תושבי המערב התנגדו לגינוי הפיגוע בבניין הקונסולרי האיראני

לפי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים הבינלאומית, ארצות הברית של אמריקה, בריטניה וצרפת ב- פגישה ביום רביעי מועצת הביטחון של האו"ם התנגדה לאישור ההצהרה הרוסית שבה גינתה התקפת המשטר הציוני בבניין הקונסולרי האיראני.

אישור הצהרות העיתונות במועצת הביטחון מחייב קונצנזוס של 15 חברי מועצה זו. ארצות הברית אמרה לחברי מועצת הביטחון שעובדות רבות על המתקפה ביום שני בדמשק אינן ברורות, אמרו דיפלומטים מערביים לרויטרס. צרפת ובריטניה תמכו בעמדה זו.

ביום רביעי נמנע דובר משרד החוץ הגרמני מלגנות את התקפת המשטר הציוני במסיבת עיתונאים. סבסטיאן פישר, דובר השירות הדיפלומטי הגרמני, הביע ספקות לגבי תפקידה של ישראל באותה מתקפה בקבוצת כתבי התקשורת הגרמניים.

ביום שני, 13 באפריל, תקפו מטוסי קרב ישראלים את הבניין המזוהה עם שגרירות איראן בסוריה. חוסיין אכברי, שגריר הרפובליקה האסלאמית של איראן בסוריה, אמר כי מתקפה זו בוצעה עם מטוס F-35 ושישה טילים.

שעות לאחר מכן, בהודעה, הדיווחים שפורסמו בעבר על מות הקדושים של הגנרלים מוחמד רזא זהדי ומוחמד האדי אישרו את חאג' רחימי וחמישה מחבריהם במתקפה זו. למתקפה זו התנגדו מדינות ורשויות שונות.

טורקיה, פקיסטן, סעודיה ערב, אלג'יריה, איחוד האמירויות הערביות, תוניסיה, מצרים, ונצואלה, קובה, סין, רוסיה ועוד מספר מדינות ואישים בינלאומיים גינו את מעשיה של ישראל.

דמיטרי פוליאנסקי, סגן נציג רוסיה באו"ם , נאמר בהודעה בערוץ X על החסימה של מדינות מערביות לאשרר הצהרה זו. : "נושא זה הוא דוגמה מובהקת לסטנדרטים הכפולים של ה"טרויקה" המערבית ולגישתם האמיתית ולא גישתם המוצהרת לשלטון החוק וסדר במרחב הבינלאומי."

אמנת וינה 1961 המסדירה יחסים דיפלומטיים ואמנת וינה 1963 במקרה של יחסים קונסולריים מתארת ​​מרכזים המשמשים למטרות דיפלומטיות או לשליחות קונסולרית כ"בלתי פגיעים".