פרישה מוקדמת; התירוץ החדש של מפקדי המשטר הציוני להימנע ממשפט

לפי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים, עם חלוף יותר ממאה וחמישים ימי מלחמה ברצועת עזה, התפרסמו בימים האחרונים בתקשורת של המשטר הציוני ידיעות המראות, בהתחשב בכך, סימנים של רעידת אדמה פוליטית במדינה. משטר ציוני. לדברי קזרש תמיר מורגי, כתב האתר הציוני Now14, "דניאל הגרי", הדובר והשני בפיקוד צבא ישראל, יחד עם מספר רב של מפקדים בכירים ביחידה לעיבוד נתונים, הודיעו על פרישה. מהצבא באמצע המלחמה בעזה. יחידת עיבוד הנתונים היא יחידה המספקת נתוני מידע ליחידות תפעוליות על ידי ניתוח נתוני מידע שנאספים ממרחב השדה ושילובם עם נתונים אחרים המתקבלים בתחומים אחרים כגון מרחב וירטואלי.

הסיבות שציינו חלק מהמפקדים הללו בדוח המוזכר הן כדלקמן:

"מורן קאטס", בעל דרגת אלוף-משנה – שחי חיים אזרחיים וגם דובר הצבא – הכריז על חוסר ההתקדמות הן בתחומים האישיים והן בתחום המקצועי כסיבה להתפטרותו. ריצ'רד האקט הוא אדם נוסף ששימש כדובר צבאי לתקשורת זרה. הוא – המפורסם בהקפדה על הסדר הארגוני – הגיש את התפטרותו כאשר הודיעו לו כי מועמד לתפקיד אדם נוסף. גם סא"ל מירב גרנוט סטולר וסא"ל צוביה מושקוביץ' תיארו את חוסר הקידום כסיבה להתפטרותם.

זה זה די טבעי עבורם לבקש פרישה כשיגיע זמן הפרישה שלהם, כי יש אנשים שרוצים להמשיך לשרת אחרי הפרישה ויש אנשים שרוצים לעזוב את הצבא, אבל לבקש פרישה כאשר הצבא של המשטר הזה עוסק בהיקף מלא מלחמה היא המקום, זו שאלה מדוע, בעיצומה של המלחמה ברצועת עזה, צריך אדם בתפקיד "דניאל הגרי" – שלפי כותב אתר "עכשיו14" הוא השני בפיקוד בצבא – לבקש לעזוב הצבא?

הסיבות להתפטרות מפקדי המשטר הציוני

מה גרם לעזיבה מפקדי צבא המשטר הציוני באמצע המלחמה קשורים לכמה גורמי תשתית אישיים וארגוניים במשטר הציוני ובצבאו, המוסתרים בעיקר מאחורי הלוחמה הפסיכולוגית התקשורתית של הציונים והתעמולה לכאורה שלהם.

1. חוסר מחויבות למשטר הציוני

הגורם החשוב ביותר שנשמר בסוד בתעמולה התקשורתית של המשטר הציוני הוא חוסר האמון של הציונים המהגרים הפלסטינים הכבושים בישראל הוא משטר מזויף. תופעה שמביאה לחוסר מחויבות למשטר הזה. כשאדם לא מאמין בתופעה, לא תהיה לו מחויבות אליה. האמונה בסוגיה גורמת לאדם להתחייב אליה ולשים את הנושא הזה בסדר העדיפויות שלו. העולים המתגוררים בארץ הכבושה אינם חשים כל מחויבות כלפי המשטר הציוני כי אינם מאמינים בו. לכן, בשעה שהצבא הישראלי נמצא בעיצומה של מלחמה כוללת וכל פרט במבנה הצבא יכול למלא תפקיד מכריע, אנו עדים להתפטרות המונית של חלק ממפקדי הצבא של המשטר הזה בתואנות שווא. .

2. העדפת אינטרסים אישיים על פני אינטרסים ארגוניים

הגורם השני לעזיבת מפקדי המשטר הציוני חוזר לגורם אינדיבידואלי בציונים. הפסיכולוגיה הציונית מראה שהם תמיד מעדיפים אינטרסים אינדיבידואליים על פני אינטרסים ארגוניים בשל תורות גזעניות. כמובן שהעדפת אינטרסים אישיים על פני אינטרסים ארגוניים אינה ייחודית לציונים, סימנים לכך ניתן למצוא בכל התרבויות. אבל בחברה הציונית, בשל התורות שגרמו להן לראות את עצמן נעלות על אחרים, לבצע פשעים צבעוניים בהתאם לשאיפה זו לעליונות, הנושא הזה הפך לעיקרון מקיף.

