הנוכחות של הודו בדרום הקווקז והשלכותיה על איראן, רוסיה וטורקיה
הטרנספורמציה המודרנית של הסדר העולמי קשורה בצמיחתם והתחזקותם של מרכזי כוח חדשים והרחבת הנוכחות הגיאוגרפית שלהם. אחד מהמרכזים הללו הוא הודו, שהפכה בשנה האחרונה לשחקנית בולטת בדרום הקווקז. |
לפי הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים, דינמיקה פוליטית וגאופוליטית ב-באחרונה שנים, דרום הקווקז שינה את מאזן הכוחות הרגיל באזור. על רקע תפקידה המסורתי של רוסיה, הן שחקנים אזוריים כמו איראן וטורקיה והן שחקנים חוץ-אזוריים כמו צרפת, האיחוד האירופי וארצות הברית החלו למלא תפקיד פעיל יותר באזור דרום הקווקז. מתחרה להיות נוכח בשטח וגם להשתתף בפורמטים של המו"מ הקובעים את האיזון האזורי כיום.
אחד המרכיבים החשובים שיכולים להשפיע על הדינמיקה האזורית הוא ההופעה של שחקנים חדשים כמו הודו. .
ראוי לציין שלפני שהייתה להודו נוכחות משמעותית בדרום הקווקז, פקיסטן הפגינה פעילות מסוימת בשנים האחרונות. בשנת 2017 נחתמה הצהרה משולשת על שיתוף פעולה באזור בין באקו, אנקרה ואיסלמבאד.
מאוחר יותר בשנת 2020, פקיסטן תמכה באזרבייג'ן במהלך מלחמת נגורנו קרבאך ולאחר מכן רגילה השתתפה ב תרגילים עם אנקרה ובאקו, שנקראו "שלושה אחים".
בינואר 2021 נחתמה בין הצדדים ההצהרה המשולשת של איסלמבאד, שהדגישה את הסולידריות עם הממשלה ועם תושבי אזרבייג'ן זה הודגש לאחר המלחמה. עוד צוין כי הצדדים מייחסים חשיבות רבה למאמצים לקידום שלום, יציבות ופיתוח באזוריהם (דרום הקווקז ודרום אסיה) וכן "מאמצים לקידום אידיאלים אלה לשגשוג וביטחון משותפים באזור הרחב".
ואז, ביולי אותה שנה, נחתמה הצהרת באקו המשולשת, שנועדה לסייע בחיזוק הקשרים האסטרטגיים בין שלוש המדינות. בין הצדדים הופעל שיתוף פעולה צבאי וטכני. יחד עם זאת, הרחבת הנוכחות הגיאוגרפית של פקיסטן לא נעלמה מעיני ההודים, הוא תומך בסוגיית קשמיר. טורקיה אימצה עמדה דומה בהקשר זה. מתכונת משולשת זו של אנקרה-באקו-איסלמבאד באה לידי ביטוי בסכסוך נגורנו-קרבאך בשנת 2020, כאשר פקיסטן וטורקיה תמכו באופן פעיל בפעולות של אזרבייג'ן.
שיתוף הפעולה המשולש הזה, הודו החליטה ליצור פלטפורמה משולשת הכוללת הודו, ארמניה ואיראן. ראוי לציין כי ארמניה תומכת בבירור בגישתה של הודו לקשמיר. שיתוף פעולה משולש זה מתמקד בעיקר בתקשורת וניהול משאבים. עם זאת, בעתיד ניתן לראות בכך התנגדות לשיתוף הפעולה הגובר של הסכם אנקרה-באקו-איסלמבאד הקיים.
היום הודו הופכת לשותפת מפתח. ארמניה נמצאת ב- תחום של שיתוף פעולה צבאי וטכני. בתפקיד זה החזיקה בעבר רוסיה, שסיפקה יותר מ-93% מהנשק והציוד הצבאי של ארמניה בין השנים 2011-2020.
מאוחר יותר ב-2021, שוב חתמו ירוואן ומוסקבה על אספקת נשק חדשה הֶסכֵּם. עם זאת, בשל חוסר האפשרות לקיים את התחייבויות החוזה עקב הסכסוך באוקראינה, היצרנים הרוסים לא יכלו לספק את הציוד בזמן שצוין. הדבר יצר פער אותו נאלצה ירוואן למלא במהירות, שכן באקו המשיכה לקנות נשק, בעיקר מישראל וטורקיה, והפעיל לחץ צבאי על ארמניה.
