עמדותיה הסותרות של אמריקה לגבי טורקיה

על פי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים הבינלאומית, בימים אלה אנו עדים לביטוי עמדות שונות וסותרות על ידי השלטונות אנחנו אמריקאים לגבי טורקיה.

כמה פקידים בממשלתו של ג'ו ביידן מצהירים שאין שום בעיה והפרעה ביחסים. אבל כמה מהם התריעו על הדרך העתידית וטענו שלטורקיה, הרחק מעיני הפקחים האמריקאים, הייתה שיתוף פעולה פיננסי ובנקאי משמעותי עם ממשלת פוטין ואיפשרה לרוסיה לעקוף סנקציות פיננסיות בינלאומיות.

ההערכה והניתוח הכוללים של עמדות אלה מראה שעדיין לא ברור כיצד ממשלת ביידן מוכנה לעבוד עם ממשלת ארדואן מצד שני, כמה פקידים של מפלגת הצדק והפיתוח של טורקיה הם גם מאמינים שג'ו הקור והאדישות של ביידן לטורקיה אינם דבר חדש, ובמהלך 33 שנותיו כסנאטור, הוא תמיד פעל כפוליטיקאי אמריקאי אנטי-טורקי, ודרך אגב, הרעיון המרכזי מאחורי תרחיש הסנקציות הצבאיות נגד טורקיה במהלך המבצע בקפריסין ב-1974. הוא הוצע על ידי ג'ו ביידן.

אזהרת שר האוצר האמריקני לטורקיה
הודיעה כי טורקיה, יחד עם סין ואיחוד האמירויות הערביות, היא שחקן שעוזר לעקוף סנקציות כספיות נגד רוסיה וזה לא נושא שניתן להסתיר מעיני הפקחים האמריקאים.

ילן הודיעה כי למרות האזהרות הברורות של בכירים בוושינגטון, שהוכרזו הן בטלפון והן באופן אישי, כמה בנקים ומוסדות באיסטנבול ואנקרה מילאו תפקיד בעקיפה של הסנקציות שהוטלו נגד רוסיה. זאת, למרות שיותר מ-11 חברות ו-9 אנשי עסקים טורקים הוטלו בעבר סנקציות על ידי ארצות הברית באותה אמתלה. היא הגיעה בחשאי לטורקיה ולאוסטריה ממרכז אסיה ומהקווקז, והעניקה סיוע כספי למוסקבה באמצעות בנק Raiffeisen. באוסטריה ושימוש בנכסים של מיליארדי דולרים של איש העסקים הרוסי אולג דריפסקה לאחר שהפעיל לחץ על הבנק האמור וחשף את קו קווקז-טורקיה לאיחוד האמירויות ואוסטריה, הבנק האירופי המוזכר ביטל באופן חד צדדי את חוזה המניות בסך 1.5 מיליארד אירו.

איום הפלדה של אמריקה נגד טורקיה
יצוא ברזל ופלדה הוא אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של יחסי הסחר בין טורקיה לארה"ב, ובחודשים האחרונים איימו בכירי ממשל ביידן פעמיים על אנקרה שאם היחסים הפיננסיים עם רוסיה יימשכו, יוטלו מכס כבדים על משלוחי פלדה המיוצאים מטורקיה בקשו מארדואן לחשוב על פתרון פתור את הבעיה הזאת. לאחר פעולה זו, הודיע ​​ג'פרי פליק, השגריר האמריקני באנקרה, בפגישת העסקים באיסטנבול כי לפחות במצב הנוכחי, האיום הוסר ולא נעשה כל שינוי במכסים בארה"ב על פלדה טורקית.

ג'פרי פליק ומריסה לאגו, סגן שר המסחר של ארה"ב לענייני סחר בינלאומי, הצהירו בתגובה לשאלות של בלומברג HT כי חלק חשוב מהצמיחה הכלכלית של טורקיה בשנים האחרונות נובע מפעילותן של חברות אמריקאיות אשר המשיך להשקיע בטורקיה

לפי Marisa Lago, קשה להגיע ליעד של חילופי סחר של 100 מיליארד דולר בין טורקיה לארה"ב. אבל בשנת 2022, היקף הסחר בסחורות ושירותים עלה על 42 מיליארד דולר. אבל הפקיד האמריקני הזה סירב לענות על השאלה מדוע, למרות צמיחת היחסים הכלכליים, וושינגטון לא רוצה להנפיק ויזות לאנשי עסקים טורקים כולם במהירות.

מה האוניברסיטאות אומרות? עשה, מה שכמובן לא היה מאוד פורה ואפקטיבי עד כה.

