נרטיבים על אונס אכזרי
דו"ח זה בוחן את הנרטיבים התקשורתיים של התוקפנות האכזרית של המשטר הציוני בקונסוליה של הרפובליקה האסלאמית של איראן בסוריה. |
Mehr News, קבוצה בינלאומית: זה היה יום שני אחר הצהריים כאשר לפתע הפך פיצוץ בניין ליד שגרירות איראן בדמשק למוקד התקשורת העולמית. עניין זה היה חשוב מכמה היבטים. האחת היא שהבניין הזה הוצמד לשגרירות איראן, ושנית, הבניין הזה היה שייך לחלק הקונסולרי של שגרירות איראן, או במילים אחרות, חלק מאדמת איראן.
החשיבות הנוספת של הידיעה הזו הייתה שהיועצים הצבאיים הבכירים ביותר של איראן וכמה אזרחים סורים ואזרח לבנוני נכחו במדור הקונסולרי, כתוצאה מכך. מההתקפה הזו, נאאל נרצחה. הם באו.
מה שהופך את האירוע הזה ליותר חשוב מנקודת המבט התקשורתית הוא תנאי המשטר הציוני, מיקום הפיגוע ומועד התקיפה.
במצב שבו המשטר הציוני נתון ללחץ מצד פורומים בינלאומיים, לחץ דעת הקהל העולמית ואופוזיציה פנימית, נראה שהוא מוכן להתחיל מלחמה עם המתקפה הזו. שלב חדש ואולי "בלתי הפיך", כי התגובה מאיראן היא המעט שתל אביב יכולה לצפות בשוק הכאוטי הזה.
כדי לטפל בבעיה זו, אנו בוחנים את הסיקור החדשותי של אירוע זה בשלוש רמות אזוריות, חוץ-אזוריות ומרחב הקיברנטי;
סיקור מדיה ברמה האזורית
זה היה יום שני אחר הצהריים כאשר סוכנות הידיעות הממלכתית הסורית white">דיווחה שההגנה האווירית הסורית התמודדה עם מטרות עוינות במרחב האווירי של דמשק. מיד לאחר מכן שידרה התקשורת ידיעה תחת הכותרת "פיצוץ כבד ליד שגרירות איראן בדמשק".
כותרת "ליד שגרירות איראן" אשר ראשית, הוא שודר בחדשות, למרות שעורר את הרגישות של כלי תקשורת אחרים באזור; אבל מאחר שהתקפות כאלה קרו בעבר, זה עדיין לא העלה כל כך את עוצמת הרגישות.
כמה רגעים לאחר מכן, כמה כלי תקשורת באזור שידרו ידיעה נוספת.
חדשות המזרח התיכון מצטטות מקורות חדשותיים גם דיווחו שבניין בשכונת "אל-מצה" בדמשק היה ממוקד,אבל סוכנות הידיעות הפקיד הסורי ורשת אל-מיאדין, שהיו מובילי החדשות על מתקפת הטרור הזו, ציינו במהירות שהמחלקה הקונסולרית של שגרירות איראן הייתה ממוקדת.
החדשות הבאות משתי כלי התקשורת הללו ומתקשורת ערבית אחרת כולל אל-ג'זירה, אל-ערביה ועיתונים ישראלים מ-Senence ; התפרסמו "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", מה שהוסיף לחששות. כתב אל-מיאדין דיווח כי תת-גנרל מוחמד רזא זהדי, אחד ממפקדי כוח קודס, וכמה יועצים צבאיים בכירים איראניים נהרגו בהתקפה של המשטר הציוני על דמשק . החדשות שכל איראני רצה באותו רגע היו באפריל, אבל חלוף הזמן הראה שהפעם הנרטיב של התקשורת הוא סיפור אמיתי וחדשות על שקר 1 באפריל או שקר 13 זה לא.
