בחינת 3 סיבות לנכונותה של בחריין לשקם את היחסים עם איראן

Mehr News Agency, קבוצה בינלאומית: שייח' חמאד בן איסה אל ח'ליפה, מלך בחריין, במהלך הפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במוסקבה, הדגיש: "בחריין מאשרת את הנורמליזציה של היחסים עם איראן. "היו לנו בעיות עם המדינה הזו בעבר, אבל עכשיו אין כמעט בעיות ואנחנו לא רואים שום סיבה לעכב את הנורמליזציה של היחסים עם איראן". מאמר זה עונה בקצרה על השאלה מדוע מלך בחריין ביקש רשמית את החזרת היחסים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן?

בחריין היא מדינה קטנה באזור המפרץ הפרסי עם שטח של 786 קמ"ר בלבד. אוכלוסיה של פחות מ- יש מיליון ו-500 אלף איש, מחציתם זרים. כ-60% מאוכלוסיית בחריין הם שיעים. הגיאו-פוליטיקה של בחריין חשובה מכיוון שהיא שכנה לסעודיה ואיראן כשתי מעצמות אזוריות חשובות והיא מרכז הצי הימי החמישי של אמריקה, שהיא הבסיס הימי האמריקני הגדול ביותר מחוץ למדינה זו. לפיכך, שלוש הסיבות לחשיבותה של בחריין הן רוב האוכלוסייה השיעית, השכונה עם איראן וסעודיה ואירוח הצי החמישי של ארצות הברית.

יחסי אירן-בחריין; כפוף לפוליטיקה של שתי המעצמות האחרות

בחריין היא המדינה החברה הקטנה ביותר במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ הפרסי ובעצם מדיניות החוץ שלה כפופה ל- מדיניות של ערב הסעודית וארצות הברית של אמריקה. היחסים בין בחריין לרפובליקה האסלאמית של איראן נותקו ב-2016. לאחר שסעודיה ניתקה את היחסים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן בינואר 2016, בחריין גם הודיעה כי תנתק את היחסים הדיפלומטיים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן יום אחד בלבד לאחר החלטת ריאד.

יתר על כן, הגברת המתיחות בין איראן לסעודיה, וכן בין איראן לארה"ב , יש השפעה על יחסי טהראן-מנמה הייתה שלילית והגדילה את הפער בין שתי המדינות. אחת הסיבות לכך שיחסי איראן-בחריין מושפעים ממדיניותן של מדינות אחרות בנוגע לאיראן היא שהיקף היחסים העסקיים בין מנאמה לטהראן הוא ברמה קטנה.על פי המחקרים של לשכת איראן, הייצוא של איראן לבחריין בשנים 1396 עד 1400 היה שווה ערך ל-11.7, 12.1, 9.9, 8.4 ו-9.7 מיליון דולר בהתאמה, ומדינה זו בשנת 1400 הייתה רק 0.02% מהיצוא של איראן, ובזה בהקשר לכך, הוא דורג במקום ה-68 מבין שותפות הסחר של איראן. בתחום היבוא, מדינה זו לקחה רק 0.002% מהיבוא של איראן והיא מדורגת במקום ה-90.

מדוע בחריין מוכנה לשקם את היחסים עם איראן

על הסיבה לרצון הציבורי של בחריין לשקם את היחסים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, ניתן להזכיר שלושה גורמים, שהם: :

החייאת היחסים בין איראן וסעודיה

לאחר שסעודיה והרפובליקה האסלאמית של איראן שוחזרו במרץ 1401, שיקום היחסים של בחריין עם גם איראן הועלתה. במרץ 2023, ימים ספורים לאחר שיקום יחסי ריאד-טהרן, אחמד בן סלמאן אל-מוסלם, יו"ר הפרלמנט הבחריין, נפגש גם הוא עם משלחת פרלמנטרית של הרפובליקה האסלאמית בשולי הישיבה ה-146 של הרפובליקה האסלאמית. האיחוד הבין-פרלמנטרי הבינלאומי (IPU) במנאמה הוא הודיע ​​על תחילת המשא ומתן בין טהראן למנאמה, על מנת לחדש את טיסת מטוסי הנוסעים בין שתי המדינות. "ברברה ליף", עוזרת מזכירת המדינה האמריקנית לענייני המזרח התיכון, הכריזה על האפשרות לחדש את היחסים הדיפלומטיים בין בחריין לאיראן ב-23 ביוני בקונגרס האמריקני.

