תקשורת עברית: ישראל נכנסה למלחמת התשה רב-חזיתית

, העיתון "גלובס" הודה בדיווח, ישראל נמצאת כעת במלחמת התשה בכמה חזיתות שאינה יודעת מה עולה זה יישא בסוף.

התקשורת העברית הוסיפה: ישראל בכלל והמבנה הצבאי-ביטחוני שלה בפרט עומדת בצומת מורכבת , כי אחרי שמונה חודשים של פלישה מתמשכת לרצועת עזה ולמרות הכיבוש של רוב אזוריה, עדיין אין חדשות על תבוסת חמאס, מלבד, כנראה, מלחמת חרבות הברזל הפכה למשהו דומה לרב. -מלחמת התשה חזיתית בדרום ובצפון, ולא מלחמה עם מטרה ספציפית וסופית בתהליך ספציפי.

על פי גלובס, בהקשר של הבלבול הזה נהרגו בשבת 8 חיילים ישראלים במקביל, זו הפעם השלישית מתחילת המלחמה שחיילים ישראלים באירוע מסוכן בפנים, אדם אחד נהרג על מכונית משוריין.

כמה שעות קצרות לאחר מכן פורסמה גם הידיעה על מותם של 3 חיילים נוספים למרות שחלפו שמונה חודשים מתחילת המלחמה , אף אחד לא יודע בדיוק באיזו דרך תלך המלחמה הזו מפקד אוגדת עזה לשעבר ומפקד בית הספר להנדסה צבאית של צבא ישראל אמרו ל"גלובס": אסטרטגיית הפיגועים שמבצעת ישראל מסכנת את חייליה, אם לא תוכל ליצור. לחץ מתמשך, אתה תהיה בלחץ ותאבד את האפשרות של ארגון מחדש וזה מגביר את הסיכון נגד הכוחות שלך.

בחלק אחר של דוח זה , למלחמת ההתשה יש כללים משלה, הן בממד הטקטי והן בממד הכלכלי, יש לה תנאים ומאפיינים מיוחדים ברצועת עזה למלחמה, אבל המלחמה כאן שונה, לכן, בין אם בשוק ובין אם בחברות כלכליות ואפילו במבנים כלכליים ממשלתיים, אפשר גם לחזות ואין תרשימים שיכולים לחזות את כמות ההפסדים הכלכליים.

במילים אחרות, מאז הימים הראשונים של המלחמה, ההערכות לגבי כמות ההפסדים הכלכליים של המלחמה נמשכו עד, בהערכה האחרונה הודיע ​​ראש הבנק המרכזי שמלחמה זו תעלה לישראל יותר מ-250 מיליארד שקל עד תחילת 2025 (דצמבר השנה).

לכן, ניתן לומר שהבלבול הזה בקביעת עיתוי סיום המלחמה, לא רק פוגע בצבא, אלא גם שוחק את כוחה של החברה והכלכלה, כך ששאלות הקשורות לכמות החוסן של צריך להעלות את הכלכלה להמשיך ולתמוך במלחמה הממושכת, במיוחד מאחר והגירעון התקציבי של 12 החודשים האחרונים שהסתיימו במאי הגיע לכ-137.7 מיליארד שקל ועלייה נקודתית של 0.3% מהתוצר הלאומי הגולמי. היא נרשמה בחודש שלפני אותו אפריל ובסך הכל הגיעה לכ-7.2% מההכנסה הלאומית הגולמית, מלחמת חרבות הברזל גרמה עד כה לקריאה של יותר מ-295 אלף חיילים וחיילות, מה שהשפיע רבות על הישראלי. כלכלה, קריאה זו הייתה עד שראינו את עליית המתח בגבולות הצפון בימים האחרונים וחיזבאללה לא לקח אחריות על 200 מבצעי ירי ביום אחד, צפוי שנראה היווצרות של א חזית חזקה בלבנון, והחזית הזו תיצור לנו אתגר חסר תקדים מאחורי החזית.

בעניין זה, אמר גם בריגדיר-אלוף אחטר בסר ל"גלובס": התחזיות שלנו הן שהימים הראשונים של. המלחמה עם חיזבאללה תהיה מאוד כבדה עבורנו, וזה יקר, נביל קאווק, אחד ממנהיגי חיזבאללה, הודיע ​​בסוף השבוע שעבר שחיזבאללה ניצח והגביר את עוצמת האש שלו, ושוב חזר על האיום של חיזבאללה שאם. ישראל מגבירה את המתח, חיזבאללה יעשה את אותו הדבר

ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בולטת בחשיבה לביטחון פנים (INSS). אמר גם לתקשורת הזו: ההיגיון של חיזבאללה הוא למנוע היווצרות של מלחמה הוא נרחב נגד ישראל, וההיגיון הזה היה הכלל של כל הסכסוך הזה, אבל בתקופה האחרונה, אנחנו רואים שחיזבאללה עשה בו שינויים והראה שנסראללה הוא. מוכן להיכנס למלחמה של כמה שנים, זה ניכר מהנאומו והתנהגותו של חיזבאללה, אנו עדים לעלייה בתקיפות ושימוש בסוגי תחמושת חדשים.

ולנסי הוסיף: חיזבאללה הבין שהמלחמה בעזה תיכף היא לא תסתיים, ולכן הוא שם רמת אש מבוקרת על סדר היום שלו, כי חיזבאללה לא רוצה לתקוף עם זה אינטנסיביות לאורך זמן, ובהקשר זה, נראה מגמה סינוסואידית בהיקף הפיגועים הללו, אך אם תיפסק המלחמה בעזה, גם המשטר הציוני ייפסק /a>

סוף הודעה/