תלמידיו של ארבאקן רצו להחיות את "D8".

לפי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים הבינלאומית, במצב שבו ימים ספורים בלבד מיום ההפיכה של השנה בשנת 1997 טורקיה, תלמידיו של נג'מודין ארבאקאן ז"ל רצו להחיות את "D8" וראו את הפעלתו מחדש הכרחית עבור טורקיה והאזור. בשביל מה שקורה בעזה, העולם האסלאמי זקוק למוסד חזק כמו "D8" יותר יותר מכל דבר אחר.

Tamel Karameloglu, מנהיג מפלגת סעדאת ואחד מתלמידיו הוותיקים של ראש הממשלה המנוח ארבאקאן לאסלאמיזם, שהוזמן על ידי הגנרלים של ההפיכה ולאיק טורקיה הודח ב-1997 , מותח ביקורת קשה על ארדואן ומצהיר: "22 שנים חלפו מאז עלתה מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון וארדואן לא היה מוכן לדבר על יום 8 אפילו פעם אחת. למה אתה חושב שהמאסטר שלנו הקים את ארגון D8? אם הארגון הזה היה מתעורר לתחייה, האם הציונים היו מסוגלים לטבוח בילדים מוסלמים בקלות כזו?" Uploaded/Image/1402/12/14/1402121412361983729542974.jpg"/>
מנהיג מפלגת סעדאת המשיך: "המזרח התיכון בוער. המבצע והמבצע העיקרי של פשע זה הוא המשטר הציוני. לדברי מורנו המנוח מר ארבאקן, הוא מבין רק את שפת הכוח. לא נכון שהמדינה שלנו תעשה עסקים עם ישראל במצב המר הזה ולהביע הזדהות רק במקרה של עזה. זה היום שבו אנו מרגישים את הריקנות והיעדרו של ארגון D-8. עכשיו הגיע הזמן שמנהיגי מדינות ה-D-8 יתכנסו וינקטו בעמדה משותפת ונחרצת נגד ישראל." ארבאקן והרעיון של 8 שיתוף פעולה מדינה מוסלמית מתפתחת

העיתון האנגלי The İndependent פרסם הידיעה על מינויו של ארבאקן לראש ממשלה תחת הכותרת "שיבת האימפריה העות'מאנית". ב-19 באוגוסט 1375, ראש הממשלה ארבאקאן ערך את נסיעת החוץ הראשונה שלו לאיראן והעביר את המסר ששיתוף הפעולה עם איראן הוא בעל חשיבות חיונית לטורקיה.

אז הוא ביקר בפקיסטן, סינגפור, מלזיה וביקר באינדונזיה. במסע זה נערכו הסכמים עם איראן בתחום שיתוף הפעולה בגז טבעי, נפט ואנרגיה. ביקורים אלו הניחו למעשה את היסודות ל-D-8. זמן מה לאחר מכן, D-8 או שמונה מדינות מתפתחות הוקמה כארגון המבוסס על שיתוף פעולה בין טורקיה, איראן, בנגלדש, מצרים, אינדונזיה, מלזיה, ניגריה ופקיסטן. ההקמה הרשמית של D-8 עם הצהרת איסטנבול נערכה בשעה הפסגה ב-15 ביוני 1997 באיסטנבול, וראש ממשלת טורקיה דאז, פרופ' נג'מודין ארבאקן, היה התומך העיקרי בהקמת ארגון זה, וגם האשמי רפסנג'אני, נשיא איראן דאז, תמך הרעיון הזה.

קבוצה זו, שהוצעה כשמונה מדינות בשלב הראשון, תכננה לאחד 20 מדינות ולאחר מכן 80 מדינות תחת המטרייה שלה בטווח הבינוני.

היא הייתה אמורה לאחד להיות ב-D-8, כל מדינה החבר צריך לקדם את תחום האחריות והציר הספציפי. מדינות אלו היו אמורות לפתח סחר ביניהן על ידי ייצור מוצריהן ולא להפוך לכלי קולוניזציה של מדינות מערביות.