הארץ כותב גם בניתוח שכותרתו "מכה כבדה לאיראן וחיזבאללה": המתקפה וההתנקשות הזו. של הגנרל ארשאד אירני הוא סימן לתפנית מסוכנת בחזית הצפונית של ישראל.
מאמר זה אומר: מאז 7 באוקטובר, ישראל וחיזבאללה דואגים למנוע כל מלחמה. מלבד, אבל התקיפה האווירית בדמשק שהרגה את מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון מראה שישראל מוכנה להגדיל את המחיר שהיא גורמת לאויבה הצפוני.
אל-שרק אל-אווסט כתב גם הוא בטענה שסרדר זהדי היה החוליה המקשרת בין המודיעין הסורי שירותי ותנועת חיזבאללה הלבנונית: הוא החבר הבולט ביותר בחיל משמרות המהפכה האסלאמית שעבר קדושים מאז רצח הגנרל סולימאני ב-2020..
ג'רוזלם פוסט גם ראה ברצח סרדאר זהדי מכה לשליטת התקפות רקטות של קבוצות לבנוניות על ישראל..
Arabic Sky News הייתה אחת מכלי התקשורת הראשונים שפרסמו את שמו של סרדאר זהדי עם הסיקור הנרחב של מעשה הטרור הזה. תמונות שלו ושל מפקד כוח קודס, סרדאר קאאני, הראו שהם מתפללים מאחורי מנהיג המהפכה.
סיקור מדיה בחוץ-אזורי רמה
סוכנות הידיעות רויטרס הייתה אחד ממקורות החדשות המערביים והחוצה-אזוריים הראשונים שסיקרו בהרחבה את אירועי יום שני ב- דמשק. מכוסה.
סוכנות הידיעות הזו הייתה אחד מכלי התקשורת הראשונים שדיווחו על מות הקדושים של מספר מפקדים בכירים במשמרות המהפכה יחד עם אל-מיאדין. גזר דינו של מוחמדרזה זהדי הוכרז ופרסם מיד את אישורו ממקורות הביטחון שלו.
העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס" הדגיש גם הוא את מבצע המתקפה וציטט ארבעה פקידים ציוניים. ישראל על התקיפה. הוצגה למחלקה הקונסולרית של שגרירות איראן בדמשק.
וושינגטון פוסט בהקשר זה, בהתייחסו למותו של סרדאר זהדי, כותב: ישראל במשך שנים ובמהלך העימות הצבאי שנמשך שישה חודשים נגד חמאס בעזה, הוא ביצע תקיפות בסוריה נגד איראן ובעלות בריתה; אבל המתקפה ביום שני בלטה הן במיקומה – אתר דיפלומטי שבאופן מסורתי אמור להיות פטור מסכסוך צבאי – והן בחשיבותם של האנשים שאליהם כיוותה.
Axios סיקרה גם את החדשות הללו על ידי ציטוט של פקיד אמריקאי כתב כי ארצות הברית הודיעה לטהרן שאין לה "אין קשר" או "מידע מוקדם" על המתקפה הישראלית על הקונסוליה שלה בדמשק. נראה שהנחת היסוד של התקשורת הזו היא שאיראן רואה באמריקה אחראית למתקפה זו.
בכירים ישראלים ואמריקאים אמרו לאקסיוס שישראל הודיעה לממשל ביידן דקות לפני התקיפה האווירית שלה. אבל הוא לא ביקש אור ירוק מאמריקה.
לפי אקסיוס, גורם אמריקאי אמר כי ישראל לא מסרה פרטים על המתקפה לארצות הברית , וכי בשלב מסוים הצד האמריקאי דווח כי לוחמים ישראלים כבר היו באוויר. כך למשל, הישראלים לא אמרו לארצות הברית שהם עומדים להפציץ בניין בשטח שגרירות איראן.
העיתון "גרדיאן" סיקר גם את הידיעה הזו וכתב: מנהיגים איראנים בטהרן תיארו את הכוונה לבניין דיפלומטי כחסר תקדים. הם עשו והבטיחו שהם יגיבו.
