עטואן סקר: ההודעות על תקיפת המל"טים של חיזבאללה על חיפה
במקביל לתבוסות השדה של הצבא הציוני בעזה והסלמת המתיחות בין מנהיגי המשטר הזה, ההתפתחויות בצפון פלסטין הכבושה וזעזועים של חיזבאללה בלבלו מאוד את הציונים. |
דוח Mehr News Agency מצוטט על ידי Rai Elium, Abdolbari אטוואן, אנליסט פלסטיני מפורסם, כתב בפתק המתייחס להתפתחויות בצפון פלסטין הכבושה: צלצול האזעקה בעיר הכבושה חיפה ובריחה של המתנחלים הציונים אל בצד המקלטים, עקב להגעתם של שני מל"טים של חיזבאללה מדרום לבנון לחיפה, זה נחשב לפיתוח חשוב ומסוכן מאוד בחזית הצפונית של פלסטין הכבושה, שהיא הבסיס. שכן קונפליקט כולל הוא הצידה; כי מעמקי פלסטין הכבושה אינם בטוחים עוד בצל רקטות ההתנגדות לדרום ולצפון, והציונים אינם יכולים לשאת בתוצאות.
Atwan הוסיף: הנקודה הראויה לציון היא שמצב זה בצפון פלסטין הכבושה עולה בקנה אחד עם שלושה שינוי גדול מתרחש בחזית זו:
– ההגנה האווירית של חיזבאללה הצליחה להפיל מזל"ט ציוני מתקדם מסוג הרמס900 שלפני מספר ימים הוא חדר למרחב האווירי של לבנון כדי להפיל.
– צבא תל אביב הודה ביום שלישי כי חיזבאללה ירה 50 טילים לעבר הבסיסים הצבאיים הציוניים והעיירה קסרמין ירה בגולן הכבוש, מה שהוביל לשריפות גדולות.
– יחידת ההגנה האווירית של חיזבאללה חשפה כי ברשותה טילים מתקדמים שיכולים להילחם בכל לוחם ציוני קבוע כמו AF 16 ו-AF 15 התנגדו ומנעו מהם להיכנס למרחב האווירי של לבנון.
עבדולברי Atwan בהמשך הערתו הדגיש: התפתחויות אלו בחזית הצפונית של ארץ ישראל הכבושה עולות בקנה אחד עם התגברות ההתקפות של תימן על ספינות אמריקאיות וציוניות בים האדום, בים הערבי, בים התיכון ובאוקיינוס ההודי. אחת הסיבות העיקריות שאילצו את אמריקה להציג תוכנית הפסקת אש בעזה היא ההתפתחויות הללו. התקפות מל"ט של חיזבאללה לעבר חיפה והצלחת ההמל"טים העוברים דרך מערכות ההגנה המתקדמות של הצבא הציוני הם מסר מאיים למפקדים הצבאיים ולגורמים המדיניים של המשטר הזה, כי העיר חיפה וערים פלסטיניות כבושות אחרות נמצאות כולן על הכוונת של ההתנגדות, וכל הרחבת המלחמה וההתקפה על לבנון והמשך פשעי הצבא ברצועת עזה פירושם הרס מוחלט של הכבושים ערים פלסטיניות.
האנליסט הפלסטיני הזה קבע: ההתנגדות הלבנונית עדיין לא השתמשה בטילים הכבדים, המדויקים והמדויקים, שמגיעים לפי הערכת הציונים ל-200,000 טילים. אולי בנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הציוני, לא איים להחזיר את לבנון לתקופת האבן! לא יישם אותה, בגלל מודעותו לתגובתו החזקה של חיזבאללה ולסכנותיה עבור המשטר הישראלי הכושל והמפורק.
ג'ליל תיפסק רק כאשר ייפסק רצח העם של משטר הכיבוש בעזה. זו הסיבה שאנתוני בלינקן, שר החוץ האמריקני ערך את נסיעתו השמינית לאזור כדי להגיע להסכם להפסקת אש בעזה בפיקוח של מתווכים ערבים, במיוחד למצרים ולהגיע לקטאר.
עורך הראשי דעתו של אליום לגבי אישור החלטת הפסקת האש בעזה במסמך מועצת הביטחון, שארה"ב נקטה בצעד חריג. הוא לא התנגד לו, הוא קבע: החלטה זו לא תיושם ותשאר בארכיון של החלטות אחרות של האו"ם שלא יושמו; ארגון שכולו עשרות החלטות דומות, שאף אחת מהן לא יושמה. יש לכך כמה סיבות, והחשובה שבהן היא בגלל הערנות של ההתנגדות הפלסטינית.
מאמר זה ממשיך: ההתנגדות הפלסטינית לעולם לא תלך שולל על ידי החלטות כאלה; גם אם הוא בירך על כך. להתנגדות אין אמון בתמיכה האמריקנית במשא ומתן, במיוחד לאחר שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ביקש מהמתווכים הערבים את מנהיגי ההתנגדות הפלסטינית ( חמאס והג'יהאד האסלאמי) ) ללחוץ עליהם להיכנע לתנאי המשטר הציוני. הנקודה המסוכנת יותר היא שאנתוני בלינקן, שמתגאה בנאמנותו לציונים, האשים את חמאס בהמשך המלחמה ברצועת עזה ותיאר את התנועה הזו. כפי שעשה המכשול העיקרי לעצירת המלחמה כאילו ראשי Tel Avio חפים מפשע לחלוטין! זהו שיא החוצפה.
עבדולברי Atwan בהצביעו על הטבח האכזרי שפתח הצבא הציוני לפני מספר ימים במחנה אל-נוסיראת במרכז רצועת עזה, הדגיש: לאחר פשע הצבא הציוני במחנה אל-נוסיראת בניסיון דרמטי לשחרר 4 אסירים ישראלים, שבמהלכו נרצחו 300 פלסטינים ונפצעו 700 בני אדם, ניתן לומר כי המשא ומתן בין קהיר לדוחא בפיקוח האמריקאי הממשלה היא נכשלה ואיבדה לחלוטין את אמינותה. במיוחד לאחר שהראיות הראו כי ארצות הברית, שירותי הביון והמזח הצף של המדינה הזו היו מעורבים בתכנון וביצוע פעולות פליליות נגד אל-נוסיראט. השתתפו.
אנליסט השפה הערבית הזה כתב בסוף המאמר שלו: כניסת המל"טים של חיזבאללה לחיפהועשרות רקטות ליישובי הגולן הכבושים, החיילים הציונים נופלים כמו זבובים במארבי ההתנגדות בעזה, התעצמות ההבדלים בין הפוליטי הציוני. והצבא והתמוטטות הקבינט המלחמתי של המשטר הזה, כל אלה הם סימנים שמאשרים שסופו של משטר הכיבוש קרוב וה. ניצחון מוחלט של ההתנגדות יתממש בקרוב. ברור שגם מפקדי השטח של ההתנגדות ברצועת עזה, שהשיגו את ההישג ההיסטורי הגדול ביותר של פלסטין, סערת אל-אקצא, מודעים היטב לעובדות הללו.
|