיבתו של בני גנץ את הקבינט ולאחר מכן פירוק המבנה הזה על ידי ראש הממשלה עצמו.
מדוע תנועת חמאס לא מקבלת את התוכנית האמריקאית?
"עמימות" היא המילה החשובה ביותר לתיאור החלטת מועצת הביטחון 2735. בעוד שהצד האמריקני מבקש מההתנגדות הפלסטינית לקבל את התוכנית הזו ואת שלושת צעדיה באופן מיידי, לא ניתן הסבר ברור לגבי תוכן המשא ומתן או מחויבותו של הצד הישראלי ליישם החלטה זו. אמנם אין בעיה רצינית ביישום השלב הראשון של החלטה זו; אבל הבעיה מתחילה בדיוק מהשלב השני. לאחר חילופי האסירים הישראלים-פלסטינים המוחלטים, נשאלת השאלה האם הצבא הישראלי באמת יפסיק את הפעולות הצבאיות בעזה? האם הקבינט הימני של המשטר הציוני, הדורש את חידוש ההתנחלויות והשליטה בענייני הביטחון של עזה, ייתן אור ירוק לנסיגת צבא המשטר? העובדה היא שהרשויות האמריקאיות אינן יכולות לספק ערבויות לקבוצות ההתנגדות לגבי המקרים הנ"ל. מנהיגי המשטר הציוני העבירו שוב ושוב את המסר בערוצים רשמיים לא רעילים שהם ימשיכו להילחם עד להשמדת תנועת חמאס ואין להם שום כוונה לעזוב את הפלג הפלסטיני הזה.
המשטר הציוני אינו נותן כל ערבויות לסיום המלחמה או נסיגה מעזה
אי בהירות נוספת של תוכנית זו היא היעדר תשובה ברורה לגבי העתיד הפוליטי ותהליך שיקום רצועת עזה. אין ספק שכל הגורמים האזוריים והבינלאומיים מסכימים על ההכרח בבנייה מחדש של אזור מוכה מלחמה זה, אך נקודת המחלוקת מתחילה כאשר תל אביב אינה נותנת מענה ברור למאפייני ממשלת המעבר או המדינות הפעילות בתהליך זה. על פי ההערות החוזרות ונשנות של הרשויות הישראליות בעניין זה, נראה כי בכוונת המשטר הציוני להשתלט על ענייני הביטחון של עזה באמצעות ניצול מצב המלחמה ויצירת אזור חיץ בין עזה לשטחים הכבושים. במימד הבינלאומי, הקבינט של נתניהו מתכוון ליצור קשר בין מקרה "התאזרחות" ו"שיקום" כדי לספק נוכחות חזקה של ממלכת סעודיה ואיחוד האמירויות בתהליך השיקום והניהול של העניינים האזרחיים בעזה. משמעות התממשות התרחיש הזה היא תפקידן החלש של טורקיה וקטאר בעתיד הפוליטי-כלכלי של עזה ושינוי המשוואות לטובת ארגוני השלטון העצמי והגוש השמרני. השילוב של הגורמים הנ"ל מחייב שתנועת חמאס וחברי רשת ההתנגדות לא יהיו בעלי דעה חיובית על תוכניתו של ביידן וידרשו תשובה ברורה לשאלות ולאי הבהירות הנ"ל. מתן ערובה תקפה לגבי סיום המלחמה ונסיגת כוחות הכיבוש מרצועת עזה היא הצעד הראשון לבניית אמון בין מועצת הביטחון לבין ההתנגדות האסלאמית הפלסטינית.
התועלת של דיבור
למרות הפסקת המלחמה, החילוף של אסירים, משיכת עיניים כמות השיקום ושליחת הסיוע ההומניטרי הם תנאים "הכרחיים" לכינון הפסקת אש ברצועת עזה, אך אף אחד מהאמור לעיל, כגון מתן ערבות תקפה בדבר בר-קיימא. הפסקת האש, נסיגת הכוחות הישראליים מעזה, והמשך הריבונות הפלסטינית באזור זה, הם תנאים "מספיקים" לסיום הם מלחמות התשה. הסיכום של המסע העקר של בלינקן לאזור הוא יותר מאשר קרקע לשלום, היא מצדיקה איכשהו את המשך המלחמה בעזה ומקלה בעקיפין על ההרפתקה החדשה של המשטר הציוני בחזית הצפונית. תנועת חמאס וארגוני התנגדות נוספים הפעילים בחזיתות קרב אחרות הדגישו שוב ושוב כי עם סיום התוקפנות הצבאית של המשטר בעזה, המתיחות באזור תירגע. בהתבסס על כך, אם וושינגטון באמת מחפשת לרסן את המתיחות במזרח התיכון, עליה להניא תחילה את המנהיגים הישראלים מלהמשיך במלחמה ולהגשים יעדים לא מציאותיים כמו השמדת ההתנגדות.
|