התפתחויות באוקראינה העתיד של קייב הוא בן ערובה לסכסוך האזרחי באמריקה

על פי הדיווח של סוכנות הידיעות תסנים של הקבוצה הבינלאומית, "ויטלי קליצ'קו, ראש עיריית קייב, הודה שאוקראינה הפכה לבת ערובה של הפוליטיקה הפנימית של ארה"ב. הוא אמר בראיון לפרסום "Daily Beast": "היום אנו עדים לכך שהרפובליקנים מונעים שליחת נשק לאוקראינה. אנחנו שומעים את הרטוריקה של דונלד טראמפ – המצב הזה הוא רק תוצאה של מערכת הבחירות בארה"ב. נובמבר 2024, תמכו בקייב. בהצביע על כך שניצחונו של טראמפ לא ישנה את המצב, הוא הוסיף: "אני לא מאמין שהרפובליקנים ישנו את נקודת המבט שלהם". המרכז של אוקראינה נגד שחיתות סבור שאם טראמפ ינצח בבחירות, ההסתברות להמשך הסיוע של ארה"ב ל קייב תקטן ב-50%.

במקביל, ג'ו ביידן, הנשיא נשיא ארה"ב הנוכחי הזהיר אתמול שדונלד טראמפ, אם ינצח בבחירות, יזכה לאלץ את אוקראינה לעשות ויתורים טריטוריאליים רציניים כדי לסיים את הסכסוך. ביידן מתח ביקורת על טראמפ על כך שביקש מחברי הקונגרס של מפלגתו להתנגד להקצאת סיוע נוסף לקייב, בואו נגיע ולבסוף נמשיך לתמוך באוקראינה. הוא (טראמפ) הרים טלפון והתקשר לסנטורים הרפובליקנים ואמר: "אל תצביע בנושא הזה". למה?' כי הוא לא רוצה להעליב את [נשיא רוסיה] פוטין."

ביידן הוסיף שטראמפ מכין איזושהי "תוכנית סודית" לאוקראינה. הוא כבר מכיר את תוכנו. הוא טען: "אני מתערב שאני יודע מה זה. אם הוא יהיה נשיא, הוא יחליט לאלץ את אוקראינה לוותר על חלק גדול משטחה לרוסיה כדי שהשלום יושג."

לפני מספר ימים כתב העיתון "וושינגטון פוסט", בציטוט מקורותיו, כי טראמפ עשוי להכריח את קייב לתת ויתורים טריטוריאליים למוסקבה ולהכרה של רוסיה בריבונות על הדונבאס. אזור וקרים עלולים להשפיע על מהלך המצב. עם זאת, יועץ הקמפיין של טראמפ ג'ייסון מילר אמר למחרת כי טענת הפרסום שקרית וכי טראמפ יעשה זאת רק לאחר שייבחר ולאחר בחינת אפשרויות שונות. יחליט על הפתרון לסכסוך באוקראינה.

בהמשך, תוכלו לעקוב אחר ההתפתחויות הקשורות ליום שבע מאות שבעים ושבעים של המלחמה באוקראינה:

שר ההגנה של ארה"ב לויד אוסטין הודה שאם הוא היה ברוסיה, הוא לא היה שמח על הצטרפות אוקראינה לצבא- הגוש המדיני של נאט"ו. במהלך הדיון בסנאט האמריקני, הוא אמר: "אם הייתי רוסיה, לא הייתי רוצה את המצב הזה (חברותה של קייב בנאט"ו)."

יתר על כן, אוסטין ציין שאם הוא היה ברוסיה, היה לו אותו יחס שלילי כלפי שוודיה ופינלנד מצטרפות לברית הצפון-אטלנטית, וזה חשש סביר.

לפני יממה הבטיח מתיו מילר, ראש שירות העיתונות של משרד החוץ האמריקני, כי אוקראינה תוכל להצטרף לנאט"ו לאחר תום הסכסוך הצבאי במדינה זו.

