מלחמת עזה בודדה את ישראל בקהילה הבינלאומית

Mehr News Agency, Intergroup הבינלאומי – אזר מהדאבן: חג'בי קרלנגיץ', שגריר טורקיה בטהרן היום, רביעי בעת ביקור בדוכן Mehr News ערך ראיון בלעדי עם כתב Mehr באיראן ה-24 Media Fair.
התיאור של שיחה זו הוא כדלקמן:

כשגריר טורקיה בטהרן, כיצד אתה מעריך את היחסים בין איראן לטורקיה? לדעתך, באילו תחומים אתה צריך יותר שיתוף פעולה?

איראן וטורקיה מקיימים יחסים ארוכי שנים. מערכות היחסים הללו נמשכות מאות שנים אחורה. לתושבי טורקיה ואיראן יש הרבה מן המשותף מבחינת מנהגים ומסורות ומבחינת מורשת תרבותית. בנוסף לכך, היחסים המסחריים בין שתי המדינות נמשכים מהעבר ועד היום. אני בטוח שהיחסים האלה יימשכו. כשגרירות טורקיה בטהרן, נעשה כמיטב יכולתנו לפתח את היחסים בין שתי המדינות. אני מקווה שרמת היחסים בין טהראן ואנקרה תתרחב. עמיתינו באיראן ובטורקיה מנסים לקדם יחסי ידידות בין שתי המדינות. כך למשל, בשנה החדשה אנו עדים להתפתחויות חיוביות רבות ביחסים בין שתי המדינות. אחת ההתפתחויות הללו הייתה ביקורו האחרון של נשיא איראן בטורקיה. ביקורו של נשיא איראן באנקרה היה מבורך לדעתנו. נחתמו חוזים חשובים בתחומים שונים, ואני מקווה שהחוזים הללו ייושמו.

במהלך מסע זה, היקף הסחר של שתי המדינות היה מכוון ל-30 מיליארד דולר ואף נערכו הסכמים בנושא זה שדה. לפי זה, נפח הסחר שלנו עם טורקיה הוא כ-8.5 מיליארד דולר, האם ניתן להגיע למסחר של 30 מיליארד דולר?

כמובן; זה אפשרי. כדי להשיג מטרה זו, אנו זקוקים לשיתוף הפעולה והמאמצים של שתי המדינות. לפני התפרצות הקורונה, היו לנו יחסי סחר נוחים עם איראן. רק עם הגעת הקורונה ירדה רמת היחסים הכלכליים בין איראן לטורקיה. ננסה להגדיל את הקשר העסקי.

מר השגריר, כפרופסור לשפה וספרות פרסית, עשית עבודה חשובה בתחום זה כשגריר אתה עובד באיראן. מר דריה עראס, השגריר לשעבר, היה גם פעילותם העיקרית בנושא השפה והספרות הפרסית. לדעתי, המדיניות של ממשלת טורקיה בבחירת שגריר לאיראן מבוססת על "דיפלומטיה תרבותית". האם זו ההבנה שלי נכונה?

הנשיא ושרי החוץ של ארצנו חשבו שמומלץ לבחור אנשים שמכירים יותר את התרבות האיראנית. כמדינה ידידותית ואחית, לאיראן יש עמדה טובה מאוד בחברה העממית והפוליטית של טורקיה. מנקודת מבטי, הבחירה במר דריה אורס ולאחר מכן בעצמי כשגריר טורקיה בטהרן הייתה תכליתית. כשגריר, מוטלת עלי החובה לתת צורה תרבותית וידידותית ליחסים בין שתי המדינות. כמובן שתתקיים פעילות גם במימד הפוליטי והכלכלי, אבל תרבות וספרות הן הפלטפורמה הטובה ביותר להתקרבות של שתי המדינות.

למרות העובדה שהמשטר הציוני לא השיג דבר בהתקפות בעזה, הוא עדיין מתעקש להמשיך במלחמה הזו. לדעתך, מה על החברות האסלאמיות לעשות כדי למנוע את המשך המלחמה בעזה והרג אזרחים פלסטינים, ואיזו אחריות עליהן למלא?

למרבה הצער, מדינות האיסלאם לא פעלו כדי לעצור את המלחמה בעזה. כמובן שהתקיימו פגישות בפורומים בינלאומיים וברמת מדינות האיסלאם, אך לא הייתה תוצאה. תושבי עזה מתמודדים עם משבר ייצור הספינות והגירה. כמובן שההתפתחויות בעזה גרמו להתעוררות עולמית. ההתקפות של ישראל על העם הפלסטיני בחודשים האחרונים גרמו לבידוד המדיני שלה בקהילה הבינלאומית. כמדינות איסלמיות, עלינו ללמוד מהנושא הזה. איראן וטורקיה הן שתי מדינות שעשו דיפלומטיה טובה בנוגע להפסקת המלחמה בעזה. אבל הפעולות הללו אינן מספיקות. חייבים אמצעים יעילים יותר.