התפתחויות באוקראינה תפקידה של אמריקה בסכסוך הצבאי של נאט"ו עם רוסיה במזרח אירופה

לפי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים הבינלאומית, אנטוליה אנטונוב, שגריר רוסיה בארצות הברית, הדגיש כי רוסיה ונאט"ו נמצאות בסיכון לסכסוך צבאי ישיר, סכסוך שיכול לקרות רק באישורה של וושינגטון.

הוא אמר כתבים: "עכשיו מדברים על חיילי נאט"ו שישתתפו בסכסוך הצבאי (באוקראינה). למעשה, אנו נמצאים בסיכון לסכסוך צבאי ישיר בין רוסיה לברית נאט"ו במזרח אירופה. כמובן שתרחיש כזה לא יתממש ללא אישור וושינגטון."

בנוסף לכך, השגריר הרוסי הביע את דעתו על דעתו של האמריקאי גורמים רשמיים שמוסקבה מנסה ליצור הבדלים בין בעלות ברית נאט"ו על ידי פרסום שיחת הטלפון של הקצינים הגרמנים שהואשמו על ההתקפות על גשר קרים, העירו והדגישו: "רשויות וושינגטון שוב מנסות לעורר את דעת הקהל. אם כבר מדברים על "הדלפת" תוכן הצ'אטים של הבונדסוור, מאשימים בנו הכל במתקפות ובפריצות "היברידיות", ובכך מסיטים מהדיון המרכזי. כלומר, המציאות היא שאמריקה והלוויינים שלה בהסכם נאט"ו שוקעים עמוק יותר לתוך החור של "פרויקט אוקראינה" ככל שעובר הזמן. במקביל, הזכיר אנטונוב. שלרוסיה יש את הכוח הפוטנציאלי ומתקנים מספיקים להתמודד עם כל תוקפנות של מדינות החברות בנאט"ו ותגן על עצמה בעוצמה.

בעבר, הנשיא בנאומו באספה הפדרלית, גם ולדימיר פוטין הזהיר מפני המרירות ההשלכות של התערבות צבאית אפשרית של נאט"ו באוקראינה. עקבו אחר היום ה-42 למלחמה באוקראינה:

***

הוא אמר במסיבת העיתונאים הקבועה שלו: "אני לא מתכוון לנתח את דבריו של הנשיא מקרון. בהחלט יש לו את הזכות והאפשרות להביע את דעתו. אבל אני יכול לדבר רק בשם הנשיא ג'ו ביידן, המפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. הוא הבהיר כבר מההתחלה (של הסכסוך באוקראינה) שכוחות אמריקאים לעולם לא ילחמו על אדמת אוקראינה". קירבי אמר עוד: הוא לא ביקש מכוחות זרים להשתתף בסכסוכים והדגיש כי קייב מתכוונת להילחם לבד. . הוא וחייליו רוצים לסיים את המלחמה הזו בעצמם, וכמובן שהם צריכים כלים לזה, ובזה אנחנו צריכים לעזור."

מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי, מאמינה שארצות הברית מבלי להסתכל אפילו על בעלות בריתה. יבגוד בהם בענייני תמיכה. כך הגיב לדבריו של ג'ון קירבי אמש.

זכרובה דיברה על דבריו של ג'ון קירבי, שטען כי ולדימיר זלנסקי מעולם לא ניסה להיעזר בכוחות זרים במהלך המלחמה. סכסוך צבאי. "נכון, גם זלנסקי לא מתכוון להפוך את אוקראינה לחלק מנאט"ו, כדי שיוכל להסתמך על הסיוע הצבאי של הברית, כולל פריסת כוחות צבא של מדינות מערביות. למען ההגינות, כמובן: כשזה מגיע לתמיכה בבעלי ברית, ארה"ב די עקבית — הם בוגדים בבעלי בריתם מבלי להסתכל."

שלום ב אוקראינה תהיה נושא השיחה הקרובה של אורבן עם טראמפ

שר החוץ ההונגרי, פיטר שייארטו, הודיע ​​כי ויקטור אורבן, ראש ממשלת המדינה הזו, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב לשעבר, ידון בסוגיית השבת השלום לאוקראינה בפגישתם הקרובה.

שני הפוליטיקאים אמורים להיפגש שיתקיים ביום שישי, 8 במרץ.

סקיארטו הדגיש כי בהונגריה מאמינים שטראמפ הוא הנשיא שמחזיק במפתח להשבת השלום לאוקראינה. הוא הוסיף: "אם הוא לא ייבחר, ​​אנו רואים פחות תקווה לשלום באוקראינה בעתיד הנראה לעין". אנחנו מבינים שבעמדה שלנו אנחנו לא מייצגים את הרוב באירופה. עם זאת, אנו משוכנעים בכך."

