הצהרה משותפת של איראן ופקיסטן לאחר ביקור הנשיא

על פי קבוצת מדיניות החוץ סוכנות הידיעות תסנים, ולאחר מכן לאחר ביקורו של האייתוללה סייד איברהים ראיסי, נשיא ארצנו בפקיסטן, פורסמה הצהרה משותפת של שתי המדינות, שבה מוזכרים הסכמים ושיתוף פעולה בילטרליים וכן התפתחויות בינלאומיות.

הטקסט המלא של הצהרה זו הוא כדלקמן:

1. בהזמנת ראש ממשלת הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן, מוחמד שהבז שריף, ערך נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן, סייד איברהים ראיסי, ביקור רשמי בפקיסטן בין ה-22 ל-24 באפריל, 2024. במהלך הביקור הרשמי בפקיסטן, לווה נשיא איראן משלחת בכירה המורכבת משר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדאללהיאן, וחברי קבינט נוספים ובכירים.

2 . אייתוללה ראיסי, נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן, ניהל דיון עם ראש הממשלה מוחמד שהבז שריף ברמת המשלחת. בשיחות אלו דנו שני הצדדים במגוון רחב של יחסים בילטרליים בין פקיסטן לאיראן וכן החליפו דעות בנושאים אזוריים וגלובליים המעניינים את שני הצדדים. במהלך ביקור זה נחתם גם מזכר הבנות/הסכם.

3. שני הצדדים הסכימו לחזק את האינטראקציות ההדדיות באמצעות החלפה קבועה של פגישות ברמה גבוהה כדי לחזק את יחסי האחים.

4. תוך שימת דגש על היחסים ההיסטוריים, התרבותיים, הדתיים והתרבותיים של שתי המדינות השכנות והמוסלמיות, הדגישו שני הצדדים את מחויבותם לחזק עוד יותר את הקשרים הללו באמצעות קידום פעילויות אקדמיות, תרבותיות ותיירותיות ופיתוח התיירות למקומות דתיים היסטוריים בשניהם. מדינות הם עשו זאת.

5. מתוך הכרה בכך שהגבול המשותף בין פקיסטן לאיראן צריך להיות "גבול של שלום וידידות", הדגישו שני הצדדים את החשיבות של שיתוף פעולה קבוע וחילופי דעות בין הרשויות הפוליטיות, הצבאיות והביטחוניות של שתי המדינות כדי להתמודד עם איומים כמו טרור, סחר בסמים וסחר בבני אדם, לקיחת בני ערובה, הלבנת הון וחטיפה.

6. שני הצדדים הסכימו על הרחבה נוספת של שיתוף הפעולה המסחרי והכלכלי ועל מחויבותם להפוך את הגבול המשותף שלהם מ"גבול של שלום" ל"גבול של שגשוג" באמצעות פרויקטים כלכליים משותפים ממוקדי פיתוח, לרבות יצירת גבול משותף. שווקים, אזורים כלכליים חופשיים והם הדגישו פתיחת גבולות חדשים. כמו כן, הם הדגישו את חשיבות שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה, לרבות סחר בחשמל, קווי הולכת חשמל ופרויקט צינורות הגזIP. שני המנהיגים הסכימו להגדיל את הסחר הדו-צדדי ל-10 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות. שני הצדדים הדגישו את ההכרח של שותפות כלכלית ארוכת טווח בת קיימא ומודל כלכלי ותקשורתי אזורי משותף, במיוחד לפיתוח כלכלי-חברתי במחוז סיסטן ובלוצ'יסטן של איראן ובמחוז בלוצ'יסטן של פקיסטן.

