דו-קרב "רע וגרוע" בבחירות האמריקאיות
תחרות הבחירות לנשיאות האמריקאית השנה היא תחרות שרוב האנשים האמריקאים לא רוצים. |
הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים – במצב שבו המועמדות של "ג'ו ביידן" ו"דונלד טראמפ "עבור המפלגות הדמוקרטיות והרפובליקאיות בבחירות לנשיאות ארה"ב, סקרים רבים הצביעו במשך זמן רב על כך שהתחרות בין שני הפוליטיקאים הללו היא משהו שאמריקאים רבים מתרחקים ממנו.
חדשות רעות עבור קטגוריה זו זה מהאמריקאים שהתחרות בין דונלד טראמפ וג'ו ביידן היא אחת ממערכות הבחירות הארוכות בהיסטוריה של ארצות הברית, בהתחשב בכך שהמועמדויות שלהם למפלגות בהתאמה נקבעו מבעוד מועד.
ביידן וטראמפ בקלות בשלב הפנים-מפלגתי של הבחירות לנשיאות, הם הצליחו לזכות במועמדות המפלגה ועוד לפני שהתקיימה ההצבעה, היה ברור שהם לא יתמודדו עם יריב קשה.
מומחי בחירות בינואר ABC אמרו כי תחרות הבחירות בין מועמדי שתי המפלגות החלה 9 חודשים לפני הבחירות בנובמבר, דבר חסר תקדים בהיסטוריה של ארצות הברית. קווי הדמיון הקרובים ביותר הם מ-1996 ו-2000. בשתי הקדנציות הללו, המירוץ למינוי הסתיים בעצם במרץ. מארק אפדג'רו, שתחום המחקר שלו הוא ההיסטוריה של הבחירות לנשיאות ארה"ב, אמר: "אני לא זוכר ששתי מפלגות קיבלו את המועמדות כל כך מהר." הושג. יחד עם זאת, אני חושב שהאמריקאים מאוד נרגשים מהנושא הזה."
ביידן וטראמפ, כשני מועמדים שלכל אחד מהם יש 4 שנות ניסיון נשיאותי בקריירה שלהם, נמצאים במצב אסון במונחים של פופולריות. ממאגר הראיונות של ABC עם מצביעים לאורך תקופת הבחירות עולה כי יחס הבוחרים לגבי התחרות של שני האנשים הללו הוא תערובת של חוסר אמון ולעתים פחד. בתחרות בין שני המועמדים הללו אמר: "זו החלטה קשה כי אני בכלל לא מרוצה מהכיוון אליו נמצאת המדינה." מאס קאנו, מצביע נוסף ב"זה מפחיד", אמרה דרום קרוליינה. הצבעתי גם לרפובליקנים וגם לדמוקרטים בעבר. הלוואי שהיו לנו יותר מועמדים במקום כאן, היו מועמדים טובים יותר."
גם מסקר חדש שערכה סוכנות הידיעות רויטרס עולה כי האמריקאים אינם מעוניינים במשחק חוזר בין שני המועמדים. הסקר מצא שיותר ממחצית מהמצביעים אינם מרוצים משיטת שתי המפלגות באמריקה, ורק 25% מאשרים אותה.
וויטני טלאריקו, בת 35, אמרה: "לעצמאים אין באמת סיכוי. "אישים קוטביים בדרך כלל יושבים בראש, וזה נושא עצוב למדינה שלנו". בתגובה אם יצביע לטראמפ או ביידן, הוא אמר שהוא כנראה יחפש צד שלישי.
בסקר זה, 75 אחוז מהמצביעים אמרו כי ביידן לא צריך להתמודד לבחירה מחדש. הנתון הזה עבור טראמפ היה 56%.
יריבת הבחירות של דונלד טראמפ, ניקי היילי, הצביעה על אותו נושא באחד מנאומיו: "רוב האמריקנים לא רוצים קרב חוזר בין ביידן לטראמפ. המפלגה הראשונה שתכריז על פרישה של המועמד שלה בן ה-80 תהיה המפלגה שתנצח בבחירות האלה."
חוסר הפופולריות של ביידן בקרב מצביעים אמריקאים נובעת מהתפקוד הנמהר והבלתי מדוד שלו הן בפוליטיקה הפנימית והן בפוליטיקה. מקורו מחו"ל. בתחום מדיניות החוץ, הפופולריות של ביידן יורדת בהתמדה, במיוחד לאחר הנסיגה הרת אסון מאפגניסטן.
