עזיבתו של סאדר את התהליך המדיני העיראקי; אסטרטגיה לקאמבק

Mehr News, קבוצה בינלאומית: מוקטדה סאדר והתנועה הקשורה אליו מוזכרים כאחת מהתנועות הפוליטיות המשפיעות בעיראק בשני העשורים האחרונים. הרקע המשפחתי והאישיות של סאדר הפכו אותו לאחד הזרמים המרכזיים בעיראק בשנים שלאחר נפילת סדאם.

מוקטאדה סאדר למרות שיש לו מאפיינים משותפים רבים עם קבוצות ומפלגות שיעיות אחרות בעיראק, כגון התנגדות לכיבוש הצבאי של ארה"ב ולהגנה על המטרה הפלסטינית, אך ב- תחום הפוליטיקה הפנימית של עיראק וליחסים עם השכנים, במיוחד איראן וסעודיה, היו חילוקי דעות עם כמה שיעים ועם תנועת ההתנגדות.

תחילתם של מחלוקות על פירוק הפרלמנט וקבוצות ההתנגדות

ב-1401 ואחרי הבחירות לפרלמנט בעיראק, למרות ההבדלים הטקטיים ואף האסטרטגיים של סאדר עם קבוצות עיראקיות אחרות, תנועת סאורון המורכבת מתנועתו של סאדר ומהמפלגה הקומוניסטית העיראקית עם יתרון יחסי בבחירות לפרלמנט, הם לא הצליחו להרכיב ממשלה ולבחור נשיא, וזה גרם לסאדר להיפרד מהתהליך המדיני השולט בעיראק בפעם המי יודע כמה בחייו הפוליטיים. סוגיה שהובילה מיד להתפטרות קולקטיבית של נציגי בעלות בריתו בפרלמנט העיראקי.

סוכנות הידיעות העיראקית כתבה על כך: מוקטדה סאדר, מנהיג תנועת הסאדר בעיראק, במהלך הפגישה עם חברי הפלג הסאדר בנג'ף אשרף ציין: " שלום רב לפני שנפרדים אחד מהשני ולפני מודים לכם על עמדותיכם, האחדות והיושרה, אני רוצה להודיע ​​לכם על משהו; קיבלתי החלטה לסגת מהתהליך המדיני כדי לא להתרועע עם המושחתים בעולם הזה או בעולם הבא בשום פנים ואופן. הוא הוסיף: אני רוצה לומר לכם שלמרות השחיתות, לא אשתתף בבחירות הקרובות. זהו ברית ביני לבין אלוהים וביני לבינך ולעמי."

נציגי סיעת סד"ר בעיראק בפרלמנט של מדינה זו התפטרו בהמוניהם לבקשת מנהיגה. מוחמד אל-חלבוסי, יו"ר הפרלמנט העיראקי, הודיע ​​מיד על הסכמתו לבקשה זו של נציגי תנועת הסאדר העיראקית.

לאחר התפטרותה של תנועת סד"ר, מנהיג תנועה זו קרא להפגנות ציבוריות מסיביות ועודד את חסידיו לשבת בפרלמנט ולכבוש את בניין הפרלמנט. לבסוף דרש בחירות נוספות נערכו. תומכי תנועת סאדר מחו ודרשו את אישור בית המשפט העליון הפדרלי של עיראק עם הבקשה לפזר את הפרלמנט. בעקבות תקרית זו הפכה בירת עיראק לזירת התסיסה, במהלכה נהרגו 30 בני אדם ונפצעו יותר מ-700 נוספים. בתגובה להתפתחויות הללו, שלחו מתנגדיו, כלומר תנועת מסגרת התיאום של השיעים, את נאמניהם לאזור הירוק של בגדד, שהיו רבים בהרבה מתנועת סאדר.

