שגריר איראן בסעודיה: תוכנית שיתוף הפעולה הקולקטיבי של 8 מדינות המפרץ הפרסי

לפי כתב מדיניות החוץ של סוכנות הידיעות תסנים, היום 16 ביוני הוא יום השנה לפתיחה מחדש הרשמית של שגרירות הרפובליקה האסלאמית של איראן בערב הסעודית. ביום זה נפתחה מחדש שגרירות איראן לאחר 7 שנים ללא קשר פוליטי בין טהראן לריאד בנוכחות אלירזה בייקדאלי, סגן שר החוץ הקונסולרי, וחסן זרנגאר אברגוי, הקונסול הכללי של איראן בג'דה.

בכירי הביטחון של איראן וסעודיה חתמו על הצהרה משולשת בבייג'ין ב-10 במרץ 2023, שבמהלכה הסכימו הרפובליקה האסלאמית של איראן וממלכת סעודיה לחדש את היחסים הדיפלומטיים תוך חודשיים לכל היותר ולפתוח מחדש שגרירויות וסוכנויות.

שתי המדינות, תוך שימת דגש על כיבוד ריבונות ואי-התערבות בענייניה הפנימיים של זו. ההקשר של יישום הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני שנחתם ב-1380.1 28 חורשידי, שווה ל-17 באפריל 2001, וכן ההסכם הכללי בנושא שיתוף פעולה כלכלי, מסחרי, השקעות, טכני, מדעי, תרבותי, ספורט ונוער, שנחתם במרץ 6, 1377, שווה ל-27 במאי 1998.

לאחר חידוש היחסים בין איראן וסעודיה, החליטו שתי המדינות לשלוח את שגריריהן לטהראן ולריאד בהקדם האפשרי, ובהקשר זה, ממשלת איראן, אלירזה איניטי, מנכ"לית המפרץ פארס הציג את משרד החוץ כשגריר שלו בריאד, שנכח במהלך השנתיים של המשא ומתן בין איראן לסעודיה. לחדש את היחסים, וסעודיה בחרה בעבדאללה אל-ענזי כשגרירה.

מאז חידוש היחסים בין שתי המדינות, היו מקרים וסוגיות רבות, הן בדיון על היחסים הבילטרליים והן באזור, ששתי המדינות ניסו להשיגם בצל שיתוף פעולה משותף והתייעצויות מתמשכות. היינו עדים לשיתוף פעולה והתייעצויות דו-צדדיות בנושאים כמו חג' טמאטו, חג' אומרה, תרבות, ספורט, דיפלומטיה כלכלית, כמו גם הסוגיה הפלסטינית בתחומים שונים והאופק העתידי של יחסים אלה, כמו גם ההסכמים שנעשו ביניהם שתי המדינות, קיימנו שיחה עם אלירזה איניטי, שגרירת הרפובליקה האסלאמית של איראן בערב הסעודית.

התיאור של השיחה הזו הוא כדלקמן:

תסנים: השנה הוא יום השנה הראשון לפתיחתה מחדש של שגרירות איראן בסעודיה. איזו מחשבה וסוגיה גרמו לשתי המדינות לחדש את יחסיהן לאחר מספר שנים ללא יחסים פוליטיים? בהקשר זה, איך אתה רואה את תפקידם של השהיד ראיסי והשהיד אמיר עבדולהיאן, הן במשא ומתן לפני שיקום היחסים והן לאחר שיקום וחיזוק היחסים?

Enaiti: היום, 16 ביוני, שנה מאז הפתיחה המחודשת הרשמית של שגרירות הרפובליקה האיסלאמית של איראן בריאד ו-17 ביוני, שנה אחת מאז פתיחתה מחדש הקונסוליה הכללית של איראן ממוקמת בג'דה ופתיחה מחדש זו נבעה מהסכמה של שתי המדינות ב-10 במרץ וב-6 באפריל, כאשר הצדדים הסכימו לחדש יחסים תוך חודשיים. בין העניינים הללו היו פתיחת השגרירות מחדש וחילופי השגרירים, שלמרבה המזל, שגרירות איראן והקונסוליה הכללית בסעודיה נפתחו מחדש בתוך התקופה הצפויה, והשגרירות והקונסוליה הכללית הסעודית בטהרן ובמשהד לאחר זמן מה. 

חלפה שנה מאז פתיחת השגרירות. בשנה האחרונה התקדמו היחסים בין איראן וסעודיה בצורה נכונה ומדויקת, וראינו את היתרונות שלה ברמה הדו-צדדית ובמימדים אחרים. מטבע הדברים, התפקיד העיקרי ללכת בדרך זו, שהיא לנסות ולדבר להסכם בין איראן וסעודיה ולקרב את דעותיהן זו לזו, נקבע לפני שנתיים והתגבשו שיחות בגדד. 