יציאת מפקדי הצבא משירות באמצע המלחמה היא אחד הסימנים להיבט זה של הפסיכולוגיה הציונית. סימן נוסף להיבט זה של האופי הציוני ניתן לראות בהגירה ההפוכה בארץ הכבושה. על פי כמה סטטיסטיקות, כיום 500,000 ציונים שחיים בארץ הכבושה ברחו מחוץ לפלסטין הכבושה ואינם מוכנים להיות עם ציונים אחרים במהלך המלחמה. נתון זה כולל כמעט 8% מכלל אוכלוסיית הציונים בפלסטין.

3. חוסר שביעות רצון מאי-התחייבות הארגון

הסיבה השלישית לעזיבת מפקדי צבא המשטר הציוני מהשירות באמצע המלחמה נובע מאי שביעות רצונם מהארגון בו שירתו. כפי שנמצא גם בדו"ח כתב "עכשיו14", יחס משפיל למפקדים או חוסר קידום מצדם מוזכר כגורם לעזיבתם את הצבא באמצע המלחמה. למרות שגורם זה יכול להוות סיבה להוצאת כוחות מהשירות, נסיגת קבוצת מפקדים, שגם באמצע המלחמה, בגלל חוסר שביעות רצון מהארגון, אינה מקובלת במיוחד, היא נראית יותר כמו תירוץ לברוח מהמלחמה.

4. דאגה למשפט לאחר המלחמה

אבל הגורם הרביעי ואולי הסיבה החשובה ביותר לעריקת מפקדי הצבא צבא המשטר הציוני חוזר לבעיה שמתגלה יותר ויותר ככל שסימני סיום המלחמה הולכים ומתבהרים, והוא החשש ממשפט לאחר המלחמה. מבצע "סערת אלאקצא" הראה בבירור את החולשה והכשל המודיעיני של המנגנון הביטחוני והצבאי של המשטר הציוני מול לוחמי מוג'אהיד של ההתנגדות הפלסטינית. השאלה הראשונה שכל הציונים שאלו את שלטונות המשטר הזה באותו יום, 7 באוקטובר 2023, הייתה כיצד ייתכן שמנגנוני המודיעין הצבאיים הארוכים והרחבים של ישראל לא ידעו על מתקפה כה גדולה?

התשובה לשאלה הנ"ל נדחתה מתחילת המלחמה ושלטונות המשטר הציוני הבטיחו לחקור ולענות עליה עד תום המלחמה. כל הציונים יודעים שסוף המלחמה פירושו תחילתו של תהליך חקירת פרשת האשמים והאחראים בהתרחשות מבצע "סערת אלאקצא" בשטחים הכבושים, ודעת הקהל ממתינה. ליום ההוא שיבוא. הנושא הזה רגיש ומאתגר עד כדי כך שהקמת ועדת החקירה ב-7 באוקטובר על ידי "הרזי הלוי", ראש המטה הכללי של המשטר הציוני בעיצומה של המלחמה, הובילה לסכסוך רחב היקף בקבינט. של המשטר הציוני ואילצו אותו, את עבודת הוועדה לעצור את הנזכרים.ככל שיחלוף הזמן הם כנראה ייכנסו לסכין של משפטים שיפוטיים וצבאיים, ולא ברור מה העתיד הצפוי להם. מסיבה זו, הם כבר נמלטו כדי להימנע מהאפשרות של משפט והרשעה.

מה שקרה על ידי מפקדי המשטר הציוני בימים האחרונים הראה שלמרות כל ההוצאות העצומות שהוא מוציא בתחום הלוחמה הפסיכולוגית, למשטר הציוני יש אחדות פנימית משלו במלחמה הזו. אבודים, מרכיבי הקוהרנטיות של המשטר הזה נעלמים. עולים ציונים המתגוררים בשטחים הכבושים נעשו יותר חוסר אמון במבנה הקיים ובהעדפת אינטרסים פרטניים על פני אינטרסים ארגוניים, הם מגלים מעין אי-מחויבות למשטר. מרכיב שיפרק בהדרגה את המשטר הזה מבפנים.

סוף הודעה/