עידן חדש; ניתוח מדיניות החוץ של עיראק לאחר דאעש: חלק שלישי
על פי הדיווח של קבוצת מדיניות החוץ של סוכנות הידיעות תסנים, בחלק הקודם של דו"ח זה, הזכרנו כי מדיניות החוץ של אל-קזמי מחולקת לשני תקופות שונות של הנשיאות של טראמפ וביידן על אמריקה, מה שהשפיע על יחסיו והתנהגותו עם איראן. . |
על פי קבוצת מדיניות החוץ סוכנות הידיעות תסנים, בחלק הקודם של דו"ח זה, ניתחנו את מדיניות החוץ של ממשלתו של מוסטפא אל-קאזמי בתקופת הנשיאות של דונלד טראמפ וביידן בארצות הברית והצבענו על כך שלאחר כניסת ביידן לבית הלבן, אל-קאזמי הצליח ליישם יוזמות נוספות בפוליטיקה הפך לזר, אולם הוא לא לקח צד למשוך את דעתם של כוחות פוליטיים כדי לשרוד בתפקיד ראש הממשלה, עד שנה לאחר מכן, היינו עדים להתפתחויות פוליטיות חשובות עיראק, קיום הבחירות לפרלמנט, כישלון המאמצים להקמת קואליציית רוב ומלחמת הרחוב בקיץ 2022, הביאו לבסוף להתפטרותם של 73 חברי תנועת סאדר מהפרלמנט העיראקי. עם התפטרותם של הצדרים, נפתח הקשר המרכזי והקואליציה שנוצרה בין הכוחות הפוליטיים השיעים בשם "מסגרת התיאום" הצליחה לבחור ב"מוחמד שיע אל-סודאני" לראש ממשלת עיראק החמישי.
לאחר תחילתה של ראשות ממשלת סודאן, הוקמה גם הקואליציה המקיפה של "ממשל ממשלתי". מטרת קואליציה זו הייתה להגביר את התיאום בנושאים פנימיים כמו גיבוש חוק התקציב, משא ומתן על בחירת נגידים ותקשורת מתמדת עם ראשי המפלגות. הקואליציה המוזכרת נחשבה נדירה בעיראק אחרי סדאם, והיא מציגה הזדמנויות חדשות למדינה זו; כי מאז היווצרות השיטה הפרלמנטרית בעיראק, הבדלי דת ושבטים בין הכוחות הפוליטיים מנעו מלכידות פוליטית לקבל החלטות חשובות ואסטרטגיות ואת האינטראקציה של קבוצות ומפלגות שונות.
נשיאות סודאן על ממשלת עיראק הייתה שליח של יוזמות בתחום מדיניות החוץ והפעלת המערכת הדיפלומטית תוך התמקדות במדינות שכנות, בעיקר ביחסים כלכליים. חיזוק מנגנון הביטחון, הגברת הפיקוח של השלטון המרכזי על הגבולות ופנייה לשכנים במקום למערב היו בין הצעדים שעלו על סדר היום של ממשלת עיראק מיד עם הגעת סודנים.
אחת היוזמות החשובות ביותר שהוצעו מאז תקופת ראש ממשלת סודאן היא פרויקט "דרך הפיתוח", שננקט בעקבותיו האישיים של ראש הממשלה- ויכול להביא הזדמנויות ייחודיות לפיתוח כלכלי בעיראק. עם תכנון מחדש של פרויקט "דרך הפיתוח" ופרויקט הפיתוח "בנדר פאו" – פרויקט שזכה לתשומת לב מיוחדת עוד מימי חיידר אל-עבאדי וניתנה לו ההזדמנות להחיותו בתקופת אל-קזמי. – סודאני הצליחה להשיג את שביעות הרצון של שלוש מדינות, טורקיה, קטאר ואיחוד האמירויות כדי למשוך השקעות בפרויקט זה.
הערכות ראשוניות מצביעות על כך שהפרויקט האמור יכול להגביר מאוד את "התלות ההדדית" בין מדינות המזרח התיכון ועיראק ולקשר את האינטרסים של המדינות הללו יחד. בהערה הבאה נבחן את מדיניות החוץ של ממשלת עיראק בתקופת שלטונו של מוחמד שייע אל-סודאני, ראש ממשלת עיראק הנוכחי.
