מדוע הצטרפה טורקיה לבנק העולמי?

לפי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים הבינלאומית, אנקרה נאלצה שוב לקבל מתקנים בנקאיים, לחץ על הפעמון של בניין הבנק העולמי. כי הרחפן הגיע לתחתית הקופה וממשלת ארדואן אינה מסוגלת לממן אפילו פרויקטים בינוניים הדולר האמריקאי עדיין על גבול 33 לירות, והאינפלציה ההולכת וגוברת עדיין חזקה. זאת במצב בו החוב הזר של טורקיה שבר שיאים והחוב הזר הכולל של ממשלת טורקיה והמגזר הפרטי עומד על 450 מיליארד דולר, דבר שלא נראה מעולם בהיסטוריה של המדינה הזו.

הבנק העולמי (WB) הודיע ​​בהצהרה כי הסכים לתוכנית המימון בסך 35 מיליארד דולר לטורקיה. אבל לחדשות האלה לא הייתה השפעה פסיכולוגית חיובית על השוק הטורקי. כי סכום האשראי הזה אמור להינתן לטורקיה בתנאים והגבלות מחמירים ולמשך 5 שנים.

כלומר, מעתה ועד 2029 הבנק המדובר יקבל 7 מיליארד דולרים מדי שנה היא מקצה לתוכנית הכלכלית של טורקיה, וזה לא סכום משמעותי בגלל המחסור החמור במשאבי מט"ח. כמובן, בנק זה לקח בחשבון תנאים והגבלות אחרים אשר יוזכרו להלן /Uploaded/Image/1403022214493962330015964.jpg"/>

עד. לפני מספר שנים, הכלכלה הטורקית נחשבה לכלכלה מתפתחת וכל חובותיה התיישבו אבל כעת, השוק הטורקי הוא למעשה שוק פושט רגל, ובנקים מערביים גדולים רבים רואים בסיכון ביטוחי גבוה כדי לספק מתקנים, והחלפות מטבע עם סין ודרום קוריאה לא הביאו תוצאות משמעותיות, ומעצמות אסיה הראו שהם מוכנים לעשות זאת. להשקיע אין להם את זה בטורקיה.

ארדואן של אתמול: אנחנו יכולים להלוות לבנק העולמי!

רג'אב טאיפ ארדואן הוא הנשיא היחיד של האזור שתמיד טען שיש לו רמה גבוהה של מומחיות כלכלית! למרות שלמד רק בתואר ראשון או תואר ראשון, הוא חזר ואמר: "יש לנו תובנה ותובנה כזו בכלכלה כאילו אנחנו בעצמנו כתבנו את ספר הכלכלה!".

אבל עכשיו, כלכלת טורקיה נמצאת במשבר כבר כמה שנים וארדואן לא מעז לדבר על ההתפארות המוגזמת האלה. כי האנליסטים הכלכליים של טורקיה רואים בו את הגורם העיקרי למשבר ולאינפלציה והם מאמינים שהתנהגויות ופעולות אלו של ארדואן הביאו את הכלכלה הטורקית לתהום:

1. נטישת המריטוקרטיה והפקדת ניהול הבנקים והאוצר בידי חתנך וחבריך.

2. התערבות מתמשכת בהחלטות פיננסיות-מוניטריות של הבנק המרכזי והחלפה תכופה של מספר ראשי בנק עקב "אי הקשבה לנשיא".

3. מוצאים מחסה בפרויקטי בנייה ענקיים אך ללא הצדקה כלכלית על מנת לזכות בקולות למפלגת השלטון.

4. התעלמות מהפורמליות המשפטיות של מכרזים בבנקים וסלילת הדרך לדרישת שכירות ושכר דירה.

5. החלת מדיניות המפלגה על החלטות חשובות הקשורות בריבית על פיקדונות בבנק.

6. אימוץ עמדות קשות כלפי בעלי הון במגזר הפרטי והרחקת משקיעים זרים עקב הרפתקה במדיניות חוץ.

7. שלילת העצמאות ממערכת המשפט והפחד והאימה של משקיעים מלפעול בשוק הטורקי עקב אובדן האפשרות לתחרות בריאה.

אבל ארדואן של היום מסתכל בשקט על המאמצים מסביב לשעון של הקבינט הכלכלי שלו צוות, שנמצא תמיד בדרכים, להביא קצת מטבע למדינה דרך מדינות ערב והבנק העולמי.

