הגישה הסותרת של אמריקה לסוגיה הפלסטינית
אחת המטרות של ארצות הברית של אמריקה בהטלת וטו על חברותה המלאה של פלסטין באו"ם היא להוציא את תנועת ההתנגדות הפלסטינית "חמאס" מזירת הכוח. |
Mehr News Agency, קבוצה בינלאומית: ארצות הברית היא אחד השחקנים החשובים ביותר בסכסוך הפלסטיני-ציוני ובתהליך השלום באזור בכלל. המדיניות המוצהרת של אמריקה בנושא זה היא לתמוך בפתרון שתי ממשלות בשטחים הכבושים שבמרכזם מזרח ירושלים ומערב ירושלים. עם זאת, הוא הטיל וטו על כך בישיבת מועצת הביטחון האחרונה, שם הועמדה להצבעה סוגיית החברות המלאה של הממשלה הפלסטינית באו"ם. דואליות זו של דעה ופעולה בעמדות של אמריקה בשלב זה נעשית כתמיכה במשטר הכובש.
הגישה של שתי ממשלות בממשלות אמריקאיות שונות
פתרון שתי המדינות תומך מאז שאימצה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את החלטה 181 ב-29 בנובמבר 1947. במקביל, פתרון כזה לסיום הסכסוך הפלסטיני הוצג בהחלטת האומות המאוחדות ב-1974. החלטה זו דרשה משני הצדדים להקים שתי ממשלות יחד ובתוך הגבולות שסוכמו לפני 1967. בהקשר זה, מאז הקמת משטר הכיבוש ב-1948 והכיבוש שלאחר מכן של חלק מפלסטין, ירדן, מצרים וסוריה, אמריקה תמיד תמכה בו. לכן, סוגיה מהותית במדיניות החוץ האמריקנית במהלך חצי המאה האחרונה היא כיצד לנהל את הסכסוך בין הערבים למשטר הציוני. גישת שתי המדינות הייתה ציר מרכזי במדיניות הממשל האמריקאי, במיוחד בשני העשורים האחרונים.
עידן בוש
לאחר שהגיע לבית הלבן, בוש ניסה להגדיל את כמות הפעילויות של ארה"ב לפתרון הסכסוך הפלסטיני על ידי הצגת מפת דרכים. לצורך כך הוא העמיד פנים שהוא מחויב להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. יחד עם זאת, לקח זמן רב עד שהקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שנקבעה במפת הדרכים, תוסכם על ידי מעצמות העולם ומדינות ערב. לשם כך התכוון ממשל בוש מלכתחילה לאלץ את הקבוצות המיליטנטיות הפלסטיניות לקבל את הממשלה הציונית. אחת השיטות החשובות ביותר למטרה זו הייתה פירוק הקבוצות הללו מנשקם. לטענת פוליטיקאים אמריקאים, על ידי פירוק הקבוצות הפלסטיניות המיליטנטיות מנשקן, כולל חמאס, הם ייאלצו לקבל את תוכנית מפת הדרכים. ממשל בוש תמך גם בנסיגת המשטר מרצועת עזה, וראה בכך דרך לחזור לתהליך מפת הדרכים ולהשיג פתרון שתי מדינות באופן ששתי הממשלות יחיו יחד בשלום ובביטחון.
עידן אובמה
במהלך כהונתו של ברק אובמה, הוא ניסה בתחילה לעודד את הפלסטינים בכך שהציע לתל אביב לעצור את בניית ההתנחלויות כתנאי מוקדם לפתיחת שיחות שלום שהיו מוכנים לתת ויתורים למשטר הציוני עם קבלת תמריץ, אבל אז הבינו שלא רק שהתוצאה הרצויה לא תושג, אלא שזה גם מעמיד את הפלסטינים במצב קשה יותר. לאחר שתל אביב לא קיבלה את בקשתו של וושינגטון להפסיק את בניית ההתנחלויות בגדה המערבית, אובמה נאלץ ב-2010 לוותר על התעקשותו להפסיק את בניית ההתנחלויות כתנאי מוקדם לתחילת שיחות השלום, ואירוע זה חיזק את עמדת המשטר. נושא זה חיזק את מעמדו של בנימין נתניהו בשטחים הכבושים.
במאי 2015, אובמה כינה את פתרון שתי המדינות "חיוני לחלוטין". דבריו אלה של הנשיא האמריקני הוצעו לאחר שנתניהו הקים את ממשלתו הקואליציונית ובהתחשב בהרכב שרי הקבינט שלו, עתיד ההסכם עם פלסטין להקמת ממשלה עצמאית לא נראה ברור. אובמה הצהיר כי: "ארה"ב עדיין מאמינה שהביטחון ארוך הטווח של ישראל תלוי בהסכם על הכרה במדינה הפלסטינית". אני יודע שבממשלה החדשה שהוקמה, יש כאלה שלא מקבלים את ההשערה הזו, אבל זו האופציה היחידה שלי לעת עתה."
עידן טראמפ
בתקופת טראמפ, למרות התמיכה הבלתי מוגבלת של המשטר ופעולותיו ההיסטוריות של טראמפ בהעברת שגרירות המדינה לירושלים והסכם השלום של אברהם בהבאת המשטר קרוב יותר לשתי המדינות הערביות של איחוד האמירויות הערביות ובחריין, אך גישת שתי המדינות נמשכה במדיניות החוץ האמריקאית. בפגישתו עם נתניהו ב-28 בינואר 2020 הציג טראמפ את התוכנית המכונה עסקת המאה והכריז כי תוכנית זו מבוססת על פתרון win-win וסוללת את הדרך להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. שלום צריך פשרה; אבל אנחנו לא רוצים לעשות שום דבר כדי לסכן את ביטחון ישראל. עשיתי הרבה למען ישראל; העברתי את השגרירות שלנו לירושלים והכרתי את רמת הגולן כחלק מישראל.
