התעוררות דעת הקהל העולמית על טבעה של ישראל; התגובה המשותפת לסערת אל-אקצא עם האינתיפאדה הראשונה והשנייה
למרות שהאינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 ולאחר מכן האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 סיפקו את הבסיס להתעוררות הגלובלית למדיניות הקשה והאכזרית של המשטר הישראלי, קרב אל-אקצא היווה את הבמה לנפילת משטר זה בציבור העולמי דעה. |
לפי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים, מלחמת עזה או מבצע סערת אל-אקצא עדיין נמשכת לאחר 5 חודשים. המלחמה הזו, שהתחילה בהפתעה, ממשיכה להיות בעלת הפתעות רבות. אחת ההפתעות שגרמה הכישלון הבלתי הפיך הזה לתל אביב היא ההפגנות הנרחבות ברמות הציבוריות והרשמיות בעולם נגד מדיניות ההרג ההמוני וההרס של רצועת עזה על ידי המשטר הציוני.
למרות שהאינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 ולאחר מכן האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 סיפקו את הבסיס להתעוררות העולמית למדיניות האלימה והאכזרית של המשטר הישראלי, נראה כי המלחמות במדינה רצועת עזה והמשטר הציוני הם ההכנות לנפילת המשטר, הציונות בדעת הקהל העולמית, בעיקר בעולם המערבי, ואז תבוא ירידת המשטר הזה. במקביל להתחזקות ההתנגדות הפלסטינית ברצועת עזה ועימות חמור יותר נגד הכיבוש הישראלי, התמודדנו עם אלימות גוברת ויותר הרג מצד המשטר הציוני.
במקביל, הרחבת המדיה החברתית הובילה למודעות רבה יותר של הקהל, במיוחד של בני הנוער, בנושאי פלסטין. הדור הצעיר זוכר את ההתפתחויות של 15 השנים האחרונות ברצועת עזה עם מלחמות כמו 22 ימים, 8 ימים, 51 ימים, 11 ימים והמלחמה הנוכחית בעזה. דבר כזה מתפרש כמשנה את השקפות העבר על המשטר הציוני כמשטר דמוקרטי לכאורה במערב אסיה ומשייך אותו למשטר לוחמני השואף להפר את זכויות האדם באופן נרחב ולהרוס את שאיפות הפלסטינים.
בשורות הבאות מוזכרות מספר דוגמאות הקשורות להיחלשות מעמדו של המשטר הציוני בדעת הקהל וברמות הרשמיות בעולם:
רמות חינוכיות ואקדמיות:
אחד התחומים החשובים ביותר להזכיר הוא אוניברסיטאות, בתי ספר ומרכזי חינוך באירופה ובאמריקה. ב-5 החודשים האחרונים פורסמו תקריות רבות וחדשות בנוגע להתנגדות לנוכחות מנהיגים ישראלים באוניברסיטאות באירופה . נשיאי אוניברסיטאות אמריקאיות חשובות כמו אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ו-M.I.T. של מסצ'וסטס זומנו לקונגרס ולאחר מכן נאלצו להתפטר עקב מחאות סטודנטים אנטי-ישראליות. נשלל רישיונן של מספר עמותות וארגונים באוניברסיטאות אלו שקיימו פעילות נגד המשטר הציוני, כמו אוניברסיטת קולומביה באמריקה. חוץ מזה, ארגונים ציוניים רבים באמריקה הודיעו כי המעשים האנטישמיים גדלו ב-200 עד 300 אחוזים.
מחאות עממיות:
במהלך 5 החודשים האחרונים, הפגנות פופולריות רבות בערים שונות ומדינות אמריקה ומדינות אירופה נערכו במטרה להתנגד לפעולות הישראליות ברצועת עזה. זאת למרות שבחלק ממדינות אירופה, כמו גרמניה וצרפת, נאסרו צעדים ותמיכה בהתנגדות הפלסטינית. במקביל, עשתה התקשורת הציונית מאמץ נרחב להצדיק את הפעולות הישראליות כקונטרה להרג חמאס ב-7 באוקטובר.
ה ההצתה העצמית של אהרון בושנל", קצין חיל האוויר האמריקני, נחשבת לנקודת מפנה חשובה בהקשר זה. למרות שהתקשורת הרשמית החרימה את האירוע הזה ואנשי צבא ופוליטיקה ביקשו לנרמל אותו במסגרת התאבדויות קונבנציונליות, המדיה החברתית, שבה אנשים ממלאים את התפקיד הראשי, טיפלו באירוע זה היטב.
