דעתם של 13 אנליסטים עולמיים על הכישלון והשערורייה של הציונים בעזה

לפי הארגון הבינלאומי סוכנות הידיעות תסנים, טופאן אל-אקצא כמנהיג העליון של המהפכה האסלאמית בנאומו ביום י"ד בחרדד, הם הצביעו על כך שזה לא רק נקודת מפנה במאבק ההיסטורי של האומה הפלסטינית נגד המשטר הציוני, אלא גם התפתחות ברמה האזורית והבינלאומית.

מומחים ואנליסטים בולטים רבים של מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים הגיעו לעמדה זו ונקטו עמדה בעניין זה. במובן מסוים, ניתן לומר שה-7 באוקטובר 2023 חילק את ההיסטוריה של המאבק הפלסטיני-ישראלי ללפני ואחרי. ג'ון מרסהיימר, התיאורטיקן המוביל של אסכולת הריאליזם, מאמין שישראל רוצה לגרש את הפלסטינים מרצועת עזה, ולכן היא המשיכה בהתקפותיה ברמה זו ברצועה זו.

מרשיימר מוסיף כי ישראל היא המפסידה של כל ההתפתחויות בעזה, כי: "ראשית, בזמן שהישראלים עזבו את הביצה של עזה ב-2005, הם נתקעו שוב באותה ביצה. "אין להם מוצא ואין להם פתרון לבעיה הזו… הם הפכו את עזה לבלתי ראויה למגורים והפלסטינים לא מוכנים לעזוב… הם בבעיה עמוקה". הסיבה השנייה שמרסהיימר נתן לציונים בהסבר הכשל האסטרטגי הזה היא הנזק החמור שנגרם להרתעת המשטר הזה. "הישראלים האמינו שההרתעה שלהם תלויה בהידוק הדומיננטיות", אמר מרשהיימר. זה אומר שכשמישהו יפגע בי, אני ארביץ לו יותר… אבל עכשיו ברור מאוד שלישראל אין שליטה על המתיחות עם חיזבאללה ואיראן… הם לא יכולים לעצור את הסכסוך עם חיזבאללה".הכישלון הבלתי הפיך של הציונים ב-7 החודשים האחרונים היה כזה שבזמן שספגו מכה ביטחונית וקיומית קשה ב-7 באוקטובר 2023, הם הצליחו להשיג את שלהם. מטרות הם לא הפכו לעצמם. נושא זה בא לידי ביטוי גם בדברי האייתוללה חמינאי היום. המנהיג העליון של המהפכה אמר בהקשר זה: "מנתח הביטחון הציוני מתוך המשטר הציוני אומר שיש בלבול וסחרחורת בתוך מנהיגי ופקידי המשטר הציוני והם לא יודעים מה לעשות והוא אומר: אם תוכן הדיונים וחילוקי הדעות של הרשויות הישראליות מתפרסם בתקשורת 4 "מיליוני אנשים יעזבו את ישראל". הוא כנראה מתכוון לניתוח של רונן ברגמן, מנתח הביטחון הישראלי הבכיר. ברגמן, עיתונאי וסופר מקורב למוסד, אמר על משבר קבלת ההחלטות הפנימי בישראל: "אם הדיונים הפנימיים של הרשויות ישודרו בתקשורת, 4 מיליון איש ימהרו לנתב"ג לעזוב. ישראל."

מנהיג המהפכה האסלאמית התייחס גם להצהרותיו של "אילן פפה", היסטוריון יהודי, על סימני סוף המשטר הציוני. אילן פאפה, בעל היסטוריה של חבר במפלגת האלוהים הערבית במשטר הציוני, אמר לאחרונה על סימני דעיכתו של משטר זה: "הפרויקט הציוני גוסס ותנועת השחרור הפלסטינית מוכנה למלא את זה. בָּטֵל." האפיפיור, הפער העמוק בין חילונים לדתיים, התמיכה חסרת התקדים בפלסטין בעולם, היוזמות האנטי-ישראליות חסרות התקדים של הארגונים הבינלאומיים שתמכו בעבר בציונים, הירידה הכלכלית הניכרת, חוסר היכולת של הצבא הישראלי להגיע להישגים. את מטרות המלחמה הן בחזית עזה והן בחזית (לבנון) ולבסוף את ההתנגדות של הדורות החדשים של יהודי העולם לביצועיה ולפעולותיה של ישראל, הוא כינה 6 סימנים המבטיחים את שקיעת המשטר הזה.

