מבט הודו על דרום המפרץ הפרסי; קרבה לאיחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית ועומאן
בשנים האחרונות, בתחרות עם סין, הגבירה הודו את נוכחותה הכלכלית, הפוליטית והצבאית באזור המפרץ הפרסי, ובאמצעות שיפור היחסים עם סעודיה, איחוד האמירויות ועומאן, היא הפכה את עצמה לשחקן חשוב במפרץ הפרסי. אזור. |
על פי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים הבינלאומית, בשנים האחרונות, היחסים הכלכליים של הודו עם מדינות המפרץ הפרסי התפתחה משמעותית, כך שמדינות האזור הזה הפכו לשותפת הסחר הראשונה של ניו דלהי. בהקשר זה, היחסים הכלכליים של הודו עם איחוד האמירויות הערביות הגיעו ל-85 מיליארד דולר בשנת 2023, ומדינה זו הפכה לשותפת הסחר השלישית של הודו אחרי ארצות הברית וסין, ושתי המדינות חתמו על הסכם סחר חופשי בשנה שעברה
הודו מקיימת גם קשרים כלכליים ענפים עם סעודיה, שמלבד ייצוא אנרגיה ופטרוכימיה מסעודיה ויצוא סחורות ושליחת כוח אדם מהודו, ראתה צמיחה משמעותית גם בתחום ההשקעות. הפגישה בין מנהיגי ריאד וניו דלהי בשנה שעברה הובילה לסיום 20 מזכרי הבנות. בהקשר זה מחפשים הסעודים השקעה של 100 מיליארד דולר בהודו, שהיא הפרויקט הכלכלי המשותף החשוב ביותר של שתי המדינות, מתחם בית הזיקוק אל-סעיד בחוף המערבי של הודו. נכון לעכשיו, סך הסחר בין שתי המדינות הוא למעלה מ-5 מיליארד, מתוכם 3 מיליארד הם יצוא הודי ו-2 מיליארד הם חלקו של היצוא של עומאן שהודו ועומאן הולכות לחתום על הסכם סחר חדש שעל פיו תעריף היבוא סחורות הודיות בעומאן ולהיפך יצטמצמו באופן משמעותי.
השקפתה של הודו על המפרץ הפרסי >
הודו מסתכלת על המפרץ הפרסי כשער כלכלי ודרך להגיע לאירופה ולכן מבקשת לפתח קשרים כלכליים עם מדינות המועצה לשיתוף פעולה. בינתיים, יש לזכור שהיחסים הללו הם לא רק כלכליים וניו דלהי מרחיבה גם את שיתוף הפעולה עם מדינות המפרץ הפרסי בתחום הצבאי, כמו כן, התפתחות היחסים הפוליטיים והצבאיים בין הודו למדינות האזור הזה היה משמעותי. תרגילים ימיים והסכמי שיתוף פעולה וחילופי הניסיון הצבאי של הצדדים הם חלק מהממדים הנסתרים והבלתי נאמרים של מערכת יחסים זו. בינתיים, סין ופקיסטן הן שתי יריבותיה של הודו באזור המפרץ הפרסי, והן מרחיבות במקביל את היחסים עם המדינות. של מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ הפרסי. עקב נוכחותן של שתי מדינות אלו במשוואת המפרץ הפרסי, נוספו ממדי אבטחה לנוכחותה של הודו במפרץ הפרסי.
זה מראה שהתלות של הודו באזור המפרץ הפרסי גדלה באופן משמעותי, במיוחד לאחר חשיפת פרויקט "ערב-מוד".
לפי התוכנית האמורה, סחורות הודיות אמורות להגיע לערב הסעודית, ירדן ופלסטין הכבושה (נמל חיפה) דרך המפרץ הפרסי (נמל האמירויות של פוג'יירה) כדי לייצא לאירופה. תנאים אלה גרמו למפרץ הפרסי להפוך לחבל ההצלה של הודו וניו דלהי, בדומה למדינות תת היבשת, מראה רגישות להתפתחויות במפרץ הפרסי, אולם, תוכנית זו תוך כדי הזזת הודו לכיוון הנתיב דרומית למפרץ הפרסי, יש לציין כי אחת ממטרות התוואי החדש, בנוסף לספק פלטפורמה חדשה ליחסי הודו עם מדינות ערב ולבסוף עם המשטר הציוני, היא לעקוף את באב אל-מנדב. מיצר ותעלת סואץ ולהימנע יש מכשולים שיצרה תימן בנתיב הים של המשטר הציוני ובהתאם לתמיכה של העם הפלסטיני המדוכא נקודה נוספת היא שכדי ליישם את מטרות המסדרון הזה, המדינות החברות מהפרויקט הזה צריך לשלם עבור פריקה וטעינה מספר פעמים באמירויות, ערב הסעודית ונמל חיפה. זה מוביל לעלייה בעלות ובזמן הובלת סחורות. לכן, מומחים מאמינים שלפרויקט הזה יש מטרות פוליטיות וגיאו-פוליטיות ולא כלכליות, לקשר בין כמה מדינות המתקשרות עם ישראל למשטר הציוני מדרך אחרת.
סוף המסר /
© | אתר החדשות webangah תרגם את החדשות הללו מסוכנות הידיעות Tasnim. |
|