שיחות אלו נמשכו גם במוסקט. השבעתו של הנשיא המנוח אייתוללה ראיסי והרכבת הממשלה ה-13 לוותה בתואר חשוב ובסימן ברור שנקרא עקרון השכנות או מדיניות השכנות הטובה, ועניין זה נאמר שוב ושוב על ידי אדוני הנשיא ובוצע בעקבותיו. על ידי משרד החוץ. יוצרו היה הנשיא המנוח והמוציא לפועל היה שר החוץ המנוח. במהלך השיחות שהתקיימו בבגדד ובמוסקט הגיעו הצדדים להסכמה בבייג'ינג. ההסכם הוכרז לבסוף ב-10 במרץ עם הנהלת הישיבות ועם ראשות מזכירי המועצה העליונה לביטחון לאומי של שתי המדינות. הצדדים הסכימו לחדש את היחסים. 

ב-6 באפריל הודיעו שרי החוץ של שתי המדינות באופן רשמי על חידוש היחסים. בכך הצליחו השיחות בין איראן וסעודיה להגיע לסיכום לאחר כשנתיים של שיחות בבייג'ינג, והצדדים העלו את יחסיהם על מסלול רגיל. איראן ראתה מאז ומתמיד את היחסים עם שכנותיה ופיתוח היחסים עם שכנותיה והעמקת היחסים כעיקרון בסיסי לעצמה, וראתה את סיום היחסים כמרכיב זמני ביחסים. במובן זה, מהות היחסים או אופי היחסים עם מדינות שכנות היא פיתוח וגיבוש יחסים אלו, ובזכות ה' חודשו יחסים אלו עם השיחות שניהלו הצדדים כשתי מדינות חשובות באזור והן. העולם האסלאמי.

חזקה>תסנים: יש שעדיין מאמינים שסעודיה משיקום היחסים עם איראן, היא רק מחפשת לפתור חלק מבעיות הביטחון של עצמה ואינה חושבת להרחיב אותה, אבל בינתיים, היינו עדים להתקדמות היחסים בין שתי מדינות בחלק מהמקרים, כולל נושאים אזוריים, חאג' ושליחת עולי רגל ננקטו צעדים טובים. האם אתה מסכים עם האמירה שסעודיה שיקמה את היחסים למען ביטחונה?

Enaiti: איראן וסעודיה ובעצם כל מדינה עוקבות ויוצרות פעולות כדי להבטיח תחילה את האינטרסים שלהן. כמובן שככל שההטבות יוגדרו במשותף ועם הסכום האלגברי של ההטבות הללו, ההטבות הללו יהיו יציבות יותר. התקדמנו מאוד בתחום היחסים הבילטרליים. משלחות רבות הוחלפו בין שתי המדינות וכל אחד מהצדדים השתתף בפסגות ובפגישות של הצד השני ויכל לקיים פגישות עם פקידי הצד השני בשולי הפגישות הללו. כך היציאה והיציאה בין שתי המדינות מסופקת במלואה בצורת מפגשים אזוריים ובינלאומיים, ובשנה האחרונה הוחלפו יותר מ-20 משלחות בין הצדדים. 

צורת חילופי דברים אלו הייתה פגישות רב-צדדיות, אך בשולי הפגישות הרב-צדדיות הללו נערכו גם פגישות דו-צדדיות, והאחרונה הייתה פגישת השר של הכלכלה והפיננסים של המדינה שלנו עם שר הכלכלה והתכנון של ערב הסעודית. כמו כן, הוקמו טיסות עמרה בין הצדדים וצלייני עמרה שלנו הצליחו לבצע עמרה לאחר 9 שנים. מקומם של עולי הרגל האיראנים היה ריק לחלוטין והתהליך הזה התחדש. ליתר דיוק, לאחר פעולות חג'ג', טיסות אומרה יכולות להמשיך. 

נקבעו מספר ממדים ליחסים בין איראן וסעודיה. בין היתר, בארגונים אזוריים ובינלאומיים ניהלו הצדדים התייעצויות רציפות זה עם זה. בין היתר התקיים שיתוף פעולה טוב וטוב מאוד בין שתי המדינות בנושא פלסטין, ונערכו פגישות בין הנשיא המנוח לבין האמיר מוחמד בן סלמאן, יורש העצר של ערב הסעודית, וכן שרי החוץ של שתי המדינות, שבהן, בנוסף להדגשת הנושא החשוב של פלסטין וההכרח בהגנה על זכויות העם הפלסטיני, נדונו סוגיות דו-צדדיות אלו והודגשה נחישותם של הצדדים לפתח שיתופי פעולה אלו. 