גם "ג'ודי באטלר", הפילוסופית האמריקאית, מציינת כי בעזה מתרחש רצח עם אמיתי, המעמיד בספק את היסוד המוסרי: שהתקשורת מתעלמת מסבלו של העם הפלסטיני בעשורים האחרונים בהגירה כפויה, מעצרים בלתי חוקיים. ורציחות

פילוסוף אמריקאי זה, בהתייחסו להצהרות הנתעבות של שר המלחמה של המשטר הציוני בתיאור העם הפלסטיני כחיה. , מדגיש את החשיבות המוסרית של המצב הנוכחי בעזה מפנה את תשומת הלב לדיכוי האומה הפלסטינית ב-70 השנים האחרונות בהתייחסו לטענת הציונים על בניית מיקרופונים חדשים, העמוד שלו ברשתות החברתיות מדגיש האם יש לציונים. גם התקינו מיקרופונים מול תושבי עזה (כדי לשמוע את קול ההתנגדות).

"פרנצ'סקו בורגנו" הוא סופר איטלקי נוסף ש ציין כי חמאס היא תנועת עם והמליץ ​​למדינות המערב לקיים אינטראקציה עם קבוצה זו כנציגה של האומה הפלסטינית /p>

"Olivier Roy". פילוסוף צרפתי וחבר במרכז פריז למחקרים פוליטיים, הצביע על כך שהציונים מבקשים להמציא דת חדשה בשיתוף עם האוונגליסטים שהישראלים רוצים להחיות ולהעלות תיאוריה של "בורות קדושה" כדת מחוץ לה כללים תרבותיים הסופר והסופר המצרי מתייחס גם למצב בפלסטין וכותב על הסופה באל-אקצא: דמיינו שאתם נמצאים במעקב של לוויינים ומזל"טים מסביב לשעון, מוקפים בים וביבשה, מצלמות במעגל סגור ומרגלים בוגדניים. עקבו אחריכם ואחרי כל השטח העומד לרשותכם 365 ק"מ. מבצע סערת אל-אקצא אינו אלא הפתעה לעולם.

מוחמד סלים אל-אווה, הוגה דעות וחבר באיגוד האיסלאם חוקרים, המתייחסים גם לתפקידה של סערת אלאקצא בהחייאת המחשבה על התנגדות בקרב צעירים מוסלמים, הוא קובע כי סערת אלאקצא היוותה תנופה חדשה לאומות הערביות והאסלאמיות לאחר שנים של קיפאון בהתמודדות עם המשטר הציוני, וזה אבידה גדולה לישראל. 

הבעיה כאן היא שמלבד הוגי היחסים הבינלאומיים, פילוסופים והוגים עסקו במקרה הזה גם מנקודת מבט מוסרית ואנושית. כי סערת אל-אקצא הייתה כמו דחיפה לכל העולם להפנות את תשומת לבם לנושא הפלסטיני ושוב פלסטין נמצאת בראש האחבאר קח זאת בעוד שהציונים תמיד ניסו לשכוח את שמה של פלסטין בכל דרך שהיא. 

וסיני אל-עראג', סופר והיסטוריון אלג'יראי שהוא פרופסור באוניברסיטת סורבון, מבקר את עמדת מדינות ערב כלפי הפלסטינים מלחמה ומדגישה שהמלחמה היא הראתה שאנו חיים בעידן האכזריות ומעצמות בינלאומיות בראשות אמריקה ומדינות אירופה עזרו לישראל ברצח העם הזה.

"טאהא עבד אל-רחמן", פילוסוף מגרב, גם מציין שסערת אל-אקצא הייתה הגנה לגיטימית של הפלסטינים ומדגיש שתושבי עזה עשו משהו אף אחד לא עשה דבר כזה בהיסטוריה. מה שקרה בעזה הוא תחיית הערכים האנושיים וההתנגדות לא הייתה רק ללוחמים (בחזית) וגם לעם הפלסטיני היה תפקיד בהתנגדות הזו.

סוף הודעה/