7. על מנת לחזק עוד יותר את שיתוף הפעולה הכלכלי הדו-צדדי, שני הצדדים הסכימו לסיים במהירות את הסכם הסחר החופשי (FTA) ואת הפגישות הבאות של ההתייעצויות הפוליטיות הדו-צדדיות השנתיות (FTAstrong> BPC) והוועדה המשותפת לסחר מסחרי (JBTC) וכן סבב המשא ומתן העשרים ושניים של הכלכלה המשותפת עמלה (JEC) בעתיד הקרוב. הם גם הסכימו לאפשר חילופים סדירים של מומחים כלכליים וטכניים וכן משלחות מלשכות המסחר של שתי המדינות כדי להעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי. כמו כן, הוסכם להכריז על "נקודת גבול רימדאן" כמעבר גבול בינלאומי במסגרת "TIR" ולפתוח מחדש שני שווקי פרנסה בגבול.

8. הייתה הסכמה על הפעלה מלאה של מנגנוני סחר חליפין בין שני הצדדים כדי להקל על פעילויות כלכליות ומסחריות, במיוחד במסגרת מאמצים משותפים מתמשכים, כגון שווקי פרנסה חוצי גבולות, שיסייעו לשפר את המצב הכלכלי של התושבים המקומיים ולנקוט צעד. קדימה זה בונה יותר גבולות כדי להגביר את האבטחה.

9. פקיסטן ואיראן הדגישו את החשיבות של שימוש במיקומים הגיאוגרפיים בהתאמה לקידום התקשורת בין שתי המדינות כמו גם עם האזור הרחב. שני הצדדים ציינו בסיפוק את ההתקדמות בשינוע סדיר של סחורות במסגרת אמנת הTIR והסכימו להפעיל את האמנה במלואה למען סחר יעיל, לקידום מהיר וללא מחסומים בין פקיסטן לאיראן. הוסכם כי ההפעלה המלאה של אמנת TIR תגביר גם את האינטגרציה והקישוריות האזורית ברחבי הECO רחב יותר. אזור .

10. כחברים ביוזמת חגורה וכביש (BRI) ובארגון לשיתוף פעולה כלכלי (ECO), השניים המדינות נחושות בדעתן לחזק את שיתוף הפעולה בתחומי הקישוריות, פיתוח התשתיות והאנרגיה. שתי המדינות הסכימו גם להרחיב את היחסים הבילטרליים המועילים והיציבים בין שני הנמלים גוואדר ו-Chabehar.

11. שני הצדדים, תוך גינוי הטרור על כל צורותיו וביטוייו, הכירו בכך שהטרור מהווה איום משותף לשלום ויציבות האזור ומהווה מכשול גדול לפיתוח האזור. הוסכם לאמץ גישה שיתופית להתמודדות עם איום זה ולהשתמש במנגנונים מוסדיים דו-צדדיים קיימים כדי להילחם ולטפל באיום זה ביעילות, תוך כיבוד מלא של עקרונות אמנת האומות המאוחדות, במיוחד את עקרונות הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של החבר. מדינות. שני הצדדים גם הכירו בתפקיד המפתח של הגדלת הזדמנויות כלכליות ומסחריות בשיפור הסביבה הביטחונית באזורי הגבול.

12. בהתחשב בהתפתחויות אזוריות וגלובליות, שני הצדדים הדגישו את החשיבות של יישוב שלום של מחלוקות באמצעות דיאלוג ודיפלומטיה כדי למצוא פתרונות מקובלים הדדית לאתגרים משותפים.

13. שני הצדדים הדגישו את הצורך לפתור את סוגיית קשמיר באמצעות דיאלוג ושיטות שלום המבוססות על רצון תושבי האזור ובהתאם לחוקים הבינלאומיים.

14. שני הצדדים גינו בחריפות ובמפורש את התוקפנות והפשעים המתמשכים של המשטר הישראלי נגד העם הפלסטיני ואת המצור הבלתי אנושי על עזה, שהוביל למוות והרס נרחבים, כמו גם לעקירת מיליוני פלסטינים. הם קראו להפסקת אש מיידית וללא תנאי, גישה ללא הפרעה לסיוע הומניטרי לתושבי עזה הנצורים, החזרת פליטים פלסטינים ואחריות על פשעים שביצע המשטר הישראלי. הם הדגישו את תמיכתם בפתרון צודק, מקיף ועמיד המבוסס על שאיפות העם הפלסטיני.