יתר על כן, יצירת המשבר של אמריקה באוקראינה גרמה לארצות הברית להיכנס בעקיפין למלחמה שעלתה למדינה עד כה יותר מ-50 מיליארד דולר, וארה"ב סובלת מאינפלציה משתוללת חסרת תקדים ב 40 השנים האחרונות.
הטעויות התכופות והבעייתיות של ביידן הן תוצאה של גילו וירידה נפשית ופיזית, והן בין הגורמים לירידה בפופולריות שלו. ליפול בזמן העלייה למטוס, לשכוח, לאבד את הדרך לאחר הנאום, להזיז ולפנות לא נכון לאנשים ולתפקידיהם, מסגנו הראשון למלכת אנגליה ולנשיא אפגניסטן לשעבר, וכו' היו רק חלק מההפללות של ביידן.
אבל האם הירידה בפופולריות של ביידן אומרת את הפופולריות של המועמד הרפובליקני?
התשובה הברורה ביותר לשאלה זו היא "לא".
רתיעה מהדמוקרטים, חוסר התלהבות מהרפובליקנים
העם האמריקני הראה בבחירות אמצע הקונגרס שלמרות שהוא מאוכזב הדמוקרטים, הם לא מתלהבים מהספקטרום הרפובליקני, שבו טראמפ הוא המועמד העיקרי. מועמד שהיה אחד מהנשיאים האמריקאים הנדירים שכיהנו רק קדנציה אחת בנשיאות ובזמן זה קרא תיגר על העולם וגרם למרד פנימי ולכיבוש הקונגרס.
טראמפ לא יתחרה עם ביידן כאדם ניטרלי ללא רקורד בבחירות בנובמבר השנה. הוא ייכנס לזירת הבחירות עם יתרון של 4 שנים, שזה במקרה הובלה חלשה ושולית במוחם של הבוחרים האמריקאים.
במהלך 4 שנותיו בבית הלבן, טראמפ הוציא את ארה"ב לסגת. מהסכמים עולמיים רב-צדדיים וארגונים בינלאומיים, נגד בני בריתו פתחו במלחמת סחר בצד השני של האוקיינוס האטלנטי, השתמש במדיניות "אפס סובלנות" נגד מהגרים, ובסצנה הפנימית, עם מדיניות כמו תמיכה בעינויים ודיכוי מפגינים, הנפקה חנינה לאלה המואשמים בפשעי מלחמה, דלקת פילוגים גזעיים ופוליטיים. והתמיכה באכזריות משטרתית הטילה ספק יותר מתמיד בלגיטימציה של אמריקה להגן על האידיאלים של זכויות אדם ודמוקרטיה. נטרולם היה קבוע. החלטותיו של טראמפ למשוך את וושינגטון מכל ההסכמים הבינלאומיים הללו לנצח יצרו את הרושם שנשיאי ארה"ב אינם יכולים לחייב את הממשלות שלנו לדבוק בהסכמים הנוכחיים, וזו סוגיה מאוד משמעותית, במיוחד בהתחשב בקוטביות ההולכת וגוברת של המרחב הפוליטי האמריקאי. שימו לב. רבקה ליסנר , עוזר פרופסור במכללת המלחמה הצי האמריקאית, אמר על ההשפעות של מדיניות החוץ של טראמפ: "תם עידן ההסכמים הגדולים". הבעיה הסבירה היא שהשותפים שלנו כבר לא סומכים על אמריקה שתעמוד בהתחייבויותיה. גם אם אמריקה תרצה להחזיר את ההגה המסורתי שלה במנהיגות, אנחנו תמיד נהיה המדינה שבחרה בדונלד טראמפ." , "דניס רוס", פקיד אמריקאי לשעבר בוושינגטון פוסט, ציטט פקיד מאחת ממדינות ערב וכתב : "עכשיו אנשים רבים באזור אומרים: אם אתה סומך על הכיסוי של אמריקה, אתה תהיה עירום."
מסתבר שהעם האמריקני, במקום ללכת לקלפיות לעתיד מזהיר, הוא הולכים להצביע בצורה של בחירות 2024 לנשיאות על מנת למנוע את התממשותם של מה שנקרא תרחישים אפוקליפטיים בארצם, ובין 2 האנשים שיש להם רקורד חלש בבית הלבן, אז הם בוחרים מישהו שהוא פחות מסוכן להיות נשיא המדינה שלהם.
© | אתר החדשות webangah תרגם את החדשות הללו מסוכנות הידיעות Tasnim. |
|