סאליבן: הבית הלבן מדבר עם הקונגרס על גורל הסיוע לאוקראינה

בכיר זה בבית הלבן הוסיף: ממשל ביידן והצוות של מייק ג'ונסון, יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב, כמו גם מספר פוליטיקאים אחרים, החליפו דעות על האפשרות של הסכם בנושא הם ממשיכים עם הצעת חוק דו-מפלגתית.

לפי סאליבן, הצעת חוק שהתקבלה על ידי בית הנבחרים של ארה"ב תזכה לתמיכה של רוב בית הנבחרים של נציגים אם זה היה מגיע להצבעה.

סגני הקונגרס מבקשים מהבית הלבן לספק דו"ח על תקציב אוקראינה

הקונגרס האמריקאי ביקש מהממשל של הנשיא ג'ו ביידן לספק מידע מפורט על הוצאות התקציב שהוקצו לאוקראינה. נושא זה מצוין בקריאה שפורסמה על ידי מחוקקים אמריקאים.

במכתב שנשלח למשרד התקציבים של הבית הלבן, מודגש כי לחברי הקונגרס "יש גישה מדויקת מידע הם מתמודדים עם בעיות רבות הקשורות כיצד להוציא את הכספים כדי לתמוך באוקראינה. ממשלת ארצות הברית שולחת מיליארדי דולרים בסיוע הומניטרי, כלכלי וצבאי כדי לעזור לאוקראינה, והעם האמריקני מצפה למעקב צמוד מהבית הלבן ואחריות מלאה.

גם המחוקקים רוצים הם שאלו את הלבן House לספק להם את כל הדוחות הזמינים לגבי הכספים שהוקצו לקייב, כמו גם מידע על כמה זמן בכוונת ארה"ב להמשיך בסוג זה של תמיכה בעתיד.

סנאט: הבית הלבן עשוי לבקש סיוע נוסף של 100 מיליארד דולר בקייב

אריק שמידט, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, הודיעה בדיון בוועדת השירותים המזוינים של הסנאט כי הבית הלבן עשוי לבקש עוד 100 מיליארד דולר סיוע לאוקראינה. הסנאטור הזה פנה ללויד אוסטין, ראש הפנטגון, וביקש ממנו לציין את מלוא הכספים שממשלת ארה"ב מוכנה לשלוח לקייב.

שמידט הדגיש כי הוא "פשוט מנסה להבין את היקף הבקשות הכללי" מהעם האמריקני, אך זה מהווה ייצוג הוגן של כוונות הממשל בשאלתו. לכספי תקציב נוספים. הוא לא רואה את שנת הכספים 2024. הוא הוסיף: "לחברי הוועדה הזו נאמר שאולי תהיה בקשה נוספת של 100 מיליארד דולר". היא לא עשתה זאת, אך אישר כי 60 מיליארד הדולר שהוקצו כעת "מאפשרים לנקוט בצעדים הדרושים כדי לסייע לקייב עד סוף ספטמבר, תחילת שנת הכספים החדשה."

שמידט הזכיר גם את נושא הנשק שסופק לקייב ואמר, זה לא משהו ש"התעשייה הצבאית שלנו מייצרת כדי להגן על האינטרסים של ארצות הברית או אפילו כדי להבטיח את האזור ההודו-פסיפיק". לדבריו, לארה"ב אין מספיק כושר ייצור כדי להגדיל את קצב הייצור של הציוד הצבאי.

סנאטור אמריקאי: זה עולה לאוקראינה 80,000 דולר לכל שנית. Be

טומי טברוויל, חבר בסנאט האמריקאי (רפובליקני מאלבמה) אמש בדיון של ועדת השירותים המזוינים לשקול את בקשת התקציב של הפנטגון לשנת הכספים 2025 הזכירה שכרגע העלויות של ממשלת ארה"ב עבור אוקראינה מגיעות לכ-80 אלף דולר לשנייה, ועל המדינה להפסיק לספק כל כך הרבה סיוע חסר תועלת.