15. שני הצדדים הסכימו שארגון שיתוף הפעולה של שנחאי (SCO) הוא פורום חשוב לביטחון ופיתוח אזורי המספק הזדמנויות למימוש כלכלה, מעבר, סחר, מתן נוער ותקשורת בין המדינות החברות. שני הצדדים הביעו שביעות רצון מהיחסים ההדוקים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות בכל המנגנונים של ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי. הם גם הדגישו את החשיבות של חידוש מוקדם של פעילות קבוצת הקשר של ארגון שיתוף הפעולה שנחאי-אפגניסטן לתיאום מאמצים לשמירה על יציבות ופיתוח יחסים כלכליים באזור.

16 . תוך שימת דגש על חשיבות שיתוף הפעולה האזורי לפיתוח כלכלי, שני הצדדים הכירו בכך שלאזור ECO יש יכולת רבה לפתח את כלכלת המדינות החברות וקראו לשיתוף פעולה פעיל בין מדינות האזור במסגרת ECO. הם חלקו את הדעה ששיתוף הפעולה בין SCO ו-ECO יכול למלא תפקיד חשוב בהאצת ההתקדמות והפיתוח של האזור כולו.

17. שני הצדדים הדגישו את מחויבותם לפיתוח אפגניסטן כמדינה שלווה, מאוחדת, עצמאית ועצמאית נקייה מאיומי טרור וסחר בסמים. בהצביעו על כך שנוכחות ארגוני הטרור באפגניסטן מהווה איום חמור על ביטחון האזור והעולם, הדגישו שני הצדדים את רצונם לחזק את שיתוף הפעולה בתחום הלחימה בטרור ובביטחון ויצירת חזית מאוחדת נגד הטרור. שני הצדדים גם הדגישו את החשיבות של תיאום מאמצים אזוריים ובינלאומיים להבטחת ביטחון ויציבות באזור והדגישו את ההשתתפות החיובית של אסיפות אזוריות קיימות בהקשר זה. תוך כיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של אפגניסטן, שני הצדדים הכירו כי השתתפות גדולה יותר של כל חלקי אפגניסטן בהחלטות בסיסיות תוביל לחיזוק השלום והיציבות במדינה זו.

18. אייתוללה ראיסי, נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן, פגש גם את מר אסיף עלי זרדרי, נשיא הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן. מנהיגי שתי המדינות הביעו שביעות רצון מהרמה הקיימת של היחסים הבילטרליים והדגישו את מחויבותם לחזק את שיתוף הפעולה הרב-צדדי בתחומים המועילים הדדית.

19. יוסף רזא גילאני, יו"ר הסנאט של פקיסטן וסרדאר עיאז סידיק, יו"ר האסיפה הלאומית של פקיסטן, קיבלו גם הם את פני נשיא איראן. בפגישותיהם הדגישו שני הצדדים את הצורך להגביר את האינטראקציה בין הפרלמנטים של שתי המדינות.

20. הצדדים הסכימו לשחרר זה את האסירים של זה ולנקוט בצעדים להסגרתם בהתבסס על הסכם ההסגרה בין איראן לפקיסטן שאושר ב-1960 וההסכם להעברת אסירים בין שתי המדינות שאושר ב-2016.

21. שני הצדדים גינו בחריפות את המתקפה על החלק הקונסולרי של שגרירות איראן בדמשק, שהיווה הפרה בלתי מתקבלת על הדעת של הריבונות הסורית וערערה את יציבותה וביטחונה. הם הסכימו שהמתקפה מפרה את החוק הבינלאומי ואת אמנת האו"ם והייתה בלתי חוקית על פי אמנת וינה ליחסים דיפלומטיים משנת 1961. מתוך הכרה בכך שהפעולה חסרת האחריות של כוחות המשטר הישראלי היא הסלמה של המתיחות באזור שכבר לא יציב, שני הצדדים ביקשו ממועצת הביטחון של האו"ם להפסיק את ההרפתקנות של המשטר הישראלי באזור ואת הפעולות הבלתי חוקיות של המשטר הישראלי בתקיפתו. שכנים ומרכזי מיקוד מונעים דיפלומטיה זרה.

