ממדי הגישה של אמריקה והמשטר הציוני בעזה

דיווח Mehr News, אתר החדשות של מרכז הלימוד "אל-ציתונה", בוחן במאמר את ההתנהגות האמריקאית במהלך ששת החודשים האחרונים של מלחמת עזה וכותב כי ארה"ב עשתה רבות ו ברמה גבוהה בששת החודשים האחרונים הוא ניהל את מלחמת סערת אל-אקצא בעזה והשתתף כשותף מלא של המשטר הציוני במלחמת התוקפנות הזו.

למרות היותה עסוקה בניהול המקרה הרוסי והמלחמה באוקראינה, כמו גם בתחרות עם סין, הממשלה האמריקאית הרגישה נאלצת להיכנס שוב בתוקף לתחום האזורי סכסוכים, משום שהוא חש את הארגון של מבנים ביטחוניים, צבאיים וכלכליים באזור שתכנן קודם לכן; זה על סף קריסה.

למרות הפערים שניתן לראות בעמדות הממשל של הנשיא האמריקני ג'ו ביידן והקבינט של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולמרות ההבדלים בפרטים יש תהליך של מלחמה וניהולו, עד כה לא הייתה מחלוקת לגבי מטרות המלחמה הזו. ההבדלים שנוצרו זמנית בין אמריקה למשטר הציוני, וחלקם בעלי אופי אישי, לא הגיעו לרמה שניתן לראות בה הבדלים בין אמריקה לישראל.

בהמשך מאמר זה ניסה אל-ציטון לנתח את המרכיבים הפוליטיים של אמריקה בהתנהגותה של המדינה הזו ועמדותיה כלפי מלחמת עזה ולבחון הגישות הקרבות והצפויות של ארצות הברית עד למועד הקמתה, מציירות את הבחירות לנשיאות במדינה זו בסוף השנה.

ראשית: התנהגותה של אמריקה בהתמודדות עם מלחמת עזהניתן לרשום את המרכיבים ההתנהגותיים של אמריקה והפעילות המעשית של מדינה זו בנוגע למלחמה בעזה במקרים הבאים:

1- מתן עזרה ותמיכה מלאה ובלתי מוגבלת לעמדות המשטר הציוני ומתן דרישות תל אביב להמשך המלחמה המדינית, הצבאית והכלכלית ושיתוף פעולה מלא עם כל המטרות המוצהרות ישראל ממלחמה.

2- קבלה מלאה של הנרטיב של המשטר הציוני ומתן אור ירוק למשטר זה לגבי תחילת המלחמה והמשך המלחמה והצדקת הפשעים הברבריים של ישראל בעזה ומכחישים את ייחוס הפשעים נגד ישראל. הממשלה האמריקאית ניסתה גם להכחיש את פעולות המשטר הציוני כהפרה של חוקים בינלאומיים או הומניטריים ולדחות את ההאשמות נגד משטר זה.

3- שליחת ספינות מלחמה אמריקאיות לאזור כדי להדגיש את התמיכה המלאה במשטר הציוני ולנסות למנוע התערבות ישירה של איראן ובעלות בריתה האזוריות במלחמה זו עד כך יכול המשטר הציוני להרוויח את הזמן הדרוש ליישום יעדיו בעזה ולמנוע את התפשטות המלחמה באזור.

4- מתן כיסוי הכרחי לתוקפנות ציונית והבסת הוצאת החלטות מועצת הביטחון המגנות את ישראל ומאלצות משטר זה להפסקת אש קבועה ובת קיימא. בהקשר זה, ארצות הברית השתמשה בזכות הווטו שלה נגד החלטות מועצת הביטחון שלוש פעמים.

6- לחץ גובר על מדינות ערב והאסלאם, הליגה הערבית וארגון שיתוף הפעולה האסלאמי להימנע מהוצאת החלטות פוליטיות חזקות נגד המשטר הציוני ולעשות מאמצים נרחבים לשכנע מפלגות ערביות להשתתף במבנה הביטחוני העתידי שנחשב על ידי הציונים בעזה.