לפי שייג'ארטו, היחסים בין וושינגטון לבודפשט היו טובים בהרבה בתקופת הנשיאות של טראמפ. הוא כמובן הדגיש שהוא מכבד את זכותו של העם האמריקני לבחור ולא מתכוון לתת עצות למועמדים.ועלייתו של טראמפ לשלטון במקום ג'ו ביידן הייתה יכולה למנוע את הסכסוך באוקראינה ולהאיץ משמעותית את יישוב המזרח התיכון סְתִירָה. הוא הוסיף: "אלה שאמרו שהמצב בשדה הקרב מתקדם לטובת אוקראינה נכשלו, ומי ששולח נשק לאוקראינה רק עזר להאריך את המלחמה."

הציפייה של מחלקת המדינה האמריקנית מה"הפתעה" של רוסיה על ידי הצבא האוקראיני

מת'יו מילר, המפקד משירות העיתונאים של מחלקת המדינה האמריקאית מוטהידה הודיעו במסיבת עיתונאים כי הם מאמינים בוושינגטון שהכוחות המזוינים של אוקראינה תכננו הפתעות צבאיות ספציפיות לרוסיה.

הוא אמר: "אנחנו מאמינים שלצבא אוקראינה יש תוכנית שהוא יכול ליישם כדי להשיג ניצחון בשדה הקרב."

ארה"ב "מחכה לתוצאות של התוכנית הזו", הוסיף הדיפלומט. כי אוקראינה פיתחה תוכנית צבאית ש"ניתן להשתמש בה כדי להשיג ניצחון בשדה הקרב." הרפובליקה של אוקראינה

תוצאות סקר שנערך על ידי המרכז האוקראיני למחקר והערכה חברתית SOCIS חשפו כי ולרי זלוגני, מפקד הכוחות המזוינים של אוקראינה לשעבר, נמצא כרגע ואם הוא מועמד לתפקיד הנשיא, הוא יהיה הכי מועמד פופולרי לתפקיד זה.

לפי תשובות המשתתפים בסקר זה, בסיבוב הראשון של הבחירות, Zalogeni הוא יקבל לפחות 41% את הקולות של העם האוקראיני, בעוד וולודימיר זלנסקי יקבל 23.7% ובסיבוב השני הוא יקבל 67.5% מול 32.5% בהתאמה.

במקביל, כמות הקולות שקיבלו פיטר פורושנקו, נשיא אוקראינה לשעבר, וכן דמיטרי רזומקוב, יו"ר הפרלמנט העליון לשעבר, היו 6.4 ו-5.6 אחוזים, בהתאמה, בסיבוב הראשון.

בנוסף, נמצא כי יותר ממחצית מהאוקראינים (65.4 אחוז) סבורים כי קיום בחירות במדינה לפני סיום הסכסוך הצבאי עם רוסיה אינו רצוי.

מוקדם יותר, ראש ממשלת אוקראינה לשעבר ניקולאי אזרוב ציין כי זלנסקי יאבד את הלגיטימיות המשפטית שלו לאחר ה-21 במאי, כאשר כהונתו הנשיאותית תסתיים.

דגש על הצורך במגעים ברמה גבוהה עם רוסיה בפרלמנט הגרמני

Ghezin Leach, חבר פרלמנט של הבונדסטאג מ מפלגת השמאל, הדגיש את הצורך ביצירת קשרים ישירים ברמה הגבוהה ביותר בין ברלין למוסקבה בנוגע להפסקת האש באוקראינה. הוא שלח את הבקשה הרלוונטית לממשלה הפדרלית הגרמנית.

הוא שאל: במהלך השנתיים האחרונות, כמה פעמים עשו הקנצלר אולף שולץ ושרת החוץ הפדרלית אנאלנה ברבוק. הם עשו שיחת טלפון עם ולדימיר פוטין וסרגיי לברוב כדי לדבר על הפסקת האש בין רוסיה לאוקראינה? הפרלמנט הגיב ואמר: "הפעם האחרונה שהקנצלר שולץ דיבר עם פוטין בטלפון הייתה ב-2 בדצמבר 2022." סוחוי הרוסי על הים השחור

משרד ההגנה הרוסי דיווח אתמול כי מטוס קרב מסוג סוחוי-27 של כוח התעופה והחלל של המדינה, מטוס סופר-רדאר (Awax) ו שני מטוסי קרב של חיל האוויר הצרפתי ליוו בשמי הים השחור.