הוא הדגיש שוושינגטון לא צריכה לשלם את רמת ההוצאות הזו ועליה למצוא דרכים מתאימות יותר להשתמש בכספים של משלמי המסים האמריקאים. הסנאטור אמר: "התוצאה של החקירה שלי היא שמאז 2014 הוצאנו יותר מ-300 מיליארד דולר באוקראינה. עכשיו אנחנו מדפיסים או שורפים 80,000 דולר לשנייה, 4.6 מיליון דולר לדקה. אנחנו כבר לא צריכים למצוא דרכים טובות יותר להוציא הכסף שלנו."

בהקשר זה, סגן השר מייק מק'קורד ההגנה האמריקאית בעניינים פיננסיים ערערה על חישוביו של טברוויל וכינתה את הנתון שהזכיר סנטור זה מוגזם וגבוה מדי. לדברי סגן ראש הפנטגון, ארה"ב לא הוציאה כסף כל כך מהר על אוקראינה: כ-300 מיליון דולר בשנה כבר כמה שנים, ובשנתיים האחרונות לבדן – עוד כ-40 מיליארד דולר.

p style="text-align:justify">וושינגטון אישרה מכירה של ערכות מערכת ההגנה האווירית של הוק לקייב

דוח הסוכנות לשיתוף פעולה ביטחוני של הפנטגון דווח כי משרד החוץ האמריקני אישר מכירה אפשרית של ערכות הקשורות לשירות מערכת הטילים נגד מטוסים של הוק לאוקראינה בשווי 138 מיליון דולר.

ב זאת בהצהרה נאמר: "משרד החוץ החליט להסכים למכירה אפשרית של מערכת התמיכה בביצועי טילי הוק ורכיבי תמיכה לוגיסטיים ותוכנה קשורים לכוחות המזוינים של אוקראינה בעלות מוערכת של 138 מיליון דולר."

נזכיר כי החלטה כזו נובעת מכך שנוצר מצב חירום המצריך "מכירה מיידית של הציוד והשירותים הביטחוניים הנ"ל לממשלת אוקראינה למען האינטרסים הביטחוניים הלאומיים של ארצות הברית."

ההצהרה אומרת: "הצעת המכירה הזו נועדה לקדם את מדיניות החוץ ואת יעדי הביטחון הלאומי של ארה"ב במטרה לחזק את ביטחון מדינות השותפות שמניע את היציבות הפוליטית והתקדמות כלכלית באירופה."

המסמך גם קובע כי הכוחות המזוינים של אוקראינה צריכים בדחיפות להגביר את יכולות להגן מפני התקפות טילים רוסיות ויכולות האוויר של הכוחות המזוינים הרוסים.

הסבר של זלנסקי על תוכנית הצבא האוקראיני להתקפת נגד חדשה

ולדמיר זלנסקי, נשיא אוקראינה בראיון לפרסום הגרמני "בילד", הוא הודיע ​​כי הכוחות המזוינים של המדינה מתכננים כעת התקפת נגד חדשה הוא אמר: "אנחנו יש לנו תוכנית חדשה להתקפת נגד. אבל הנשק בארץ לא מספיק למבצע הזה". לדבריו, הכוחות המזוינים של אוקראינה זקוקים למערכות נשק מערביות מתקדמות.

זלנסקי הביע תקווה שגם קייב תוכל להשיג טכנולוגיות חדישות לייצור נשק, כי "אנחנו מדברים על איכות הנשק".

בנוסף, הוא הודה כי הכישלון של אוקראינה בסכסוך עם רוסיה אם ארה"ב תמשוך את הכספים שלה. ונראה שהתמיכה הצבאית תיפסק כעת יותר מתמיד. נשיא אוקראינה הוסיף: "לשותפים שלנו יש כלי נשק מסוימים שאנחנו צריכים עכשיו כדי לשרוד. ואני לא יודע למה אנחנו לא משיגים את הנשק הזה."