אנחנו אומרים איך להוציא את הכסף הזה

אחד הפרויקטים השנויים במחלוקת של ארדואן לפיתוח כלכלי של טורקיה בשנים האחרונות הוא "תעלת איסטנבול". לפני מספר שנים הודיע ​​ארדואן כי הוא מתכנן לחבר את הים השחור עם בניית מעבר ימי חדש, לא מהבוספורוס והדרדנלים, אלא עם מעבר חדש בשם תעלת איסטנבול אל מרמרה, הים האגאי והים התיכון.

אבל הפרויקט הזה בהיקף של עשרה מיליארד דולר הושאר מחוץ לשולחן בשל ההתנגדות הנרחבת של שוחרי איכות הסביבה וההתנגדות העזה של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמוגלו.

ארדואן קיווה שההגה עיריית איסטנבול תיפול לידיו של שר השיכון מוראד קורום ועם עזיבתו של אימאמוגלו, הוא יוכל ליישם את הפרויקט שלו בראש שקט. עם זאת, בניגוד לציפיות, אימאמוגלו נבחר מחדש לראשות העיר עם קולות גבוהים ויום אחד לאחר ניצחונו, הוא הודיע ​​בגלוי כי ניצחון זה אומר שהתיק של בניית תעלת איסטנבול נשלח לפח האשפה.

עם זאת, יועציו של ארדואן הודיעו כי הבנק העולמי סיפק את הכספים ואין מגבלות או בעיות. כאן נכנס נציג הבנק העולמי לקמפיין והסביר על הנושא הרגיש הזה.

הומברטו לופז, מנהל תיקים בטורקיה בבנק העולמי, הסביר כיצד הזיכויים של הבנק הזה שימשו את ממשלת ארדואן. הוא הודיע ​​שיש שלושה מקרים חשובים בתיק זה:

1. תמיכה בשיפור הכלכלי ובשגשוג השוק הטורקי.

2. תמיכה בפרויקטים הקשורים לשינויי אקלים.

3. הענקת מתקנים מיוחדים למחוזות שניזוקו ברעידת האדמה ב-6 בפברואר 2023.

לופז גם הצהיר בבירור כי תעלת איסטנבול לא תהיה חלק מהפרויקטים המוסכמים ומהבנק העולמי לא הופיע בהקשר זה.

הוא שיבח גם את המדיניות הריאליסטית של שר האוצר הטורקי מחמט שימשק והביע תקווה שמצבה הכלכלי של טורקיה ישתפר מעט במחצית השנייה של השנה.

לופז אמר גם כי ישנה מגמה חיובית בהשקעות זרות לכיוון טורקיה וכי 12 מיליארד דולר מהאשראי שהוקצו של הבנק העולמי לטורקיה לא יועברו לממשלת ארדואן, אלא למגזר הפרטי

מנהל הבנק העולמי אומר שהתקציב שיוקצה למגזר הציבורי יתמקד במספר תחומים מרכזיים. הראשונה אירעה לאחר רעידות האדמה ב-2023. המאמצים התמקדו בתשתיות ציבוריות, שירותים חברתיים והחייאה כלכלית.

גם הגברת ביטחון האנרגיה על ידי תמיכה ביוזמה של הממשלה ל-12 שנים לפריסת 60 ג'יגה וואט של אנרגיה מתחדשת וכן טיפול בנושאים קשורים. הוסכם על שינויי אקלים.

ממשלת ארדואן מתכננת להגדיל את הקיבולת המותקנת באנרגיית השמש והרוח מדי שנה עד 2035 עם פרויקט אנרגיה מתחדשת של 60 ג'יגה-וואט ל-12 שנים. />

הבנק העולמי הציב משימה אפילו עבור בנקים טורקיים. לדוגמה, אקסים בנק, בנק ממשלתי טורקי התומך ביצואנים, יקבל ערבות של 660 מיליון דולר למימון חברות כדי לעמוד בהנחיית האיחוד האירופי להפחתת תעשיות עתירות פחמן. מבצע של 400 מיליון דולר לתמיכה בהשקעות של חברות שמטרתן הפחתת פליטת גזי חממה ופעולה של 600 מיליון דולר לתמיכה בהרחבת פאנלים סולאריים על הגג בטורקיה אושרו על ידי הבנק העולמי.

בסופו של דבר, יש לומר, במצב הנוכחי, לממשלה שיצרה מפלגת הצדק והפיתוח אין הרבה תקווה לשיפור המצב הכלכלי, וסגנית הנשיא, יהודית יילמז, הודיעה רשמית שהממשלה מקווה. במחצית השנייה של 2025, האינפלציה יורדת

סוף הודעה/