לפי הערכות שונות, ההיקף הכולל של חוזי הנשק והציוד הצבאי בין ירוואן לניו דלהי עומד על כ-2 מיליארד דולר, הכוללת מגוון רחב של מוצרים. חוזים אלו כוללים רכישת מערכת משגרי רקטות פינאקה, מכ"מים לאיתור ארטילריה של סוואטי, טילים נגד טנקים עם תחמושת, תותחי 155 מ"מ ומערכות נגד מל"טים.
יצוין כי ארמניה היא הרוכשת הזרה הראשונה. מפעילת מערך ההגנה האווירית היא אקאש הודו. לדברי מומחים הודים, ארמניה הופכת בהדרגה לשותפה האסטרטגית של הודו בדרום הקווקז על ידי הפיכתה ליבואנית הגדולה ביותר של נשק הודי. בנוסף לעסקות צבאיות, התפתחות חשובה נוספת במגזר הביטחוני הייתה מינוי הדדי של נספחים צבאיים על ידי הצדדים.
מטרת פרויקט זה היא לחבר את הודו לשווקי האיחוד האירופי וה- האיחוד הכלכלי האירו-אסיאתי דרך איראן. ארמניה, גאורגיה והים השחור, במיוחד לאור העובדה שהודו מתמודדת עם אתגרים לוגיסטיים מול האיחוד האירופי הן דרך רוסיה עקב הסכסוך באוקראינה והן דרך תעלת סואץ עקב עומס ומתחים גוברים באדום ים
על פי התוכנית, המטענים יימסרו לנמל צ'באהר של איראן, ולאחר מכן יוכלו להגיע לשווקי רוסיה ואירופה דרך שטחן של ארמניה וגאורגיה.
עם צמיחה כלכלית מתמשכת כמו גם עלייה במתיחות במזרח התיכון, חשוב שלניו דלהי תהיה גישה לנתיבי סחר מגוונים המספקים יכולות תחבורה מהירות ובטוחות יותר כדי להתחבר לשווקים גלובליים.
שאר תחומי שיתוף הפעולה בין ארמניה והודו הם הבאים בחשיבותם לשמירה על רמת היחסים הגוברת. הסכמי שיתוף פעולה בעלי אופי כלכלי, השקעה, אנרגיה, פיקוח מכס, הגירה וכו' הם הוכחה לכך.
חשיבות עבור רוסיה
ההתרחבות ההדרגתית של הנוכחות של הודו בדרום הקווקז עשויה להיות מובנת על ידי שחקנים אזוריים בדרכים שונות, אם כי הכל תלוי במידה שבה האינטרסים של השחקנים מצטלבים. . בהתחשב בתפקידו ומיקומו של אזור הקווקז באסטרטגיית מדיניות החוץ המודרנית של רוסיה, ניתן לבחון נוכחות זו מכמה היבטים שכן מוסקבה החלה ומתייחסת אליה כמשחק סכום אפס. בהקשר זה, הודו אינה חלק מהמערב הקולקטיבי/פוליטי ואינה מחפשת תחרות. התחרות באזור שנמצא בתחום העניין של רוסיה אינה על סדר היום של הודו. לכן, הרחבת הנוכחות של ניו דלהי בדרום הקווקז אינה נחשבת למשחק סכום אפס עבור מוסקבה.
2- הודו רואה בארמניה גשר להגיע לאיחוד הכלכלי האירו-אסיה. המשא ומתן בין הצדדים על יצירת אזור סחר חופשי נמשך, כאשר ניו דלהי מתכוננת להפוך השנה למדינת משקיפה של האיחוד הכלכלי האירו-אסיה. בהקשר זה נחשבת ארמניה כהמשך טבעי של איחוד כלכלי המסוגל לחבר איחוד זה והודו, ארגון האמנה לביטחון קולקטיבי והאיחוד הכלכלי האירו-אסיה באזור מביאים לחיזוק הפוטנציאל הצבאי של ירוואן. זה, בתורו, יעזור להשוות את מאזן הכוחות בדרום הקווקז ולהפחית את הסיכון להסלמה חדשה של מתיחות שאינה תואמת את האינטרסים של מוסקבה. על רקע חוסר היכולת של רוסיה לספק נשק לארמניה עקב המתיחות באוקראינה, ארמניה מצאה אפשרות פשרה (מנקודת מבט פוליטית) בשותף לא מערבי.