עם המשך תהליך שיפור היחסים בין איראן וסעודיה ושתי המדינות מתקרבות יחד גברה ההתעקשות של בחריין להחיות את היחסים עם איראן. בהקשר זה, בעוד לבחריין אין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, היא שלחה את שר החוץ שלה לטהרן כדי לחלוק כבוד לנשיא ושר החוץ האיראני המעונה. שר החוץ של בחריין, עבדול לטיף בן ראשיד אל-זיאני, ביקר ביום חמישי בטהראן בטקס לחלוק כבוד לנשיא סייד אברהים ראיסי ולשהיד חוסיין אמירבדולהיאן, שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן. בינתיים, גם השייח' חמאד בן איסה אל ח'ליפה, מלך בחריין, הדגיש את ההכרח להחיות את יחסי מנאמה-טהרן בפגישתו עם ולדימיר פוטין.

מאמצים דיפלומטיים של סייד אברהים ראיסי ו חוסיין אמיר עבדאללהיאן

אסטרטגיית מדיניות החוץ החשובה ביותר של הממשלה ה-13 בראשות שהיד ראיסי הייתה פיתוח היחסים עם השכנים , מדינות אסלאמיות ומיושרות. עם חלוף הזמן, מדיניות זו התקבלה על ידי מדינות אחרות כי היא לא נשארה רק ברמת המילים, אלא גם זכתה להיבט יישום. 28 נסיעות ל-23 מדינות במהלך 34 חודשי כהונתו של סייד אברהים ראיסי, שהיו מסעות תכליתיים ליישום מדיניות פיתוח היחסים, מעידים על נושא זה. למעשה, מדינות כולל מדינות כמו ערב הסעודית ובחריין הגיעו למסקנה שלממשל ה-13 יש כוונות טובות לשפר את היחסים ומתנהג ביושר ואף נמנע מתפקידים נמהרים. מסיבה זו פחתו המתיחות ביחסים הבילטרליים עם מדינות שכנות, לרבות בחריין, וכעת מדגיש מלך בחריין כי אין סיבה לעכב את הנורמליזציה של היחסים עם איראן.

השפעה אמריקאית פוחתת במערב אסיה

הגורם היעיל השלישי בהקשר זה הוא ירידת ההשפעה האמריקאית במערב אסיה. עם השבעתו של ג'ו ביידן באמריקה, מחד, נמתחו היחסים של המדינה עם סעודיה, ומאידך, וושינגטון התמקדה יותר במזרח אסיה. יחד עם זאת, נראה שאמריקה לא רוצה יותר כאוס וחוסר ביטחון במערב אסיה ואין לה התנגדות לשיפור היחסים בין מדינות האזור, לרבות עם הרפובליקה האסלאמית של איראן. אחת הסיבות לנושא זה היא שלארצות הברית אין את העמדה שהייתה לה בעשורים האחרונים, ויכולתה להפעיל לחץ על מדינות אחרות, כולל מדינות מערב אסיה, ירדה. סירובה של סעודיה לציית למדיניות ארה"ב בנוגע למלחמת אוקראינה וההתנגדות להגדלת ייצור הנפט שלה הן בין העדויות לירידה בהשפעה של ארה"ב במערב אסיה. כעת, בחריין מנסה לשקם את היחסים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן במאמץ רב יותר.

תוצאה

הדגשה של מלך בחריין על הצורך בשיקום היחסים עם איראן מראה יותר מכל שמדיניות הבידוד של הרפובליקה האסלאמית של איראן ויצירת פער בין איראן למדינות ערב, אשר נרדף במיוחד על ידי ארצות הברית, נכשל. ירידת ההשפעה האמריקאית במערב אסיה גרמה גם למדינות ערב לקבל יותר עצמאות במדיניות החוץ שלהן כיום. למרות שסיד אברהים ראיסי, ראש הממשלה ה-13 וחוסין אמירבדולהיאן, שר החוץ של ממשלה זו, אינם נוכחים בזירה ונרצחו קדושים, פיתוח היחסים עם המדינות השכנות עדיין נמשכת על ידי ממשלת האיסלאם. הרפובליקה של איראן, נושא שגם המנהיג העליון של המהפכה דן בו בפגישה הם הדגישו זאת עם פקידי מדינות שונות שהגיעו לטהרן כדי לחלוק כבוד לקדושי השירות. גם הרפובליקה האסלאמית של איראן מברכת על שיקום היחסים עם בחריין כמדינה שכנה ואף רוצה להרחיב את היחסים הכלכליים במקביל ליחסים הפוליטיים.

Syed Razi Emadi; מומחה לנושאים במערב אסיה