22. שני הצדדים גינו את העלייה בתקריות של איסלאמופוביה, חילול הקוראן הקדוש וסמלים קדושים במדינות מסוימות. הם גם הדגישו כי אין לאפשר תמיכה בשנאה דתית העולה כדי הסתה לאפליה, עוינות או אלימות באמתלה של חופש הביטוי. הם בירכו על אימוץ החלטת העצרת הכללית של האו"ם 264/78 שכותרתה "אמצעים למלחמה באסלאמופוביה" בהקשר זה ודרשו למנות שליח מיוחד של האו"ם להילחם באיסלמופוביה בהקדם האפשרי וכן יישום של אמצעים קשורים אחרים הכלולים ב- פתרון הבעיה. . הרפובליקה האסלאמית של איראן גם העריכה את היוזמה של הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן לאשר את ההחלטה "אמצעים נגד איסלאמופוביה" בעצרת הכללית של האומות המאוחדות.

23. שני הצדדים הדגישו כבוד בינלאומי למגוון המערכות החברתיות, המשפטיות והממשלתיות. הם גם הדגישו את עקרונות האוניברסליות, הנייטרליות, האובייקטיביות והאי-סלקטיביות, דיאלוג בינלאומי בונה ושיתוף פעולה בקידום והגנה על כל זכויות האדם, והכריזו על התנגדותם הנחרצת להתערבות בענייני הפנים של מדינות.

24. שני הצדדים הדגישו כי לכל אומה יש היסטוריה, תרבות ומאפיינים לאומיים ייחודיים משלה, ומערכות חברתיות מגוונות ורמות של התפתחות חברתית וכלכלית, וכי יש להגן על זכויות האדם בהתאם לחובות על פי דיני זכויות האדם הבינלאומיים. בהקשר זה, שני הצדדים הדגישו את הגברת ההתייעצות ושיתוף הפעולה לשימור וקידום זכויות האדם.

25. נשיא איראן וראש ממשלת פקיסטן דנו בכל ההיבטים של שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בפורומים רב-צדדיים, כולל האו"ם, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (ECO) וארגון שיתוף הפעולה של שנחאי (SCO), ארגון האסלאם שיתוף הפעולה (ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי) התקבל בברכה. OIC), D-8 Organization for Economic Cooperation, Asian Cooperation Dialogue (ACD) ), בירכו על היוזמות של ועידת ראשי הפרלמנטים של שש מדינות באזור, על היוזמות של ישיבת מזכירי מועצת הביטחון של המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה של שנחאי, ועל יוזמות הפגישה של שרי החוץ של המדינות השכנות לאפגניסטן. הם גם הביעו את הסכמתם להתחיל במשא ומתן על סחר חופשי בECO.

26. נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן ביקר גם בלאהור ובקראצ'י ב-23-24 באפריל 2024. הוא ביקר בקברו של אלמה מוחמד איקבל בלאהור וביקר בקברו. Raeesi בקראצ'י השתתפה בטקס הנחת הזרים במאוזוליאום של קווייד. הוא גם נשא נאום בפגישה עם נוכחות גדולה של אנשי עסקים משני הצדדים בקראצ'י, ובנאומו עודד את המגזרים הפרטיים של שתי המדינות לפתח קשרים הדוקים יותר במסגרת המועצה העסקית המשותפת, וכן באמצעות חילופי משלחות עסקיות וקיום תערוכות עסקיות

27. נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן העריך את הכנסת האורחים החמה והנדיבה של ראש ממשלת פקיסטן כלפי המשלחת האיראנית 28. נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן ביקש מנשיא וראש ממשלת פקיסטן לטיול לאיראן.

סוף הודעה/