עידן ביידן
המדיניות המוצהרת של ממשלת ג'ו ביידן מבוססת גם על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחים הכבושים; אבל היא לא מכירה רשמית במדינה עצמאית של פלסטין. עם זאת, אם טראמפ היה עם נתניהו בשל תמיכתו הגבוהה במשטר הציוני, ביידן עומד בפני המחסום החזק של נתניהו בשל מלחמת עזה. נתניהו הודיע רשמית כי הוא נגד הקמת מדינה פלסטינית עצמאית לאחר תום המלחמה בעזה והודיע לארצות הברית על התנגדותו. מלבד זאת, ביבי טוען שכל האדמות ממערב לנהר הירדן צריכות להיות בשליטה ביטחונית של ישראל.
מדוע ארצות הברית הטילה וטו על החלטת החברות המלאה של פלסטין
על ידי אי תמיכה בהנפקת החלטות במועצת הביטחון על הסכסוך הפלסטיני, ארצות הברית מנסה לנהל אותו למען האינטרסים שלה. בין היתר, ניתן להתייחס להחלטה 1397 משנת 2002, שבה דרשה מועצת הביטחון במפורש לחתור לפתרון של הקמת שתי ממשלות עצמאיות. החלטה זו אושרה במועצת הביטחון ב-14 קולות בעד. נציג ארה"ב הודיע בישיבת מועצת הביטחון האחרונה כי "החברות הפלסטינית תתקיים רק באמצעות משא ומתן ישיר עם ישראל ובתמיכת ארה"ב. יש שתי נקודות חשובות בביטוי הזה:
משא ומתן ישיר או מאמצים לחיסול חמאס
ארה"ב עומדת זמן רב על כך שהקמת מדינה פלסטינית צריכה להתבצע באמצעות משא ומתן ישיר בין המשטר לרשות הפלסטינית, המפקחת על חלקים מהכבושים. הגדה המערבית יקרה. בהודעת טוויטר ב-16 בפברואר 2024, לאחר שיחת טלפון עם ביידן, חזר נתניהו על אותה עמדה ואמר: "ישראל דוחה פקודות בינלאומיות בדבר הסכם קבע עם הפלסטינים, הסכם כזה ניתן להגיע רק באמצעות משא ומתן ישיר בין המדינות. צדדים וזה יושג ללא תנאים מוקדמים. ישראל תמשיך להתנגד להכרה בפלסטין. "אם נעשה זאת, ניתן פרס עצום לטרור חסר התקדים ששוחרר ב-7 באוקטובר, וזה ימנע כל הסכם שלום עתידי". עם זאת, נראה שמה שאמריקה מכנה משא ומתן ישיר, כולל בעיקר החזרת ארגוני שלטון עצמי ומאמצים לחסל את חמאס. וושינגטון מנסה להכפיף את ממשלת עזה לרשות הפלסטינית ולהחזיר את המצב של אזור זה לפני יוני 2007.
מנסה לעשות מחדש את עסקת המאה
מאז תחילת הממשל, במיוחד בששת החודשים האחרונים של מלחמת עזה, ממשל ביידן התיימר לתכנן מדיניות ליישום שני- גישה ממלכתית והגברת הלחץ בהקשר זה המשטר הציוני. העובדה שארה"ב מאמינה כי המשא ומתן הפלסטיני-ציוני לחברות פלסטינית צריך להיתמך על ידי ארה"ב, מלמדת שבידן עדיין מוכן להמשיך במסגרת עסקת המאה לאחר תום מלחמת עזה. לפני מבצע סערת אל-אקצא, ביידן תכנן להוביל את ערב הסעודית ליחסים רשמיים עם המשטר הציוני עד 2024 בתמורה להסכם הגנה עם ארצות הברית.
במקביל, פוליטיקאים פלסטינים סקפטיים לגבי המדיניות האמריקאית. מוסטפא ברגותי, מזכ"ל מפלגת היוזמה הלאומית הפלסטינית, סבור כי "לגישה האמריקנית אין משמעות אלא אם היא קשורה לשלושה דברים: סיום הכיבוש הישראלי, סילוק ההתנחלויות בגדה המערבית הכבושה והסכם. על מה יהיו גבולות המדינה הפלסטינית". גם אחמד טיבי, פוליטיקאי פלסטיני בפרלמנט הישראלי ויועצו לשעבר של יאסר ערפאת, מאמין ש"ביידן יכול וצריך לעצור את המלחמה, אבל הוא עושה משהו אחר. הוא נותן לישראל תחמושת להמשך המלחמה".
תוצאה
ארצות הברית, כחברה קבועה במועצת הביטחון, חותרת לשתי מטרות עיקריות בהצבעה נגד ההחלטה על חברותה הקבועה של פלסטין באו"ם. ראשית, משא ומתן ישיר או ניסיונות לחסל את חמאס. ארצות הברית הכפופה את קבלת החברות הקבועה של פלסטין למשא ומתן ישיר בין המפלגות הפלסטיניות למשטר הציוני, ובדרך זו היא מנסה לסלק את חמאס מהתהליך המדיני על ידי העמדת ארגון השלטון העצמי במרכז כוח משיכה. שנית, ארה"ב רוצה שהמשא ומתן בין שני הצדדים יתנהל בפיקוח של מדינה זו, מה שאומר כנראה הצגת מחדש של תוכניות כמו עסקת המאה בתקופה שלאחר המלחמה.
סג'אד מוראדי קלארדה, חוקר יחסים בינלאומיים
|