פשעי ישראל בעזה והוכחת הלגיטימיות של היווצרות חזית ההתנגדות באזור
יצירת חזית התנגדות באזור נגד הפשעים השיטתיים והטיהור האתני של ישראל נגד העם הפלסטיני היא אמצעי נגד חובה והכרחי. |
Mehr News Agency, Intergroup בינלאומי: היווצרות חזית ההתנגדות העולמית (ברמה הפוליטית, הדיפלומטית והעממית) נתפסת כאמצעי נגד חובה והכרחי נגד הפשעים השיטתיים והטיהור האתני של ישראל נגד הפלסטינים אנשים. כל עוד זה נחוץ. זה לא רעיון תיאורטי, אלא נובע מהצורך הדחוף לקיים את החוק הבינלאומי וסטנדרטים של זכויות אדם. ברית כזו יכולה לשמש כזרז לסולידריות עולמית נגד פעולות חד-צדדיות המאיימות על השלום והביטחון העולמיים.
פשעי המשטר הציוני מציבים את המשטר הזה בין קבוצות הטרור הגדולות והמאורגנות המהוות איומים גדולים על שלום העולם ועל עתיד המין האנושי וחיי הטבע של הילדים. השוואת הציונות וישראל כסרטן ממאיר מראה את האיום הקיומי של אידיאולוגיה זו לא רק ברמה האזורית, אלא גם בקנה מידה עולמי. הקריאה של תושבי העולם להיענות ל"משטר הכיבוש והשקרי של ישראל" שהוא כמו בלוטה סרטנית, היא קריאה לסולידריות בינלאומית ופעולה בדומה להתערבות רפואית נגד גידול ממאיר או מגיפה ומגיפה ויראלית. מחלה.
דו"ח של הכתב המיוחד של האו"ם לזכויות אדם בשטחים הפלסטיניים, פרנצ'סקה אלבניה, שכותרתו "האנטומיה של רצח עם", הערכה ביקורתית ומבוססת ראיות של המצב הנוכחי בעזה וחוסר היכולת של הקהילה הבינלאומית היא מציעה לעצור את הדברים האלה. הממצאים של אלבניזה מראים שניתן לפרש את הפשעים של ישראל בעזה כרצח עם. דו"ח זה מנתח את האופי המשולש של מעשי רצח עם, הכוללים הרג של קבוצת אנשים, פגיעה חמורה בשלמותם הפיזית או הנפשית, והטלת תנאים בכוונה להרס פיזי ונפשי של קבוצה.
המלחמה המתמשכת בעזה, עם אבדות חסרות תקדים ומסיביות, היא עדות ברורה לצורך הדחוף בגישה בינלאומית מתוקנת ליישוב סכסוכים וסיוע הומניטרי. הפשעים של ישראל, שבה נהרגו יותר מ-32,000 בני אדם, רובם ילדים ונשים, ופצעו כ-75,000 בני אדם, מדגישים את הציוויים ההומניטריים והמוסריים הדחופים של הקהילה הבינלאומית.
לאור שיקולים אלה, ההסדרים הגיאופוליטיים והמוסדיים הנוכחיים דורשים הערכה מחודשת עמוקה ודחופה. הסתכלות לעתיד צריכה לכלול בחינה ביקורתית של התפקידים והאחריות של שחקנים עולמיים מרכזיים, התעוררות של סטנדרטים משפטיים ואתיים בינלאומיים, ומחויבות מחודשת לשלום גלובלי, ביטחון וכבוד האדם.
מוחמד עלי סנוברי; מנהל המרכז למחקרים אסטרטגיים וחקר פרספקטיבה חדשה
|