ראינו פתחים גם ברמות התרבות. ליל המוזיקה האיראנית נערך בריאד ב-22 בהמן עם משלחת מאיראן. בכל מקרה, יש מימדים שונים לקשר הזה. ממדים ביטחוניים, צבאיים, מדיניים, כלכליים, מסחריים, תרבותיים, קונסולריים, ציבוריים וכו' ואנו מקווים שהיחסים הללו יצמחו וימשיכו בצורה מאוזנת בין הצדדים.

> נעלם? בעבר, היקף הסחר בין שתי המדינות מראה נפח נמוך, האם היקף החילופים הזה יגדל? ספציפית, אילו הסכמים נעשו לגבי תחבורה ימית, מעבר והשקעה?

Enaiti: במגזר הכלכלי שלנו, בהשוואה למגזרים אחרים, אנו זקוקים ליותר מאמצים כדי לראות אינדיקטורים כלכליים חיוביים בין שתי המדינות יחד עם תחומים אחרים. בהקשר זה נערכו דיונים והתייעצויות מתמשכים בין שתי המדינות. חתמנו ​​על הסכם שיתוף הפעולה הכלכלי המקיף בין שתי המדינות בשנת 2017 וההסכם עדיין תקף ומכיל סוגיות ספציפיות בממדים כלכליים שונים. בשיחות עם הצד הסעודי, הדגשנו את הפעלתו של הסכם זה בפסגה אחת ושתיים בבייג'ינג. בין איראן וסעודיה נחתמו הסכמים נוספים, כמו תחבורה אווירית, ובין הצדדים הוחלפו הסכמים בסיסיים נוספים, ואנו מקווים שבדגש על הסכמים אלו, נראה התפתחות היחסים הכלכליים והמסחריים ביניהם. 

בין הנושאים החשובים שיכולים לעצב את תחום היחסים הכלכליים בין איראן וסעודיה הוא נושא המעבר, ואיראן כצומת הדרכים של אסיה מדרום לצפון למסדרונות צפון-דרום והסכם אשגבאט הוא התוואי המחבר בין דרום לצפון ומזרח ומערב. הרשו לי להזכיר לכם שלערב הסעודית יש בסיס לשיתוף פעולה עם אזור מרכז אסיה והיא העלתה את זה על סדר היום שלה.  המעבר של סחורות, לוגיסטיקה ושירותים יכול להתבצע בנתיב בטוח זה ומדינות מרכז אסיה והקווקז יכולות להגיע למפרץ הפרסי ולים עומאן מצפון איראן. ערב הסעודית ומדינות נוספות במועצה לשיתוף פעולה מגיעות גם למרכז אסיה ולקווקז בדרום איראן.

תסנים: לגבי שיתוף הפעולה הקונסולרי, אילו צעדים ננקטו לגבי הגעת אזרחי שתי המדינות וחידוש הטיסות הישירות בין המדינות? ראינו שבוצעו טיסות עולי רגל בדיון בחג'. האם טיסות אלו יישארו רק בגיליון זה או שיוקמו טיסות קבועות וספציפיות?

Enayiti:נושא חידוש הטיסות הישירות בתקופה זו נמצא על סדר היום של שתי המדינות ונערכו שיחות בנושא זה על בסיס ההפעלה המוסכמת של התחבורה האווירית. עם הפעלת הסכם זה, אנו מקווים לחזור לשנים הקודמות בהן היו טיסות ישירות בין הערים איראן וסעודיה. שיחות אלו החלו ונמשכות ויכולות להגיע לתוצאה חיובית בעתיד. יש לנו כיום טיסות ישירות של חג'ג' וטיסות עמרה בין שתי המדינות, ואנו מקווים שטיסות סדירות יסייעו לתנועת אזרחי שתי המדינות על ידי כיבוד כל ההיבטים, ובהצהרה המשותפת של שרי החוץ של שתי המדינות ב. בייג'ין 2 הוזכר נושא חידוש הטיסות היינו המדינה. מקיום פגישת הארגון לשיתוף פעולה איסלאמי והתייעצויות דו-צדדיות ועד לביקור הנשיא בריאד והשיחה עם נסיך הכתר של המדינה הזו. בהקשר זה, איזה שיתוף פעולה ספציפי נעשה בין שתי המדינות? אילו נושאים נדונו בהתייעצות בין ראשי שתי המדינות?