דרך פיתוח; מהפכה ביחסי חוץ
פרויקט "דרך הפיתוח" או "טארק אל-תנמיה" כמעט במקביל עם יוזמת "IMEC" (המסדרון הכלכלי של הודו-מזרח התיכון-אירופה) נחשפה על ידי "קבוצת ה-20". בזמן הצגת תוכנית זו על ידי בכירים עיראקים, אנקרה, שלא שקלה את יישום פרויקט המסדרון הכלכלי של הודו-מזרח התיכון בראשות איחוד האמירויות הערביות, הודיעה לבעלי בריתה כי היא לא רצה להשתתף בו. בינתיים, אחד הגורמים העיקריים להתנגדותה של טורקיה ליוזמת קבוצת ה-20 היה הצגת תוכנית כביש הפיתוח על ידי עיראק. למעשה, על ידי השוואה בין היתרונות שכל אחת משתי התוכניות הללו יכולה להביא לטורקיה, אנקרה העדיפה את היוזמה העיראקית ותומכת בה ברצינות.
– שינוי המסלול של היחסים בין עיראק לטורקיה לאור כביש הפיתוח
התמיכה של טורקיה בפרויקט כביש הפיתוח היא ב- הקשר של היחסים בין אנקרה לבגדד בשנים האחרונות הוא מלווה בעליות ומורדות רבים, אך בסופו של דבר, בביקורו האחרון של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בבגדד, הושגו הסכמות חדשות על דרך הפיתוח בין השניים צדדים.
במהלך כהונתו של אל-קאזמי בת שנתיים, הצבא הטורקי ביצע שלוש פעולות צבאיות שוליות נגד ה-PKK בצפון עיראק. מבצע "טופר הנשר 1 ו-2" ו"טופר הנמר" בטווח של חמישה חודשים בשטח עיראק, הגבירו מאוד את הביקורת נגד אל-קזמי. אל-קזמי, שלא רצה לסכן את קיומם של עצמו ושל ממשלתו ואיבד את היוזמה, נקט עמדה פסיבית כלפי מדיניות טורקיה בצפון עיראק ולא הגיב ברצינות.
ממשלת סודאן, לעומת זאת, על ידי דחיפה של פרויקט כביש הפיתוח, הצליחה במידה מסוימת לשנות את הגישה של טורקיה ביחס לעיראק. היחסים בין שני הצדדים עם ראש ממשלת סודאן הופכים למדינות שותפות בעלות אינטרסים והתנהגות משותפים המבוססים על כבוד הדדי. חילופי הדברים בין טורקיה לעיראק לגבי הבנות מים, ביטחון, פוליטיות וכלכליות עם יוזמת כביש הפיתוח חוו צד נוסף נדיר ואולי אף חסר תקדים בהיסטוריה של שתי המדינות.
– יחסי עיראק, איחוד האמירויות וקטאר בצל כביש הפיתוח; החתימה על ההסכם המרובע ואי השתתפותן של כווית וסעודיה
התנהגות האמירויות לגבי תוכנית כבישי הפיתוח בהתחשב בכך שאבו דאבי היא המחדשת העיקרית של המסדרון הכלכלי הודו-מזרח תיכון-אירופה, זה מעניין. המדינה לקחה לאחרונה אחריות על החלק העיקרי של הבנייה ומשיכה למשקיעים בפאו נמל. פעולה ממולחת זו מראה את סוג המשחק והמשחק של האמירויות ביוזמות אזוריות. הקטארים, שפנו לבניית בתי מלון והשקעות בפרויקטי בנייה ושיקום של האזורים מוכי המלחמה בעיראק מאז שאל-קאזמי היה ראש ממשלה, הפכו לצד הרביעי של דרך הפיתוח בתמיכתה ובעידודה של טורקיה.
שבוע לאחר שהגיעו ארדואן והמשלחות האמירויות והקטאריות לבגדד וחתמו על הסכם כביש הפיתוח לארבעה כיוונים, יצא סודאני לריאד כדי להשתתף בפורום הכלכלי העולמי. המטרה העיקרית של ביקור ראש ממשלת עיראק הייתה למשוך ולהזמין את ערב הסעודית וכווית להשתתף בהשקעה בכביש הפיתוח.
לאחר פגישת היכרות פיתוח דרך עיראק באוגוסט 2023, מלבד טורקיה, הגישו איחוד האמירויות וקטאר מיד בקשה להשתתפות והשקעה בתוכנית זו לממשלת עיראק. למעשה, איחוד האמירויות הערביות וקטאר לקחו את ההובלה מכווית וסעודיה בתחום ההשתתפות בפרויקטים כלכליים אזוריים, מדינת עיראק, מוחמד שיא אל-סודאני, " src="https://newsmedia.tasnimnews. com/Tasnim/Uploaded/Image/1403/03/08/14030308165655431301842210.jpg"/>
אומרים שסעודיה תצטרף בקרוב לתוכנית זו, אך עקב משברים פנימיים אחרונים, כווית נמנעה מלהשתתף בתוכניות הכלכליות של האזור.