7- קורא כל הזמן למשטר הציוני לאפשר סיוע הומניטרי להיכנס לעזה ולהימנע מפגיעה באזרחים וצמצום מספר ההרוגים בקרב חייליו בכמה שיותר , מבלי לבקר או לגנות את הפשעים המתמשכים של המשטר הציוני נגד אזרחים והרס תשתיות, בתי חולים, בתי ספר, מסגדים וכנסיות באמצעות נשק וטילים אמריקאים.

8- ביצוע מבצעי סיוע הומניטרי במסוק בעזה במטרה לשפר את תדמיתה של אמריקה במונחים הומניטריים ולהתחיל במאמץ להקים נמל מול חופי עזה כדי לספק את אמצעי הכניסה לסיוע הומניטרי.

9- הזמנה להתחיל בתהליך המדיני על בסיס הפתרון של הקמת שתי ממשלות. אמנם אמריקה יודעת שאין סיכוי להצלחת התהליך המדיני הזה; כי הישראלים מתנגדים נחרצות להקמת המדינה הפלסטינית והנושא הזה נכלל באישורי בית הכנסת של המשטר הציוני.

10- המשך המאמצים לקידום נורמליזציה של היחסים בין ערב הסעודית למשטר הציוני והתגברות על המכשולים שנוצרו כתוצאה ממלחמת עזה. בהקשר זה, האמריקנים חותמים על הסכם הגנה משותף עם הסעודים והולכים לצייד את ריאד במתקנים גרעיניים למטרות שלום. הם גם הבטיחו לנסות להקים מדינה פלסטינית במסגרת פתרון שתי המדינות.

שני: נקודות של הסכמה וחוסר הסכמה בדעותיהם של אמריקה והמשטר הציוני:

מאז תחילת מלחמת עזה, האמריקנים תמכו באופן מלא ביעדי המשטר הציוני במלחמה זו, לרבות בתחום השגת ניצחון צבאי וחיסול ההתנגדות הפלסטינית ומניעת הגיור הם הראו זאת כאיום על ביטחון ישראל, כמו גם ניסיון לשחרר אסירים ישראלים ולשנות את המצב המדיני של רצועת עזה ולסיים את שלטון חמאס בה.

למרות זאת, לשני הצדדים היו חילוקי דעות לגבי כמה פרטים על ניהול המלחמה, והממשלה הדמוקרטית האמריקאית מתחה ביקורת על התנהגות נתניהו ושל ממשלתו וחלקם קיצונית. מנהיגי הימין בה כבשו שטחים. אחת הביקורות החשובות ביותר הייתה כאשר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הדגיש שנתניהו פועל לרעת המשטר הזה ולא לטובת ישראל. הוא מתח ביקורת על ניהול המלחמה בעזה על ידי נתניהו.

צ'אק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט האמריקני, מתח גם הוא ביקורת על נתניהו באמצע מרץ האחרון והאשים אותו בכך שהוא הופך למכשול לפשרה ויתור על הדרישות של הגורמים הקיצוניים בישראל הפכו שומר קרא להקדים את הבחירות בישראל והדגיש כי הקבינט של נתניהו אינו מתאים יותר לעמוד בדרישות המשטר הזה.

ניתן לרשום את נקודות המחלוקת בין הממשל האמריקאי לקבינט של המשטר הציוני במקרים הבאים:

1- אי הסכמה לגבי התנועה שיכולה להשתלט על הניהול של אזור זה לאחר תום מלחמת עזה. הממשל האמריקני סבור שארגון השלטון העצמי צריך לקבל אחריות זו כצד הפלסטיני היחיד יחד עם ארצות הברית והמשטר הציוני על ידי ביצוע כמה רפורמות. הם גם תומכים במעצמה הרב-לאומית הערבית לנהל את המצב הביטחוני ברצועת עזה. לקבינט של נתניהו, לעומת זאת, יש עמדה שלילית כלפי תפקידם העתידי של ארגוני השלטון העצמי בניהול עזה, והוא סבור כי יש לספק שיטה אזורית לניהול עזה, המורכבת מדמויות שבטיות בולטות. גם גורמי הביטחון של המשטר הזה נפגשו עם כמה מהשייח'ים שהם רוצים, אבל הפגישות הללו לא היו פוריות.