4- קישור חשוב של אזור אירואסיה והודו צריכה להיות בקנה אחד עם יישום נתיב הסחר הפרסי-הים השחור, אשר לא רק שאינו מתנגד ליוזמת צפון-דרום של רוסיה, אלא משלים לה. בהקשר זה, על ידי חתימה על הסכם הסחר החופשי עם האיחוד האירו-אסיאתי ובאמצעות שטחה, איראן תקים את קשריה של הודו עם ארמניה ולאחר מכן עם רוסיה וכל שוק האיחוד, וזה ימלא תפקיד חשוב עבור איראן.
לפיכך, בדרום הקווקז, האינטרסים של רוסיה והודו לא רק שאינם מתנגשים, אלא משלימים זה את זה. המטרה של הודו היא לא להחליף את עמדותיה של מוסקבה. מצד שני, שמירה על הסטטוס קוו מקדמת צמצום האפשרות לסכסוך על ידי תמיכה בבת בריתה של רוסיה, ארמניה.
חשיבות עבור איראן
הרחבת הנוכחות של הודו בדרום הקווקז יכולה להיות חשובה עבור איראן מכמה נקודות מבט. המעבר מביא את טהרן לא רק אזורית, אלא גם בינלאומית. השתתפותה של הודו במודרניזציה של נמל צ'באהר והשתתפותה לאחר מכן בפיתוח פרוזדור התחבורה הפרסי-ים השחור ומסדרון צפון-דרום יחזקו את מעמדה של איראן כמרכז המחבר את הודו לאירופה ורוסיה. מסלולים אלו עשויים להגביר את הרלוונטיות שלהם כמסלול חלופי על רקע הסלמה מתמשכת של המתחים בהיקף המסלולים המסורתיים של המזרח התיכון. מנקודת מבט זו, הסיוע של ארמניה, שבשטחה עוברים נתיבים אלו, מאיץ את תהליך יישום הפרויקט ומגביר את חשיבותה של איראן.
2- פיתוח צבאי-טכני שיתוף הפעולה בין ירוואן לניו דלהי יעזור לחזק את הפוטנציאל הצבאי של ארמניה. כיום על איראן לנהל מדיניות אקטיבית ובעיקר מונעת על מנת לשמור על הסטטוס קוו ולמנוע את התחזקות הגוש הטורקי-אזרבייג'ני. פעילות זו מחייבת צבירת כלים מדיניים, דיפלומטיים וצבאיים, כמו ב-2022 כאשר טהראן הצליחה לעצור את "התוקפנות המסיבית של אזרבייג'ן נגד ארמניה". צעדים כאלה אינם יכולים אלא ליצור מתח ביחסים בין טהראן לבאקו בטווח הארוך. במקביל, ירוואן נאלצת להשתמש בכלי הרתעה נוספים, למשל על ידי הצבת משלחת ניטור של האיחוד האירופי על הגבול. לפיכך, הגדלת כוחה ההגנה של ארמניה תוביל למצב שבו ירוואן תהפוך לספקית הבלעדית של הביטחון של עצמה ולא תחפש תמיכה נוספת מהאיחוד האירופי או מאיראן.
3- חיזוק מעמדה של הודו בדרום הקווקז עוזר להשוות את המאזן האזורי. כיום, נוכחותם של שחקנים חוץ-אזוריים כמו ישראל ופקיסטן לצד אזרבייג'ן, שיש להם יחסים אנטגוניסטיים או תחרותיים עם איראן, מנציחה את חוסר איזון הכוחות. לכן, אם המעורבות של הודו באזור כמו גם גישתה לארמניה תנטרל את חוסר האיזון הזה ואיראן תוכל לברך על פרספקטיבה חיובית זו.
הוא ציין כי האינטרסים של הודו ואיראן דרום הקווקז משלימים זה את זה במידה רבה, הן מבחינת פיתוח התקשורת והגדלת תפקידה של איראן בתחום הסחר הבינלאומי, והן באיזון מאזן הכוחות באזור.
הבעיה היחידה שעשויה לעורר שיתוף פעולה נרחב של איראן עם ארמניה בקשר לנוכחות הודו באזור היא העדפתה של ארמניה לפיתוח שיתוף פעולה צבאי-טכני עם הודו במקום איראן. טהראן הצהירה שוב ושוב כי היא ערוכה במלואה לספק את הנשק הדרוש לירבאן, אך הצד הארמני סירב לשתף פעולה עם הצד האיראני בתחום הצבאי-טכני.