רעיון כביש הפיתוח יהפוך את עיראק למדינה מרכזית. לאחר החסימה שקרתה במקרה של ספינת "אוורגרין" שנתקעה בתעלת סואץ בשנת 2021, מלחמת עזה וחוסר הביטחון שלאחר מכן לאחר ה-7 באוקטובר 2023, יצאו תוכנית הרחבת תעלת סואץ והרעיון של IMEC. של העדיפות של המדינות המשתתפות ומשקיעים. לאחרונה, בהצעה רשמית לממשלת עיראק, ביקשה ממשלת מצרים השתתפות בכביש הפיתוח. נראה שעיראק הצליחה בדרך אחת דרך התוכנית האמורה מצד שני, להבהיר את יעדי מדיניות החוץ שלה למדינות אחרות כדי לבטל את ההשקפה הביטחונית הקודמת כלפי עיראק.
התחלת התהליך של "עיראק בטוחה, האזור בטוח"
ממשלת עיראק השישית בראשות מוחמד שייע אל-סודאני, לעומת זאת, ניסתה להקים בסיסי טרור בשטח זה. המדינה נוצרה כדי למקד את המדינות השכנות. בהקשר זה, פעולות קבוצות הטרור נגד איראן לוו בתגובתם של בכירי הרפובליקה האסלאמית של איראן, ובשל כך נחתם הסכם ביטחוני בין שני הצדדים לסילוק חששות אלו.
כמו כן, פעולותיהן של קבוצות המתנגדות לממשלת טורקיה, שהפכו למשבר יחסי ביחסים בין שני הצדדים, נפתרו על ידי מתן אישור ל- להשמיד את הקבוצות הללו על ידי הצבא הטורקי.
בנוסף לתוכנית הדרכים לפיתוח ולסיכום הסכמי ביטחון עם מדינות אחרות, ממשלת סודאן מבקשת להגביר את המעקב על הגבולות המשותפים עם ירדן, סעודיה וסוריה. בעיה זו נעשית לעיתים על ידי התקנת מצלמות תרמיות וגידור, ולעיתים על ידי החייאת מעברים נטושים. עם הפרטים הללו ניתן לומר שסודאני מתכוונת להפוך את התהליך והרעיון של "עיראק בטוחה, אזור בטוח" למציאות ועל ידי מימושו להציג עיראק חדשה לעולם.
עיראק- יחסי ארה"ב בעידן סודן
החוויות של העשורים האחרונים מלמדים על העובדה שאין להכחישה שכל ממשלה שמגיעה ל עבודה בעיראק התנאים שאמריקה שלטה באזור זה יחוו אתגרים ביחסיה עם מדינה זו. בביקורו האחרון של ראש ממשלת עיראק בארצות הברית היו כמה נקודות מעניינות. המשלחת שליוותה את סודאני במסעו לאמריקה הייתה כלכלית בעיקרה; עד כמה שהמומחים הפעילים בתחום עיראק הבינו את הנושא הזה שממשלה זו מקדמת אפילו את הסוגיות הצבאיות בנקודת מבט כלכלית. במהלך מסע זה חתמו 14 מגזר פרטי ו-4 מגזר ציבורי על תזכירים עם הצד האמריקאי. רוב המזכרים הללו קשורים לתחומי החשמל, הגז והנפט. אם ההסכמים הללו ייושמו, עם הזמן, עיראק תחווה משבר נוסף. בנוסף לחזרה על התרחיש של התלות הצבאית של עיראק בארה"ב, אספקת הביטחון האווירי של עיראק עם מל"טים ומערכות הגנה אמריקאיות מגדירה מחדש את ההשפעה המאיימת של ארה"ב באזור.
יחסי עיראק-איראן
כמו ב-We שהוזכר קודם לכן, ראש ממשלת עיראק הנוכחי, מוחמד שיא סודאני, לקח באופן אישי אחריות לפיתוח פרויקט כביש הפיתוח. על פי חוק התקציב לשנת 2023 או התקציב התלת-שנתי של עיראק שאושר בשנה שעברה, קרן בשווי של כ-1000 טריליון דינר א>, (שווה ערך למיליארד דולר בקירוב) נוצרה על מנת להכין את תשתית ההשקעות של כביש זה. החברים בקרן זו הם: ראש הממשלה מוחמד שיע אל סודאני, שרי האוצר, התשתיות (תכנון) והדיור וכן מספר פעילים במגזר הפרטי.
פתור חששות ביטחוניים הרפובליקה האסלאמית של איראן, שיתוף פעולה בתחום המרת מטבעות, הגדלת היצוא של איראן לעיראק, תיווך בשיפור היחסים בין חבל כורדיסטן לאיראן הם מהצעדים המשמעותיים שנקט הקבינט הסודאני כדי לפתח קשרים עם טהרן.