תנועה מתקדמת:
למרות שהממשלה האמריקאית ממשיכה לתמוך באופן מלא בפשעי המשטר הציוני בפלסטין מבחינה צבאית ופוליטית, הספקטרום הקריטי כלפי מדיניות המשטר הציוני בארצות הברית הולך וגדל בהדרגה בשכבות רבות של חינוך, המערכת התקשורתית, הפוליטית והממשלתית הושפעה והורחבה, ולפי כמה סטטיסטיקות, כ-100 חברי קונגרס נמצאים בספקטרום הזה. הגידול בעמדתו ובכוחו של הספקטרום הזה גרם למושג "ארצות הברית תמיד תומכת בישראל" להיות קשור בספקות.
כמו למשל, האנשים האלה בקונגרס האמריקאי מבקשים להגביל ולהתנות את הסיוע של הבית הלבן למשטר הציוני. גם בסנאט האמריקני, שבו אושר לאחרונה הצעת החוק הנוספת בסך 99 מיליארד דולר לסיוע לאוקראינה, המשטר הציוני ונושא אבטחת הגבולות, הצביעו נגדו 29 סנאטורים, ביניהם ברני סנדרס. חלק מהקולות השליליים הללו קשור להתנגדות לסיוע של המשטר הציוני.
שנה את הטון של הממשל האמריקאי:
אם בהתאם לעמדות הממשל האמריקאי, במיוחד ג'ו ביידן, נשיא המדינה הזאת, אם נשים לב היטב למלחמת חמשת החודשים ברצועת עזה, נוכל לראות שתמיכה מלאה במשטר הישראלי הפכה לביקורת על נתניהו והקבינט שלו. פרסום ידיעות כמו הסנקציות על מספר מתנחלים על ידי הממשלה האמריקאית, בקשת ממשלת ביידן מהמשטר הציוני לדבוק בחוקים הבינלאומיים בשימוש בנשק אמריקאי, המחלוקת בין נתניהו לבידן על אובדן של תמיכה בינלאומית עקב המשך מלחמת עזה, עצתו של ריצ'רד האס לשקול מחדש של ביידן ביחסיו עם נתניהו, החזרה על סוגיית פתרון שתי המדינות מדברי ראשי הממשל האמריקני, והכנסת. אישור הדדי עם 99 קולות נגד ההכרה החד-צדדית במדינה הפלסטינית, הביקורת של ביידן על השימוש המופרז בכוח על ידי הישראלים, והדגש של ביידן על הפסקת האש בת 6 השבועות בימים אלה הם אחד הדברים שמראים שינוי בטון.
ביקורת גלובלית על המשטר הציוני:
בחינת הפגנות ברמות הרשמיות והבלתי רשמיות של מדינות אירופה ואמריקה הלטינית מבטאת גם היא את היחלשות עמדתו של המשטר הישראלי. הביקורות החריפות יחסית של ממשלות ספרד ואיסלנד על התקיפות הישראליות המסיביות ברצועת עזה, הפגנות מסיביות בצרפת, אנגליה וגרמניה, הביקורת של ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי ג'וזף בורל על פעולות הישראלים, וכן הביקורת על המשך הסיוע הצבאי האמריקני למשטר זה, השוואה בין פעולות הישראלים לפעולות הנאצים והיטלר על ידי נשיא ברזיל לולה דה סילבה ולאחר מכן נזכר בשגריר מפלסטין הכבושה, ההצהרות הרבות של מזכ"ל האו"ם בגנות פעולותיו של הישראלים, שנתקלו בתגובה שלילית מצד מנהיגי המשטר הזה, והצהרותיה של פרנצ'סקה אלבניה, הכתבת המיוחדת של האו"ם לענייני השטחים הפלסטיניים. העובדה ש"הדיכוי הישראלי" אחראי להרג של עוד יותר מ-1,200 ישראלים ב-7 באוקטובר הם חלק קטן מהביקורות של ארגונים וחברות בינלאומיות כלפי המדיניות המבוססת על הרג והשמדה של המשטר הציוני ברצועת עזה.
במצב כזה, צפוי שהאווירה האנטי-ציונית, המתפשטת בכל העולם, תחצה בהדרגה את גבולות החברות בשנים הקרובות. ולהוביל לכניסה של דור חדש של פוליטיקאים שמתחייבים לשלטון, הם לא יודעים על הציונות והמשטר הישראלי, והם עומדים בגלוי נגד המשטר הכובש הזה. במילים אחרות, ישראל נכשלת מול דעת הקהל בעולם, וכישלון זה ישפיע קשות על האינטרסים שלה בשנים הקרובות.
© | אתר החדשות webangah תרגם את החדשות הללו מסוכנות הידיעות Tasnim. |
|