בתחנה הראשונה הוגדרו הצירים הבאים עבור 5 המדינות החברות:
איראן: מאמץ בדרך של הפקת מדע והשגת טכנולוגיה ברמה עולמית.
טורקיה: תשומת לב לתעשיות מודרניות והתמקדות בבריאות ובסביבה.
אינדונזיה: לחימה בעוני, הכשרת משאבי אנוש ותשומת לב ל ידע בתעופה וחלל.
/> מלזיה: התמקדות במימון, בנקאות והפרטה.
ניגריה: הופכת למעצמה גדולה בתחום האנרגיה.
שימת לב לצירים הנ"ל מלמדת כי בהגדרת יעדים אלו נלקחים בחשבון גם היכולת והפוטנציאל של מדינות, ולאיראן יש חשיבות מיוחדת מקום בקבוצה זו.

יום 8 היה רק ​​ההתחלה…

סקירה של רעיונותיו של ארבאקן היא מראה שהיה לו מודל מיוחד לאחדות מדינות האיסלאם. הוא סבר שמכיוון שלאיחוד האירופי אין כוח הגנה עצמאי, הוא נאלץ לשמור על עצמו במסגרת נאט"ו. לכן, גם מדינות האיסלאם צריכות לחשוב על ברית צבאית.

מנקודת מבטו של ארבאקן, D-8 הוא לא רק איחוד כלכלי, אלא הוא יכול להיות ארגון שבו המדינות החברות, לפי פוליטיקה מושגים וזכויות אדם וערכים רוחניים, מפגינים תשומת לב מיוחדת ומתמקדים בצירים כאלה: לא מלחמה ושלום מבורך, תמיכה בדיאלוג במקום סכסוך, תמיכה בצדק במקום בסטנדרטים כפולים, הכללת שוויון במקום אפליה ועליונות, חופש במקום קולוניאליזם. זכויות אדם במקום שליטה ועריצות. .jpg"/>
בביקורים חוזרים בשמות חברי הקבוצה המוזכרת כמו איראן, טורקיה, פקיסטן, בנגלדש, אינדונזיה, מלזיה, ניגריה ומצרים, אנו זוכרים את ההיקף הגיאוגרפי אוכלוסייה גדולה וזמינות חומרי גלם ומשאבי אנוש של מדינות אלו והמשך שיתוף הפעולה עלול להביא לשינויים גדולים. במיוחד בתנאי שהמדינות היו אמורות להשתמש בשיטת סחר החליפין במקום בדולר ומאוחר יותר, כדי ליצור מטבע משותף.

מדוע D-8 לא התאסף אחרי ארבאקן?

אחד ממדים ההבדל העיקרי בין קונגרס מפלגת המעלות ב-2001 לבין הפרדת עבדאללה גול, ארדואן ואחרים מאדונם ארבאקאן והקמת מפלגת הצדק והפיתוח היה סוגיית המזרח והמערב. גול ואחרים האמינו שתשומת הלב המיוחדת של ארבקאן לעולם האסלאמי, חזרתו למזרח ואימוץ עמדות נוקשות נגד המערב ונאט"ו העמידו את טורקיה במצב קשה ויש צורך לעצור את המדיניות הזו.

גול, ארדואן והאחרים שלהם. החברים, שנפרדו מתלמידיו וחבריו של ארבאקאן כמייסדי מפלגת הצדק והפיתוח, האמינו שההפיכה ב-1997 הייתה התגובה הפנימית של החילונים לחשיבת הציר המזרחי של ארבאקאן, ואם הדרך הזו תימשך, גם טורקיה תתמודד עם תגובות חזקות. , ובמקום לחשוב על מושגים כמו האומה האסלאמית והקמת הקבוצה של 8 מדינות מתפתחות אסלאמיות, טורקיה צריכה להביע את מחויבותה ודבקותה בידידות עם המערב ועקיבה אחר מדיניות השוק החופשי.

סוף הודעה/