בית המשפט בהאג בוחן את הכיבוש של ישראל

על פי קבוצת הידיעות הבינלאומית תסנים, הסמכות השיפוטית הגבוהה ביותר של האו"ם אמורה להתחיל ביום שני כדי להתחיל את הדיונים להתמודדות עם יותר מ-6 עשורים של כיבוש ישראלי באדמות הפלסטיניות בעיצומה של המלחמה האחרונה בעזה.

דיונים בני 6 הימים בבית הדין הבינלאומי לצדק. האג תימשך עד 26 בפברואר. נציגים של יותר מ-50 מדינות וארגונים בינלאומיים צפויים להציג את דעתם בפגישות אלו. הדיונים יתחילו עם הצגת תביעה של המדינה הפלסטינית ביום שני.

למרות שהפגישות הללו מתקיימות במהלך מלחמת עזה, אין להן שום קשר אליה. פגישות אלו הן תוצאה של החלטה שאושרה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם ב-30 בדצמבר 2022, וביקשה מבית המשפט בהאג להכריז על חוות דעתו המייעצת בנוגע לסוגיית הכיבוש של ישראל. 15 שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק צריכים שניים יש לענות על שאלות: מהן ההשלכות המשפטיות של ההפרה המתמשכת של זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית באמצעות מדיניות הכיבוש, ההתיישבות והסיפוח של אדמות פלסטיניות מאז 1967?

עוד שאלה שבית הדין הבינלאומי השופט מחפש תשובה לכך, כיצד משפיעות המדיניות והמדיניות של ישראל על מצב הכיבוש ומה ההשלכות המשפטיות שלו על כל חברי האו"ם?

תשובות בית הדין הבינלאומי לשאלות אלו לא יהיו מחייבות. אך הן יכללו משמעויות סמליות רחבות ועשויות להשפיע על המדיניות לקראת שילובן במשפט הבינלאומי.

הבקשה לחוות דעת מייעצת זו באה בעקבות פרסום דו"ח על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם באוקטובר 2022. הועלה. בדו"ח זה צוין כי קיימות "סיבות מהותיות" לכך שהכיבוש של ישראל בקרקעות פלסטיניות יכול להיחשב בלתי חוקי מבחינת החוק הבינלאומי.

דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם קבע גם כי כיבוש קרקעות בזמן מלחמה הוא זמני ואין לשלול מהכוח הכבוש את זכותו להקים מדינה עצמאית.

ישראל אמרה שאין זה בסמכות בית המשפט לדון בסוגיה זו. משרד החוץ של ישראל טען כי הדו"ח של מועצת זכויות האדם של האו"ם הוא "משוחד, לא שלם ולא כשיר" ונובע מ"שנאת ישראל".

סוף הודעה/