לברוב: אירופה נפגעה קשות במשבר אוקראינה
שר החוץ הרוסי, שהדגיש את הדואליות של הסטנדרטים המערביים לגבי פלסטין, הודיע כי אירופה נפגעה קשות במשבר אוקראינה. |
על פי קבוצת החוץ הבינלאומית תסנים, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, בשיחה עם "איזוסטיה " רשת התקשורת, הוא כינה את אירופה אחד הצדדים המושפעים ביותר המעורבים בסכסוך באוקראינה.
הוא הסביר: אירופה היא כנראה אחד הצדדים המושפעים העיקריים בסכסוך הזה. אם תסתכלו על הסטטיסטיקה הכלכלית של האיחוד האירופי וארה"ב בשנה האחרונה, תבחינו מיד מי חי על חשבון מי ומי מרוויח מהמדיניות שנכפתה על אירופה מוושינגטון. ועכשיו ארה"ב עוברת לרקע המשבר הזה ושמה את האיחוד האירופי בחזית.
לברוב תמך בנכונותן בטענות מדינות האיחוד האירופי לגבי התוכנית ההתקפית הרוסית. הוא קישר אותה ל מכריח את תושבי מדינותיו וחברי הפרלמנט "להשלים עם העובדה שהאיחוד האירופי והנציבות האירופית באמת רוצים להמשיך להזרים נשק לאוקראינה." מואשם בחוסר היגיון בהאשמות נגד רוסיה
לטענת שר החוץ הרוסי, המערב, לפני ואחרי תחילת הסכסוך הצבאי באוקראינה ועכשיו, מעלה האשמות סותרות לגבי התוכניות האגרסיביות של רוסיה. "בהתחלה, המערב הודיע: בואו נקבל מיד את אוקראינה לנאט"ו, כי רוסיה לעולם לא תתקוף חבר בגוש הזה", הסביר. לאחר זמן מה הם שינו את המנגינה ואמרו: אסור לתת לרוסיה לנצח באוקראינה, כי ברגע שהיא תנצח היא תתקוף מיד את מדינות נאט"ו. אין שום היגיון בדבריהם". במקביל, הוא אישר את מחויבותה ונכונותה של רוסיה לנהל מו"מ להסדר שלום של המצב באוקראינה, אך הדגיש כי זה צריך להיות דיאלוג רציני המבוסס על היו מודעים למציאות. ולשקול את האינטרסים הבסיסיים והלגיטימיים של רוסיה בתחום הביטחון.
לארוב דיבר על הנקודות החיוביות של תוכנית השלום המוצעת של סין לאוקראינה
לפי לברוב, התוכנית המוצעת של סין לפתרון בדרכי שלום של הסכסוך באוקראינה מנוגדת ל- " "נוסחת השלום" של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי התבססה על ניתוח הגורמים לאירועים. כשהצביע על כך שמוסקבה נתנה תגובה חיובית לתוכנית 12 הנקודות של הצד הסיני לפתרון מצב זה, הסביר: בניגוד ל"נוסחת זלנסקי", שהיא מטורפת לחלוטין מנקודת המבט הדיפלומטית, התוכנית הסינית התבססה. על ניתוח הגורמים למה שקרה באוקראינה. ושקל על הצורך לחסל את הסיבות השורשיות הללו.
שר החוץ הרוסי ציין כי המסמך שהוצע על ידי סין "נוצר בהתבסס על ההיגיון של" מכללי לספציפי". לדבריו, הטקסט של נזמי דיבר על ביטחון באירופה ובעולם, וציין את חוסר הציות לאמנת האו"ם כסיבה להפרעה זו, בנוסף למסמך הסיני, סנקציות חד-צדדיות. שהמערב משתמש בו באופן פעיל עוד הרבה לפני המשבר באוקראינה. גם כינה אותו גורם פרובוקטיבי שיש לחסל. הוא הדגיש כי על סמך נימוק כזה, יש צורך להסכים על ערבויות ביטחון שוות לכל המשתתפים בתהליך, תוך זלנסקי להתחיל הוא הציב אולטימטום למו"מ והטיל את "נוסחת השלום" שלו על אחרים יחד עם אדוניו.
סרגיי לברוב הדגיש כי הישיבה ליד שולחן המשא ומתן מבוססת רק על "ניתוח רציני של בעיות בתחום הביטחוני". זה אפשרי בהתבסס על קבלת המציאות בשטח והבטחת האינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של רוסיה. בסופו של דבר אמר: בתגובה, נהיה מוכנים להבטיח את האינטרסים הלגיטימיים של משתתפים אחרים בתהליך זה. סטנדרטים כפולים של ארגונים בינלאומיים ביחס לפלסטין.