דאגה של קייב ממצב הצבא בקו החזית בחודשים הקרובים

אנדריי יוסף, דובר מחלקת המודיעין הראשית של משרד ההגנה של אוקראינה הודה כי בחודשים הקרובים עבור החיילים לא יהיה קל לכוחות המזוינים של המדינה הזו לבצע פעולות לחימה בקו החזית.

יוסף אמר בתוכנית טלוויזיה: אנחנו יודעים שהמצב באזור טמאי יהיה קשה מאוד עבור הצבא האוקראיני בחודשים הקרובים. זה יהיה.

קודם לכן, מפקד הכוחות המזוינים של אוקראינה, אולכסנדר סירסקי, הודה גם כי הכוחות המזוינים הרוסים עדיפים בתחומי אוויר, טילים וארטילריה. לדבריו, מצבו של הצבא האוקראיני הפך לקשה, במיוחד באזורי ארטמובסק, אבדיובסק ונובופלובסק.

שגריר רוסי: אנשים מערביים הם באמת נמאס מהסכסוך באוקראינה. כבר

אנטולי אנטונוב, שגריר רוסיה בארצות הברית, מאמין שבמדינות המערב יש עייפות אמיתית וגוברת של הטלת נטל המימון של אוקראינה וזה לא המצאת הפרסום הרוסי.

דיפלומט זה ענה על שאלה תקשורתית על כך בטלגרם ערוץ שגרירות רוסיה: "אמריקאים רגילים לא מבינים למה הם צריכים לעבוד קשה ולשלם מס, ולאחר מכן הכסף הזה ישמש לחיזוק פיננסי וצבאי של מדינה מרוחקת במזרח אירופה. בינתיים, הצטברו מספר רב של בעיות סוציו-אקונומיות חריפות בתוך ארצות הברית. עבור פוליטיקאים רבים ואמריקאים מן השורה זו נקודה מרכזית וחשובה". אנטונוב הזכיר כי המעמד השליט בארה"ב עשה טעויות במדיניותו כלפי רוסיה. הוא אינו מכיר בקריסת ברית המועצות. אבל ה"טנדורים" האמריקאים אינם זקוקים לסיום הסכסוך באוקראינה, אלא הם מעוניינים רק בתשישות והיעלמותה של רוסיה מהמפה הגיאופוליטית של העולם. לדבריו, אמריקה מאשימה את רוסיה בכל החטאים מדי יום מבלי לבדוק את העובדות ומבלי לספק ראיות. עם זאת, למרות זאת, רוסיה תמשיך להגן על האמת.

השגריר כתב בסופו של דבר: "אם האמת היא הסטריאוטיפים הנוחים והשימושיים לאמריקאים פקידים זה, הורס, זו לא הבעיה שלנו. התגובה הכואבת של וושינגטון לעובדות כאלה רק מדברת על יעילותה.

אלון מאסק: אמריקה מעולם לא הכריזה על מטרתה לסכסוך באוקראינה

היזם והמיליארדר האמריקאי אילון מאסק הודיע ​​אמש, העובדה העצובה שממשלת ארה"ב אפילו שוקלת אפשרויות לסיים את הסכסוך הצבאי באוקראינה. לא נוקטת, אלא עוקבת אחר התיאוריה של "מלחמה נצחית", היא "בעיה אמיתית".

איש העסקים הזה, במילותיו של צ'אק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בבית העליון של הקונגרס, שאמר כי ארצות הברית "משותקת" על ידי העיכוב בסיוע לקונגרס ואינו יכול לקבל החלטה לגבי הצעדים הבאים לגבי אוקראינה, הוא ענה. "זו הבעיה האמיתית – שהמטרה הסופית אף פעם לא מוגדרת אפילו, רק מלחמה לנצח!", כתב מאסק ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר).