בשולחן עגול שנערך לאחרונה בניו יורק בנוכחות אקדמאים טורקים ואמריקאים, מצב היחסים בין טורקיה לארה"ב בשנים האחרונות ועתיד היחסים בתחום שיתוף הפעולה הוערכו חינוכית ותרבותית.

סדת אונאל, שגריר טורקיה בוושינגטון, אחמט ילדיז, נציג קבע של טורקיה באו"ם, צ'אגאטאי אוזדמיר, הקונסול הכללי הטורקי בניו יורק, היו בין האורחים של הפגישה הזו.

הנקודה המעניינת כאן היא שהמרכז הדיפלומטי של "הבית הטורקי", הפועל ישירות תחת משרד החוץ הטורקי, במטרה להצביע על הנקודות המשותפות בין טורקיה ואמריקה , ציין כי Maulana Jalaluddin רומי הוא המשורר המפורסם ביותר באמריקה והמסרים שלו למען האמפתיה בין אנשים ומדינות, יש לקחת זאת בחשבון על ידי פקידי הצדדים 1403/03/02/1403030217182472630126204. jpg"/>
פחרדין אלטון, אחת הדמויות המרכזיות בצוות של ארדואן ומנהל התקשורת הנשיאותית הטורקית, הכריז בהודעת וידאו לפגישה זו: "אנו מאמינים בפוטנציאל היחסים בין טורקיה ואנו שומרים על ארה"ב לפתח גישות מוכוונות שלום, ביטחון ורווחה לסוגיות אזוריות וגלובליות במסגרת של כבוד". אבל הוא מיד אמר שזו דעתו האישית ואין לה שום קשר לעמדתו המדעית-ביטחונית ודעותיו אינן עמדת הממשל האמריקאי!

בהגט טען כי איראן אינה יכולה למלא תפקיד מפתח ב המזרח התיכון, אבל לטורקיה יש את הכוח הזה!

הוא הצהיר: "לטורקיה ולאמריקה יש דעות דומות באזורים רבים של המזרח התיכון, ואף אחת משתי המדינות הללו לא רוצה מלחמה באזור".

כמו כן, דמות אקדמית אמריקאית בשם פאולו פון שיראך, ראש המכון לפוליטיקה עולמית, הודיעה כי טורקיה וארצות הברית מושפעות מההתפתחויות בעולם וכי היחסים הבינלאומיים עוברים תקופה של מהומה , והבסיס לכך הוא היחסים בין ארצות הברית לסין. זה המקום שבו הידידות של טורקיה עם אמריקה הופכת חשובה.

טורקיה – אמריקה, ההבדלים נשארים >

למרות שממשלת ארדואן ניסתה לשפר את היחסים בין אנקרה לוושינגטון בשנים האחרונות, האמריקנים עדיין לא הראו שום רצון לפתח יחסים.

סקירה של עמדות הרשויות באנקרה מלמדת כי ישנם כמה חילוקי דעות חמורים בין טורקיה לאמריקה, שהחשובים שבהם הם:

א) אמריקה היא מאוד מודאגת מהיחסים טורקיה היא רוסיה ואינה רוצה לראות התפתחות של יחסים מדיניים-ביטחוניים ומסחריים בין מוסקבה ואנקרה. אך לשמירה ופיתוח מערכת יחסים זו יש רווחים גבוהים ויתרונות משמעותיים עבור טורקיה.

ב) נושא טילי S-400 רוסיים בטורקיה, וכן מכירת 40 F-16 מטוסי קרב לטורקיה, עדיין

C) טורקיה רוצה להחזיר את פתהוללה גולן לטורקיה או לגרש אותו מפנסילבניה למדינה אפריקאית, אך וושינגטון לא מגיבה לבקשתה של אנקרה /p>

ד) טורקיה רוצה להפסיק את התמיכה האמריקנית בקבוצת הטרור PKK וארגוני הלוויין שלה בעיראק ובסוריה, אך ארצות הברית לא תומכת באופן רשמי וגלוי בתמיכה זו.

ה) לטורקיה ולארה"ב יש בבירור הבדלים מהותיים לגבי הממשל הפוליטי של האי קפריסין, וושינגטון, בניגוד לאנקרה, מאמינה שיש לנהל את קפריסין בצורה משולבת. ולפרק את המבנה הבלתי פורמלי של הממשלה הטורקית בצפון קפריסין. 

כל זאת בעוד המועד המדויק לפגישה האפשרית בין ארדואן לביידן טרם פורסם, ולא ברור אם אור הקשר יודלק או לא למרות ההבדלים לעיל.

סוף הודעה/