בשיחה זו הצביע שר החוץ הרוסי מור לסטנדרטים הכפולים של האו"ם ושל הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה בנוגע להרג המוני של העם הפלסטיני, שנמשך כחצי שנה, והזכיר כי "הקמת מדינת פלסטין, בהתאם ל- החלטת מועצת הביטחון על גבולות 1967 ובירת מזרח ירושלים והחזרת הפליטים הפלסטינים, זו הדרך הבטוחה היחידה לשים קץ לשפיכות הדמים". בודה הסביר: "במקום לעבוד במסגרת המרובע. קבוצת התיווך של רוסיה, ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם, הם ניסו לעשות מונופול על תהליך השלום, ואז כל העקרונות שהתהליך הזה צריך להתבסס עליהם". לברוב הוסיף כי ארה"ב מבינה כעת כי ישראל של ישראל התגובה למתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אותה גינה הצד הרוסי בחריפות, הייתה "חסרת פרופורציה לחלוטין" וזו ענישה קולקטיבית של העם הפלסטיני, האסור על פי החוק הבינלאומי. הוא אמר: "הפצצה מכוונת של אזרחים מטרות, שימוש חסר אבחנה בנשק אווירי, 35 אלף [פלסטינים] נהרגו בפועל עד כה". יותר ממחציתם הם נשים וילדים, כיום נפצעו כ-80,000 בני אדם. הרשו לי להזכיר לכם שזו תוצאה של חמישה חודשים, ומספר זה הוא כעת יותר מכל הנפגעים האזרחיים בשני הצדדים בסכסוך באוקראינה מאז 2014. לברוב המשיך: כאשר דיפלומטים רוסים מציגים את הדמויות הללו לעמיתיהם שהם מזכירים ב- האומות המאוחדות והארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה, הם לא זוכים למענה ראוי. הם מסתכלים על המצב מרחוק, יש כפילות מדהימה ומוסר כפול, כשהדבר הכי חשוב כרגע זה לעצור את הדימום.
השקפת לברוב על הצעתו של מקרון לשלוח חיילי נאט"ו ל אוקראינה
ראש השירות הדיפלומטי הרוסי, בתגובה לשאלה נוספת, הביע את דעתו כי הצהרותיו של נשיא צרפת עמנואל מקרון בנוגע לאפשרות לשלוח חיילים ממדינות נאט"ו לאוקראינה כדי להתעמת עם רוסיה. הוסכם על ידי שאר חברי הקואליציה, ובשל כך הוא נאלץ מאוחר יותר לפרוש. לדבריו, בתגובה, מזכ"ל נאט"ו סטולטנברג ומספר מנהיגים מחברי הברית הזכירו לו בקפידה שהחלטות מתקבלות ביחד בנאט"ו.
סרגיי לברוב הזהיר בבירור כי אין זה מתפקידו של מקרון לדבר על רוסיה של רוסיה. חוסר יכולת לנהל משא ומתן. דיפלומט זה נזכר שצרפת הייתה אחת המדינות הערביות שחתמו על הסכמי מינסק, ולאחר מכן הודה הנשיא לשעבר פרנסואה הולנד כי פריז לא עמדה בהסכמים שנערכו וראה צורך להספיק לחזק את הכוחות המזוינים של אוקראינה. אותן הודאות התקבלו גם על ידי אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה לשעבר, ופטרו פורושנקו, נשיא אוקראינה לשעבר. בתגובה לשאלה אחרת, רוסיה נזכרה כי בסתיו האחרון, ארה"ב מסרה לרוסיה מסמך לא רשמי המכיל בקשה לחזור לדיאלוג על יציבות אסטרטגית, אבל מוסקבה השיבה שכאשר ארצנו מוכרזת כאויב שיש להביס. אי אפשר לדבר על זה אסטרטגית.
לברוב הוסיף: "הסברנו בפירוט באילו תנאים נהיה מוכנים לחדש את השיחות על יציבות אסטרטגית – בתנאים שבהם כבוד הדדי, זה מבטיח שוויון ומעבר למציאת איזון אינטרסים. אבל אצל האמריקאים הכל שונה.
יתר על כן, הוא הדגיש שזה מגוחך להתחיל דיאלוג אסטרטגי במצב שבו באמת הוכרזה מלחמה נגד רוסיה ואוקראינה תוקפת מתקנים אזרחיים וערים רוסיות עם נשק אמריקאי.
כמעט לא נותר שדה לשיתוף פעולה בין רוסיה למערב
ראש משרד החוץ אמר: יש כמעט לא נותר תחום ביחסים בין רוסיה למערב שבו מתקיימים קשרים ושיתוף פעולה, כולל המאבק בטרור. האמריקאים מדגישים בכל דרך אפשרית שהם התריעו ב-7 במרץ [על אפשרות של פיגוע טרור במוסקבה]. בעקבותיהם, אגב, ב-8 במרץ פרסמה גם שגרירות בריטניה את אותה אזהרה. שני המקרים היו קשורים לטקסט באנגלית; הם נתנו אזהרות אלו לאזרחים במוסקבה והמליצו להם לא להשתתף באירועים המוניים. לדברי לברוב, לגבי הקריאות דרך שירותי המודיעין, כפי שאושרו ע"י השלטונות הרוסיים. התקבלה אזהרה, אך היא הייתה כללית מדי באופייה להסיק מסקנות ספציפיות.
© | אתר החדשות webangah תרגם את החדשות הללו מסוכנות הידיעות Tasnim. |
|