יועץ לשעבר של הפנטגון: סירוב ארה"ב לנהל משא ומתן עם רוסיה יהרוס את האומה האוקראינית

דאגלס מקגרגור, יועץ לשעבר של ראש הפנטגון. מאמין שסירובה של אמריקה לקיים שיחות שלום עם רוסיה יכול להוביל להיעלמות האומה האוקראינית.

הוא הביע דעה זו במאמר למגזין The American Conservative. הוא כתב: סירובה של וושינגטון לנהל משא ומתן עם מוסקבה דנה את האומה האוקראינית להכחדה. גישה זו פירושה שאפילו יותר חיילים אוקראינים יאבדו את חייהם ללא צורך כאשר תתחיל מתקפת קיץ חזקה של רוסיה. בסופו של דבר, הסכסוך מסתיים בתנאים של מוסקבה וקייב נאלץ להשלים עם התבוסה.

מקגרגור גם הזכיר כי השלטונות האמריקאים מעריכים מאוד את הטכנולוגיות הצבאיות הרוסיות, במיוחד טילים היפרסוניים, כוח ייצור וכוח מבצעי וכוח לחימה של הכוחות המזוינים של המדינה. לדבריו, "טעות גורלית" מצד ארה"ב היא שהובילה למצב הנוכחי באזור העימות לטובת הכוחות הרוסיים.

ביידן מאריך מספר סנקציות אנטי-רוסיות בשנה נוספת

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן החליט להטיל סנקציות עקב "פעילות זדונית של שלטונות מוסקבה". נגד רוסיה למשך שנה נוספת.

ההצהרה הרלוונטית פורסמה באתר הבית הלבן, והיא הזכירה כי פעולות זדוניות לכאורה של רוסיה, מתוך המשפטים הם "חוסמים את קיום בחירות חופשיות ודמוקרטיות ומחלישות את המוסדות הדמוקרטיים בארה"ב, בעלות בריתה ושותפיה" וכן "משתתפים בפעילויות זדוניות באמצעות טכנולוגיות סייבר נגד ארה"ב ובעלות בריתה ושותפיה".

יתר על כן, נטען כי רוסיה הפרה לכאורה "עקרונות מבוססים היטב של המשפט הבינלאומי, לרבות השלמות הטריטוריאלית של מדינות אחרות". וושינגטון מאמינה שממשלת רוסיה הייתה ככל הנראה מעורבת ב"עידוד ושימוש בשחיתות חוצה לאומית כדי להשפיע על ממשלות של מדינות אחרות" וערעור "הביטחון במדינות ואזורים החשובים לביטחון הלאומי של ארצות הברית".

המסמך קובע כי פעילותה של רוסיה "מהווה איום יוצא דופן ויוצא דופן על הביטחון הלאומי, מדיניות החוץ והכלכלה של ארצות הברית". ביידן הודיע ​​לקונגרס האמריקני על הארכת הסנקציות האנטי-רוסיות.

הנציבות האירופית החלה לעבוד על החבילה ה-14 של סנקציות נגד רוסיה

סגן נשיא האיחוד האירופי ואלדיס דומברסקיס הודיע ​​כי הנציבות האירופית מכינה את החבילה ה-14 של הסנקציות האנטי-רוסיות ומצפה להגיע להסכם בעניין לפני הסוף של אביב.

הוא אמר: "התחלנו להכין את חבילת הסנקציות ה-14, שאמורה להיות מאושרת באביב. החבילה עשויה לכלול רשימה נרחבת של אמצעים מגבילים עם הגנות חזקות נגד עקיפה."

בנוסף, האיחוד האירופי מחפש דרכים למניעת עקיפה של סנקציות באמצעות חברות בנות מערביות הפועלות מחוץ לאירופה.