גרדיאן ציטט את שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן וכתב: התוקפנות הזו מפרה את כל הסטנדרטים הדיפלומטיים. ואנחנו יודעים יחסים בינלאומיים. בנימין נתניהו איבד לחלוטין את שיווי משקלו הנפשי עקב כישלונות עוקבים בעזה ואי השגת מטרותיו הציוניות.
סוכנות הידיעות Tas של רוסיה סיקרה גם את האירוע הזה ודיברה על תגובתה של איראן וכיצד היא הגיבה לתקיפות הללו הוא אמר.
מספרים של מרחב וירטואלי
בימים אלה, לא ניתן להסיר מרחב וירטואלי ממעגל המדיה. במקרים מסוימים, ההשפעה שיש למרחב זה על דעת הקהל עקב העברה מהירה וישירה של מידע וחדשות ללא ריטוש אינה פחותה מהתקשורת הרשמית; אבל במקרים מסוימים יש לזה השפעה גדולה יותר. במיוחד, מלבד אנשים טבעיים, משתתפים בו גם ארגונים ומוסדות משפטיים.
החדשות על התקפת המשטר הציוני על החלק הקונסולרי בשגרירות איראן בדמשק נמצאות במרחב הזה , במיוחד ברשת X (לשעבר טוויטר) שיש לה אופי חדשותי יותר ממרחבים אחרים, זכה לתשומת לב רבה בקרב המשתמשים.
אחת התגובות הנועזות והחוצפה ביותר למתקפה זו נעשתה על ידי הדובר דובר הפרסית של ממשלת ישראל. בתגובה לתקיפות אלו כותב בן סבאתי ב-X: "הפעם הפיגוע בשגרירות איראן בדמשק; מה המשמעות והמסר של העבודה הזו ומה אתה רוצה שהיא תהיה?"
אבל לאחרים היו תגובות שונות. בן ארנרייך (בן ארנרייך) מכותבים ופעילים בפלטפורמה X, כותב: והפציץ שגרירות אמיתית היום! אף אחת מהמדינות שארצות הברית תייגה באופן בלתי חוקי כמדינות נוכלות לא הייתה כל כך אדישה, פזיזה ושומרת חוק. עם זאת, התברר ש"הסדר מבוסס הכללים" אינו חוק חכם במיוחד לאמצעי הטבח הקולוניאליים הישנים.
עבדול קהר בלח'י, דובר משרד החוץ של הטליבאן, גינה גם הוא את פעולתה של ישראל ב-X, וכינה זאת הפרה ברורה של נורמות דיפלומטיות וניסיון לעורר יותר רחב. חוסר ביטחון אזורי.
גם
ג'ורג' גאלווי, חבר הפרלמנט הבריטי, כתב על כך: ללא ספק, לא רק איראן תגיב למה שקרה בדמשק, אלא רוסיה. גם לא יכול לאפשר הפרה כל כך אכזרית של ריבונותה של בעלת בריתה בת ה-50, סוריה.
טריטה פארסי, מומחית לנושאי ישראל והמזרח התיכון באמריקה, אומרת: ביידן טען טענה גדולה והודיע שהוא מנסה למנוע מלחמה. אבל כעת נשאלת השאלה, האם ישראל תקפה את השגרירות האיראנית – כלומר אדמת איראן – כדי ליצור תגובה שתצדיק מלחמה גדולה יותר? האם ביידן גם נתן אור ירוק לישראל בנוגע למלחמה האזורית?
גם
מוחמד סאפא, דיפלומט באו"ם, כותב על כך: היום ישראל הפציצה את עזה, לבנון וגם את שגרירות איראן בדמשק. זה לא ייאמן. הפר את אמנת וינה ואת הריבונות של פלסטין, לבנון, סוריה ואיראן. רק ישראל יכולה להפציץ 4 מדינות ועדיין להיות מוכרת כקורבן.
|