סיבות לפרישתו של סאדר מהתהליך המדיני העיראקי

מוקטאדי סאדר תמיד ניסה להיות שחקן ראשי ומשפיע בזירה הפוליטית של עיראק; בקבינט ובממשלות שהוקמו הוא ניסה ליצור זרימה בפנים ובחוץ כאופוזיציה. מסיבה זו, הייתה לו השפעה וכוח משמעותיים בכל הממשלות והממשלות שהוקמו. במקביל, תומכי סאדר או אישיותו ניסו להיות נושאי תקן של רפורמה ותומכים בקהילות אנטי-ממשלתיות.

בשנה שעברה, עיראק הייתה עדה לעימות בין שתי חזיתות, האחת של סייד מוקטדה סאדר והשנייה של מסגרת התיאום, עם מפלגות שיעיות נוספות בצדן. כשסייד מוקטאדי סאדר זכה ב-73 מתוך 329 מושבים בפרלמנט, הוא חשב להתאחד עם הכורדים בדמות המפלגה הדמוקרטית והמפלגות הסוניות בראשות אל-חלבוסי כיו"ר הפרלמנט. גם חמיס אל-ח'נג'ר הצטרף אליו כדי ששלושת הצדדים הללו יוכלו להרכיב ממשלה. בשלב מסוים הם בחרו במוחמד הלבוסי לנשיא הפרלמנט, אך לאחר מכן לא הצליחו להשיג את המספר הדרוש לבחירת הנשיא.

מסגרת התיאום השיעית, לעומת זאת, ניסתה להגיע למפת דרכים מאוחדת עם סאדר ולהרכיב ממשלה כבעבר ומאוחדת עם מאוחדת שיעית קדמי. לתת מסגרת זו התייעצה גם עם הכורדים והסונים כדי שיוכלו להרכיב ממשלה, אך סייד מוקטדה סאדר התעקש שלא יקים ממשלה עם נורי מאלי. סוגיה שהובילה להתפטרותם של 73 נציגי סדרי מהפרלמנט בהוראתו ונציגים נוספים להחליפם.

לבסוף, הוא הציג את מסגרת התיאום השיעה הסודנית כראש הממשלה. הוא אחד מתומכי החש"ד שעבי ויש לו מערכת יחסים טובה עם מנהיגי בסיג' העממי, אך במדיניותו הפוליטית, סאדר ראה שראש ממשלה עצמאי מהכוחות המזוינים הוא לטובת המדינה.

האפשרות שתנועתו של סאדר תחזור לתהליך הפוליטי של המדינה הזו

למרות נסיגתו של סאדר מהתהליך המדיני העיראקי בשנה שעברה, עדיין יש ספקולציות לגבי חזרתו לזירה הפוליטית העיראקית. סייד מוקטאדי סאדר מבקש להיות השחקן הראשי בזירה הפוליטית של עיראק. זה אומר שהוא צריך להיות המנהיג והמנהיג הפוליטי של החזית השיעית בעיראק כדי שיוכל לנהל את החזית הזו ולהחזיק בהנהגה של האזור הזה.

"סעד אל-מלאבי" הפוליטיקאי העיראקי העצמאי אמר על חזרתו של מוקטדה סאדר לזירה הפוליטית העיראקית: "אני מאמין שהחזרה זו או דרך החזרה של תנועת סאדר להנהגה מוקטדה סאדר או באמצעות הפרדה תהיה פלג פוליטי ממנה הנושא את השם של תנועת סאדר, אך יחד עם זאת היא לא תהיה קשורה לסאדר. האם הצדרים ישובו לזירה הפוליטית של עיראק או לא תלוי בנקודת המבט של מוקטאדה צדר, לפי הצהרותיו הוא מסרב לחזור, אך אירועים עתידיים עשויים לגרום לו לשקול מחדש החלטה זו. "זו אפשרות שגם מוקדים שונים בודקים". בכל מקרה, מוקטאדה סאדר, כאחד ממנהיגי התנועה השיעית בעיראק, גילה בשנים האחרונות התנהגות סותרת, והתנהגויות אלו גרמו לעיתים לחסימות פוליטיות במדינה זו ולרשלנות של אנשים.