2- המחלוקת בעניין ניהול תיק חילופי האסירים והעסקה בעניין זה. בינתיים, התנהגותו של בנימין נתניהו ועמדותיו המעשיות לא מלמדות על כל ניסיון לעשות עסקה חדשה לשחרור אסירים ישראלים בתמורה להפסקת אש בת שישה שבועות. במהלך השבועות האחרונים נקט נתניהו עמדות נוקשות שהובילו להפסקת המשא ומתן, הוא אף מסרב לתת את הסמכויות הנדרשות לצוות המשא ומתן הישראלי. בינתיים, הצד האמריקני מתעקש שהעסקה הזו תיעשה ומפעיל לחץ על המתווכים הקטארים והמצריים להמשיך במאמצים.

3- אי הסכמה בנוגע לכיבוש מחדש של ישראל בעזה ולשהייה ארוכת הטווח באזור זה. אמריקה הביעה את התנגדותה לדעות שהציג הקבינט של נתניהו בהקשר זה. אף על פי כן, ממשלת ביידן לא הפגינה כל התנגדות לנוכחות הזמנית של המשטר הציוני בעזה כדי לעמוד ביעדי המלחמה, אך היא אינה רוצה שנוכחות זו תוביל לכיבוש מוחלט בעזה.

4- אי הסכמה בגודל ובעיתוי התקיפה הצבאית האדירה על רפיח: בעוד הקבינט של נתניהו מגלה התלהבות מוזרה מהמתקפה הזו, והוא טוען שהתקפה זו יכולה לשתק את היכולות הצבאיות של חמאס ולהשיג את יעדי המלחמה עבור ישראל, ובמצב בו הוא טוען כי אי יישום צעד זה פירושו ניצחון חמאס במלחמה, מנסה הממשלה האמריקאית לדחות את המתקפה הזו. ביידן ביקש מהצד הישראלי לספק ערבויות למניעת אבדות אנוש מסיביות כתוצאה מהריכוז הגבוה של אזרחים ברפיח. האמריקנים הציגו אפשרויות אחרות לתקוף את חמאס ואת ההתנגדות ולחסל את מנהיגיו, והם מאמינים שבאפשרויות אלו ניתן יהיה להימנע מההשלכות הרחבות של תקיפה אפשרית ברפיח.

5- מחלוקת לגבי משך המלחמה: בעוד שנתניהו מנסה להמשיך את המלחמה ללא הגבלת זמן ועד להשגת הניצחון המוחלט והמטרות, מקדמים את התוקפנות שלהם ; ממשלת ארה"ב סבורה כי חישוביו האישיים של נתניהו והחשש שלו להישפט על כישלון הפיגוע ב-7 בספטמבר גרמו לו לחפש מקלט בהארכת המלחמה ואינה רוצה לקבל את העובדה שמטרות המלחמה לא הושגו. כמובן שהאמריקאים עשו שינוי יחסי בעמדותיהם בנוגע להפסקת האש הקבועה בעזה, וסוגיה זו הועלתה בטיוטה שהוצגה במועצת הביטחון – כמובן, על סמך המסגרת שארה"ב התכוונה אליה – עליה הוטל וטו. על ידי רוסיה, סין ואלג'יריה

6- מחלוקות ציבוריות בנוגע להגירה כפויה של פלסטינים אל מחוץ לעזה. הקבינט הציוני שקל תוכנית כזו בתחילת המלחמה, אך היא נזנחה בשל התנגדותה של מצרים וסגירת מעבר רפיח. בתחילה האמריקנים לא הביעו את התנגדותם לתוכנית זו, אך כאשר מצרים וירדן הודיעו על התנגדות לה, התקדם גם השיח הפוליטי האמריקאי לעבר ההתנגדות לתוכנית ההגירה הכפויה של הפלסטינים.

להמשך…