ההשפעה העסקית של חיזבאללה על כלכלת ישראל

על פי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים הבינלאומית, על רקע התגברות הביקורת על הפקידים והמתיישבים הציונים על המצב הכאוטי החזית הצפונית של פלסטין הכבושה בצל פעולות חיזבאללה, התקשורת העברית פרסמה סטטיסטיקות חדשות ונתונים על הנזקים שנגרמו לישראלים באזור צפון השטחים הכבושים, בעיקר במגזרים הכלכליים והחקלאיים.

המצב הכאוטי של יישובי הצפון כבשה את פלסטין

התקשורת הציונית הודיעה בהקשר זה כי יישובי הצפון, בעיקר יישובי "שלומי" ו"קריאת שמעון" בגליל, מעורבים ישירות בנזק שנגרם מהתקפות חיזבאללה, ובעלות ההגנה על שני אלה. ההסדר מגיע לחצי מיליון שקל (מטבע המשטר הציוני) בחודש. בנוסף לכך, מתרבים האבדות האנושיות שנגרמו מפיגועים אלו.

העיתון העברי "ידיעות אחרונות" בהקשר זה, בצטט "שי אהרנוביץ'", ראש ארגון המסים הציוני, הודיע ​​כי הפסדי מלחמה לפרויקטים המסחר והנדל"ן נאמדים בכ-6 מיליארד דולר, אשר צפויים לגדול, וכ-300 מיליון דולר מהנזקים הללו קשורים באזורי הצפון. כמובן, איננו יכולים להעריך במדויק את הנזקים הללו כרגע.

התקשורת הציונית הזו הצביעה עוד על הפחד והטרור השוררים בהתנחלויות הציוניות בצפון פלסטין הכבושה והודיעה, למשל, ההתנחלות של "אל-מוטלה" במהלך 5 החודשים האחרונים הוא הפך לשטח צבאי סגור ו-2500 האנשים שחיו בו נעקרו כולם ואין אדם בהתנחלות זו. למרות הנזקים הרבים שנגרמו לעיירה זו, בעיקר במגזר החקלאי, אף גורם מטעם אגף הנדל"ן או הביטוח לא הגיע לחקור את הנזקים ולתת פיצוי לחקלאים. בהקשר זה הודיעה ההתנחלות אל-מוטלה כי יותר מ-100,000 ישראלים נעקרו מבתיהם בצפון מאז לפני חצי שנה, והתנחלויות ישראליות חמישה ק"מ דרומה התרוקנו מתושבים ורק חיילים נמצאים שם.

שיתוק של ישראל המגזר החקלאי בצפון

מנגד, האתר העברי, בדו"ח, הצביע והכריז על המצב הקשה של אל-מנרה בצפון פלסטין הכבושה. כי עיירה זו הפך לסמל של התקפות חיזבאללה ומתוך 155 יחידות דיור בו, 104 יחידות דיור נפגעו מרקטות וחלק מהיחידות הללו הושמדו כליל.

התקשורת העברית הוסיפה כי מבני ציבור ותשתיות גם בעיר אל-מנרה סבלו רבות, והמגזר החקלאי כאן נפגע קשות; היכן שהעובדים לא יכולים להתקרב לגינות שלהם ובעלי הגנים לא רק שלא קטפו את היבול של השנה אלא גם איבדו את היבול של השנה הבאה כי לא ניתן לטפל בעצים ולהכינם לעונה הבאה.

אחד מתושבי העיירה אל-מנרה אמר בראיון לאתר ואלה כי הוא ושאר תושבי העיר אינם מתכוונים לחזור גם לאחר המלחמה.

קריית שמונה הפכה לצריף צבאי של הצבא הישראלי

בקריית שמונה, כיישוב הציוני הגדול ביותר על גבול פלסטין הכבושה עם לבנון, הכבישים המובילים אליו מראים בבירור כי הרחובות ריקים באופן חסר תקדים והסמטאות הריקות הפכו למקום התכנסות לחיילים ציונים ולמכוניותיהם. מצב זה הביא להיעלמות סימני חיים באזור שהיה בעל חשיבות רבה לאזור הצפון מבחינה חקלאית, תעשייה וכלכלה. נטישת הגנים והקרקעות ופינוי השדות בצפון ובדרום פלסטין הכבושה הובילה להשמדת תוצרת חקלאית ולהפסקת הייצור המהווה איום ממשי על הביטחון התזונתי של הציונים. לפי התקשורת העברית, הקבינט של משטר זה נאלץ להתמודד עם בעיות מזון. ישראלים על ידי יבוא סחורות, מה שמטיל על ישראל מחיר כבד. זאת למרות שלפני המלחמה פתחה ישראל חשבון על רווח של 131 מיליון דולר מהמגזר החקלאי, וכל זה אבד. כמו כן, מחיר המזון עלה ב-30%.

מכה גדולה למגזר התיירות

על פי דו"ח זה, פעילות חוות התרנגולות ומוסדות לייצור ביצים זה נעצר באזורי הצפון. בנוסף, תחום התיירות, שאזור הצפון היה תלוי בו לחלוטין, מושבת לחלוטין, ומקומות התיירות ב"ג'בל אל-שייח" (הר הרמון) ריקים לחלוטין. ההערכות מראות כי הכנסות מגזר התיירות ירדו ב-73% בשנת 2024. מנגד, מומחים ציוניים הזהירו כי אם המלחמה תימשך ותביא להתרחבות המלחמה בחזית הצפונית, העלות של ישראל משלמת היום היא מעט מאוד בהשוואה לעלות העצומה שהיא תצטרך לשלם בעתיד.

לאור הדאגה המתמשכת של הציונים מחוסר הביטחון בחזית הצפונית של ארץ ישראל הכבושה עקב הפעולות המתקדמות של חיזבאללה הלבנוני, תוצאות סקר בקרב המתנחלים הציוני הראה כי רק 6% מהמתנחלים שברחו מהצפון מרוצים מתפקוד הצבא הישראלי בחזית זו.

בסקר זה שנערך מערוץ הטלוויזיה הציונית 13 נכתב כי למעלה מ-81% מתושבי עיירות הצפון שנעקרו מאזור זה אומרים כי לעולם לא ישובו לבתיהם ללא נסיגת חיזבאללה מהגבולות, ורק 5%. מהמתיישבים מוכנים לחזור לעיירות הצפון.

סוף הודעה/