עזיבתו של אונאמי מעיראק
לאחרונה, מוחמד שיא סודאני ב מכתב לאנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם, ביקש את נסיגת משלחת הסיוע של האו"ם בעיראק (UNAMI). לאחר בחינת בקשת ממשלת עיראק, מועצת הביטחון של האו"ם האריכה את משימתה של קבוצה זו בעיראק בפעם האחרונה ואישרה פה אחד את נסיגת כוחות UNAMI בסוף 2025.
עם הצבעה זו של מועצת הביטחון, תסתיים המשימה של UNAMI בעיראק, שהחלה עם כיבוש המדינה על ידי אמריקה ב-2003. אם סודאני רוצה להצביע על ההישג החשוב ביותר שלו בממשלתו הראשונה, הוא יכול להעמיד את נסיגת UNAMI בראש ההבטחות המומשות של הקבינט שלו.
ניצחון הממשלה עיראק חשובה בנסיגת כוחות UNAMI מנקודת המבט שראשית, ממשלת עיראק הצליחה להוכיח לכולם שיש ביכולתה לבסס ביטחון אסטרטגי ומדיני ללא התערבות של גורמים זרים , ומצד שני, זו הפעם הראשונה שממשלת עיראק מצליחה לאחר המשברים של 2003 לסיים את משימתו של כוח זר.
אם כי מאמר זה יבחן את ההזדמנויות שבמהלך כהונתו של מוחמד שיע אל-סודאני על עיראק למדיניות החוץ של זה יש צורך להדגיש שאחד ההיבטים החשובים ביותר של הצלחה זו הוא החשיבות שהסודנים מייחסים ל יצירת קונצנזוס בקרב האליטות בתוך עיראק.
נראה שראש הממשלה הנוכחי של עיראק ניסה למנוע מהבדלים עדתיים ופוליטיים להתפשט משברים לאומיים. בין המאמצים הללו ניתן לציין את הפגישות התכופות עם קואליציית "הממשל הממשלתי" ומסגרת התיאום, תקשורת עם כל הצדדים, פתרון מחלוקות עם חבל כורדיסטן, כניסה לסוגיית בחירת המושל של מחוזות כירכוכ ודיאלה לפתרון חילוקי דעות. של דעה.
סודנים, לעומת זאת, ניסו להתרחק מהשוליים וההרפתקאות של בחירת יושב ראש הפרלמנט, כי הוא מודע לחשיבות האסטרטגית והיוקרתית של הנושא הזה עבור ביטסוני והתערבותו של ראש הממשלה השיע עשויה להפוך למשבר חדש בו.
באופן כללי, נראה שהאסטרטגיה של "עיראק בטוחה, אזור בטוח" נחוצה מאוד. תשומת הלב של הממשלה הזו הושמה. מסיבה זו אנו רואים שהצירים העיקריים של מדיניות החוץ והיחסים הבינלאומיים של סודן מוגבלים לכמה מדינות סמוכות. קביעת גבולות ליחסים עם ארצות הברית היא אתגר לכל ממשלה בעיראק, ועבור סודאן, כמו ראשי הממשלה לשעבר של עיראק, הדרך לאינטראקציה עם וושינגטון היא תחת המיקרוסקופ של מפלגות פוליטיות, זרמים וקבוצות התנגדות.
האתגר הבא הוא כיצד ממשלת עיראק הנוכחית תתמודד עם מוקטדה סאדר, מנהיג תנועת סאדר. בתחילת הקמתה של ממשלה זו היו השערות לגבי התקרבות למוקטדה סאדר, אך הצהרותיו החזקות של סאדר שביקרו את ממשלת סודאן ואת מסגרת התיאום גרמו לסוגיית האינטראקציה של הממשלה הנוכחית עם הצדרים לא ברורה.
כמו כן, נראה שאתגר חשוב נוסף שעימו מתמודדת סודאן הוא הדרישות וההגבלות שנגרמות מהתקרבות הבחירות הבאות לפרלמנט. ההרכב האפשרי של הקואליציה לקראת הבחירות הבאות בעיראק, שיתקיימו ב-2025, מחד, יכול להביא להגברת ההתנגדות של הסיעות מחוץ לרשימה זו, ומאידך, הוא יכול להגביר מאוד את הציפיות של המפלגות והסיעות הנכללות ברשימה זו. האתגרים שהוזכרו יתבררו ככל הנראה יותר בבחירות הבאות ובממשלה הבאה ויעמידו את מוחמד שייע אל-סודאני בפני מספר מבחנים קשים
© | אתר החדשות webangah תרגם את החדשות הללו מסוכנות הידיעות Tasnim. |
|