המשרד ציין כי מכ"מים רוסיים זיהו שלוש מטרות אוויריות מעל מימי החוף של השחור ים וזוהו כשהם טסים לכיוון המרחב האווירי הרוסי. כדי למנוע פלישה לגבולות המדינה, המריא לתפקיד לוחם סוחוי-27 של חיל ההגנה האווירית. טייסים רוסים זיהו את המטרות האוויריות כמטוס E-3F AWACS ושני מטוסי קרב רפאל C. על פי מידע משרד ההגנה, עם התקרבות המטוס הרוסי, מטוסי צבא זרים מ-הם התרחקו מהגבול הרוסי. גם המטוס הרוסי חזר לשדה התעופה המקורי שלו ולא הייתה הפרה של המרחב האווירי הרוסי. נשיא צ'כיה קרא ל"אפשרויות חדשות" לתמיכה באוקראינה. /strong>

צ'כית הנשיא פטר פאבל הודיע ​​אמש לאחר שיחות עם מקבילו הצרפתי עמנואל מקרון כי יש צורך לחפש אפשרויות חדשות להרחבת הסיוע. בואו נהיה בקייב ובהקשר זה, אל תשלול את הנוכחות הבלתי קרבית של כוחות הצבא של מדינות אירופה באוקראינה. היא לא לוחמת ולא מדברת על שליחת חיילים להילחם. פאבל הוסיף: "אני בעד מציאת דרכים חדשות, כולל המשך הדיון על נוכחות צבאית אפשרית באוקראינה". <...> אל לנו להגביל את הנוכחות שלנו היכן שהיא נחוצה."

לדעתו, אירופה צריכה למלא תפקיד חשוב יותר בהרתעת רוסיה – למשל , יכול לארגן אימונים צבאיים אוקראינים ישירות באוקראינה ולא במדינות מערביות, כך שעבודה זו תוכל להיעשות מהר יותר. הוא הזכיר כי אוקראינה נותרה מדינה עצמאית ויישום משימת אימונים אפשרית לא יהווה הפרה של החוק הבינלאומי. >

צרפת לא תתמוך בהחלטות בנוגע לנכסים רוסיים המנוגדים לחוק

צרפתית הנשיא עמנואל מקרון הודיע ​​כי פריז אינה מתכוונת לתמוך בהחלטות על שימוש בנכסים רוסיים מוקפאים אם הם אינם עומדים בחוק הבינלאומי.

אמר מקרון במסיבת עיתונאים עם נשיא צ'כיה פטר פאבל: "לא נתמוך בפעולות הקשורות לשימוש בנכסים רוסיים שאינם עומדים בחוק הבינלאומי.

במקביל, הוסיף מקרון שכמובן, צרפת תומכת בהטלת מס על רווחי נכסים רוסיים, שיסתכם ב-3-5 מיליארד יורו בשנה. הוא גם הבהיר כי פריז מתנגדת ל"פתיחת דיון" על זה וזה, לדעתו, זה עלול להחליש את אירופה, שבה נמצאים רבים מהנכסים הללו.

קודם לכן, גם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני הזהירה כי השימוש בנכסים רוסיים מוקפאים מביא לבעיות משפטיות וכלכליות, אך לדעתו ישנם מספר פתרונות לבעיות אלו.

העלות של איטליה בתמיכה באוקראינה עלתה על 2 מיליארד יורו

תוך ציטוט של מסמכים שהתקבלו ממשרד ההגנה האיטלקי, העיתון Il Foglio דיווח כי ממשלת איטליה הוציאה 2.2 מיליארד יורו כדי לתמוך באוקראינה, שהם פי שלושה מהסכום שהוכרז רשמית.

עיתון איטלקי זה בניתוח המידע של מכון קיל הכחיש וכתב: רשמית, איטליה עד כה, היא הוציאה 0.691 מיליארד יורו על סיוע צבאי לאוקראינה. עם זאת, נתונים אלו אינם כוללים מידע מסווג, ונתון הסיוע המקורי גדול פי שלושה – 2.2 מיליארד יורו, המקביל לשווי הציוד הצבאי שנתרם לאוקראינה.

בפרסום זה צוטט גם את דבריו של גידו קרוסטו, שר ההגנה, שדיווח בעבר כי איטליה נמצאת במקום הראשון מבין מדינות אירופה מבחינת כמות התמיכה הצבאית לקייב, אחרי גרמניה ובריטניה.

סוף ההודעה/