במקביל, הוא הודה כי יש "מקום" לנקוט צעדים. המגבלה החדשה מצטמצמת ודיונים בין האיחוד האירופי המדינות החברות בנושא הופכות קשות יותר. אירופה הודתה כי הנהגת האיחוד האירופי הבינה מלכתחילה שההגבלות הללו לא יובילו לקריסת הכלכלה הרוסית. 8.5 מיליארד יורו מוערכים

האיחוד האירופי קיבל רווח של 16 מיליארד יורו בשנת 2023 מייבוא ​​פטור ממכס של מוצרים חקלאיים אוקראינים, אך המגזר החקלאי הפסיד 8.5 מיליארד יורו. נציב האיחוד האירופי יאנוש וויצ'ובסקי הודיע ​​על כך במסיבת עיתונאים לאחר פגישה לא רשמית של שרי החקלאות של המדינות החברות.

הוא אמר: לכלכלת אירופה, המסחר הזה ליברליזציה טובה, כי הייצוא האירופי לאוקראינה בשנת 2023 עמד על כ-39 מיליארד יורו והיבוא היה 23 מיליארד יורו, מה שאומר שהתועלת לכלכלה האירופית הייתה 16 מיליארד יורו. אבל לגבי החקלאות המספרים שונים – היצוא שלנו לאוקראינה היה 3 מיליארד יורו והיבוא שלנו היה 11.5 מיליארד יורו. עם אוקראינה, וכתוצאה מכך, המצב החקלאי של האיחוד האירופי היה מסובך. מוצרים מאוקראינה לאיחוד האירופי יורחבו עד יוני 2025.

ישיבה של מועצת הנגידים של הסוכנות על תחנת הכוח זפורוז'יה תתקיים ב-11 באפרילמיכאיל אוליאנוב, נציג קבע של רוסיה בפני ארגונים בינלאומיים בוינה, אישר כי הפגישה יוצאת הדופן של מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כדי לסקור את התקפות האוקראינה כוחות מזוינים על תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה בתאריך זה יתקיים ב-11 באפריל.

וליאנוב כתב בערוץ הטלגרם שלו: "עכשיו אושר כי פגישה יוצאת דופן של מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הקשורה לאירועים המסוכנים האחרונים סביב המפעל המוקדש לתחנת הכוח הגרעינית זפורוז'יאן, יתקיים ביום חמישי (11 באפריל) אחר הצהריים. /strong>

ג'וזף בורל, ראש מדיניות ההגנה והדיפלומטיה של האיחוד האירופי ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), הודיע ​​בהצהרות כלליות כי יש להפסיק את ההתקפות על תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה. הוא כתב: "התקפות מזל"ט פזיזות על תחנת הכוח הגרעינית זפורוז'יה מעלות את הסיכון לתאונה גרעינית מסוכנת."

ברל קרא להפסיק להתקפות מסוג זה. הוא גם הדגיש שרוסיה "חייבת לעזוב את המתקן הזה".

בתגובה לדברים הללו, מיכאיל אוליאנוב, הנציג הקבוע של רוסיה בארגונים בינלאומיים בוינה, הביע את דעתו : "ג'וזף בורל, שדרש את נסיגת אנשי הצבא הרוסי מתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, אישר את ההתקפות על מתקן זה, מבלי להזכיר את האשמה של הצד האוקראיני."

לדבריו, הצהרותיו של בורל על המצב המסוכן הנוכחי של תחנת הכוח מראות את "המצב החלש" של מדיניות החוץ של האיחוד האירופי. אוליאנוב הוסיף: "בורל כינה את התקפות המל"טים על מתקן זה פזיזות וקרא לה עצור. אבל במקביל, הוא דיבר על הצורך של הצבא הרוסי לסגת מהאזור הזה, מה שנראה כמו עידוד להתקפות נוספות של אוקראינה."

סוף ההודעה/