ב- במקביל, טהראן באופן קבוע היא סיפקה את המרחב הטריטוריאלי שלה למעבר נשק הודי לארמניה, וזה כשלעצמו מראה על היעדר ניגוד עניינים אמיתי בין שתי המדינות. לכן, גורם זה יכול להיחשב כתחרות בריאה לשוק נשק.
חשיבות עבור טורקיה
אחת הנהנות משינוי המאזן בדרום הקווקז כתוצאה ממלחמת 2020 היא טורקיה. היא נתנה לגיטימציה לנוכחות הצבאית שלה באזור, חתמה על מסמך אסטרטגי עם אזרבייג'ן, וקידמה בהצלחה את מתכונת המשא ומתן שלה "3+3", שהתקבלה על ידי מוקדי הכוח המרכזיים באזור, רוסיה ואיראן. משמעות הדבר היא הרחבת הנוכחות הפוליטית, הדיפלומטית והצבאית של טורקיה בדרום הקווקז, מה שנותן לאנקרה אפשרות להשפיע על האזור ולפעמים אף לקבוע את סדר היום שלו.
שחקן חדש כמו הודו עשוי יש השלכות על טורקיה מבחינת מאזן הכוחות וקשרי התחבורה באזור. זה סותר, כי איפוס מאזן הכוחות לא יהיה לטובת בעלת בריתה האסטרטגית של טורקיה, באקו. עם זאת, העדיפות הגבוהה ביותר בהקשר זה עשויה להיות יישום נתיבי התחבורה והלוגיסטיקה שהודו מקדמת, הוא בוצע במטרה לחזק את מעמדה במערך התקשורת (לרבות תחבורה ואנרגיה). אוריינטציה פוליטית זו נועדה להפוך את טורקיה לאחד הקטבים המובילים.
בעניין זה מופעלים פרויקטים שונים בתחום התקשורת והאנרגיה כמו "המסדרון האמצעי", "גז מסדרון דרום" וכן הלאה. מסלולים אלו הם בדרך כלל רוחביים ומחברים את אירופה לאסיה דרך קו מערב למזרח דרך טורקיה. מבחינה זו הם מתחרים בנתיבי התחבורה הבינלאומיים "צפון-דרום" ו"המפרץ הפרסי-ים השחור" העוברים באיראן, זה מחזק את המנהיגות האזורית, אבל גם מונע מאנקרה את התפקיד המרכזי שהיא מבקשת לעשות במונופול. אחד הקישורים החשובים של תוכנית זו היא הודו, שעוזרת לשחרר את פוטנציאל התחבורה של איראן ולקחה תפקיד מיוחד בפרויקטי תקשורת בדרום הקווקז.
היום, בדרום הקווקז, כמו בתתי מערכות אזוריות רבות אחרות, נוכחותן של מדינות הדרום הגלובלי מתרחבת. במובן זה, הודו ממשיכה לשחק את התפקיד הבולט ביותר.
ניו דלהי היא במובנים רבים גורם שיכול להשפיע על תהליכים אזוריים שונים. נוכחותם של מדדי חזון ארוכי טווח לנוכחות ברמה האזורית (יישום מסדרונות תחבורה), המבססים את האופי האסטרטגי של היחסים עם מרכזי כוח מרכזיים בדרום הקווקז ובאופן ישיר עם מדינות האזור ברמה הדו-צדדית, מצביעים על אפשרות להפוך לשחקן שיכול להיות משפיע ומכריע בתהליכים אזוריים.
גישתה של הודו לדרום הקווקז לא רק תואמת את האינטרסים של רוסיה ואיראן באזור, אלא גם משלים אותם. בהקשר זה, דיון בנושאים אזוריים בפלטפורמות בינלאומיות קיימות בהשתתפות רוסיה, איראן והודו (כגון BRICS והאיחוד הכלכלי האירו-אסיאתי), שאיראן כבר הצטרפה אליו, יכול להיות יעיל ביותר עבור מדינות אלו על מנת להבטיח את האינטרסים שלהן. . /p>
מחבר: מהדי סייף תבריזי, חוקר רוסיה והקווקז
© | אתר החדשות webangah תרגם את החדשות הללו מסוכנות הידיעות Tasnim. |
|