Enayati: ההתייעצות וההסכמה של איראן וסעודיה בנושא פלסטין, שהובילו להקמת פסגות רבות, כולל הפסגות האסלאמיות והערביות, העמידו את נושא פלסטין בראש הסוגיות העולמיות מבחינה פוליטית, אזורית ובינלאומית ועשתה זאת כדרישה ציבורית. בדרך זו, עם שיתוף הפעולה של שתי המדינות והכניסה הרצינית של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, נושא פלסטין עדיין נחשב לנושא הראשון של העולם האסלאמי, והוא יכל להציג את שיתוף הפעולה הפלסטיני הזה בעולם הבינלאומי. הקהילה כסמל לדיכוי, ואספות בינלאומיות או מדינות שמתנגדות לפשעי המשטר הישראלי ישבו בשקט, ואילצו אותם להגיב. בצורה כזו שבכל העולם כולם תמכו בפלסטין. זה גרם לפלסטין לא רק להיות נושא ערבי ואיסלמי, אלא גם לנושא אנושי ועולמי הן באיראן ובסעודיה והן בשולי הפגישות הבינלאומיות, כולל פגישת בנג'ול בגמביה, הדגישו הצדדים את נושאי השלום. יציבות וביטחון באזור ודנו בפירוט דיונים דו-צדדיים. נחישותם של הצדדים לפתח את היחסים הללו על מנת להבטיח את האינטרסים של הממשלה ואנשי שתי המדינות בולטת למדי, ומה שאנו עדים לו מעיד גם על יישום דעותיהן של שתי המדינות בעניין זה. .

גם לאחר מות הקדושים של הנשיא ושר החוץ המנוח, נושא זה נותר על סדר היום של שתי המדינות לפיתוח יחסים. בשיחת הטלפון בין יורש העצר של ערב הסעודית למר מוחמד מוחבאר, בשיחה זו, הביעו הצדדים את נחישותם לפתח את היחסים ואמרו כי ימשיכו כך. למרות שמייסדי תכנית זו ומיישי תכנית השכונה או מייסדי רעיון זה אינם בינינו, הם הותירו לנו מורשת יקרה וזו תימשך.

תסנים: אחד הנושאים החשובים ביותר הוא נושא שיתוף הפעולה האזורי . כעת אנו עדים לשיתוף פעולה בין שתי המדינות באזור, במיוחד לאחר סערת אל-אקצא. באיזו מידה יכלו שתי המדינות למלא תפקיד פעיל בדיון על סדר אזורי? שיתוף פעולה 8 כיווני היה אמור להיווצר במפרץ הפרסי. האם שתי המדינות נקטו צעדים כלשהם בהקשר זה התפתחות היחסים בין איראן וסעודיה בהחלט תשפיע על תהליך שיתוף הפעולה האזורי והפיתוח החיובי של משתנים אזוריים, ולצדדים תהיה ? שטח גדול יותר לשיתוף פעולה זה מעבר לשיתוף פעולה דו-צדדי. אנו חושבים על שיתוף פעולה כולל ומוכוון פיתוח. אנו שמים דגש על ביטחון אנדוגני המבוסס על הסמכויות הפנימיות של מדינות האזור. אנו מזכירים את התפתחות יחסי העם והנסיעות ורואים בכך בסיס רציני ליחסים דו-צדדיים. אנו מצפים לשיתוף הפעולה של 8 מדינות המפרץ הפרסי כשיתוף פעולה קולקטיבי וננקטו צעדים לשיחות הם העלו את הרעיון של פורום דיאלוג אזורי הכולל 8 מדינות, שמשך את תשומת הלב של המדינות . שגרירי 8 מדינות ערכו פגישה באו"ם והרעיון של שיתוף פעולה אזורי תמיד עניין את הרפובליקה האסלאמית של איראן. לאחרונה, מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ הפרסי הציגה דעה משלה על ביטחון האזור ואנו מקווים ששמונה המדינות יקיימו שיחות גלויות וכנות ביניהן מבלי להוציא מדינות כלשהן או מבלי להוסיף גורמים זרים וסוג חדש של ביטחון המבוססת על היכולות והמתקנים הפנימיים של המדינות ומספקת את האינטרסים של כולם ואת האינטרסים הלגיטימיים של הקהילה הבינלאומית, הם יכולים להתחיל דיאלוגים זה עם זה ולהמשיך לחזק את תחומי שיתוף הפעולה. זה מה שאזור המפרץ הפרסי צריך ואנו מקווים לראות את השיחות הללו בקרוב.

סוף הודעה/