ההשלכות ההרסניות של סערת אל-אקצא על כלכלת ישראל; 260,000 ציונים בתור לביטוח אבטלה

לפי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים, חלפו יותר מ-120 ימים מאז מלחמת סערת אל-אקצא, ההשלכות הכלכליות של מלחמה זו משפיעות באופן ישיר ועקיף על כלכלת המשטר הציוני. מדו"ח של הבנק המרכזי של ישראל בסוף נובמבר 2023 עולה כי המלחמה עלתה לכלכלת משטר הכיבוש כ-198 מיליארד שקל (53 מיליארד דולר) עד סוף השנה שעברה. נתון זה שווה ל-10% מסך התמ"ג של ישראל. בהשפעת המצב הזה הצמיחה הכלכלית של ישראל עמדה בפני ירידה של 4% לעומת 2022 וירדה ל-2%. כמו כן, בעונה האחרונה של 2023 (עקב פרוץ המלחמה בתקופה זו), הצמיחה הכלכלית של משטר זה עמדה על 1% בלבד. בנוסף, סך הוצאות המלחמה (ישירות ועקיפות) הגיעו ל-10% מהתמ"ג עד סוף 2023.[1]

זאת בעוד העלויות הישירות של המלחמה נאמדות ב-13.8 מיליארד דולר על פי דו"ח משרד האוצר של משטר ציוני. כמובן, בשל נוכחותו של בצלאל סמוטריץ', מנהיג מפלגת הימין הקיצוני הציוני הדתי, חלק מהאנליסטים פקפקו בדייקנות הסטטיסטיקה של המשרד.

מצד שני, כ-20 אחוז מכוח העבודה של ישראל נקראו לחזיתות המלחמה ככוחות מילואים. כמו כן, תנאי המלחמה וחוסר הביטחון ברצועות הגבול הדרומית והצפונית, שגרמו לפינוי של כ-70 התנחלויות וקרוב ל-200 אלף איש, גרמו אף הם לעלייה בשיעור האבטלה הכולל של המבוגרים בישראל מ-3% בתקופה שלפני המלחמה. עד 10%. בהקשר זה, יותר מ-260,000 איש ביקשו לקבל ביטוח אבטלה.

חלק חשוב מכוחות המילואים שנקראו בתחום הטכנולוגיה וידע. היו פעילים, מגזר זה מהווה כ-20% מכלכלת המשטר הציוני ו-14% מהמשרות. כמובן שבגלל קרבתם של סטארטאפים ותחום הידע לצבא הציוני, כמו גם ל"עמק הסיליקון" בארה"ב, מנגד, גם תחום זה מרוויח מהמלחמה, ולכן, למרות המלחמה. לחצים שנגרמו מהמלחמה, היא לא סבלה ממשבר או קריסה.

מאידך, למרות הסכנה שיש למלחמה להשקעות זרות במדינה במשטר, התלות הישירה במגזר ההון האמריקאי מנעה את הפחתת ההשקעות הזרות. כך למשל, למרות חששות רבים לגבי בריחת הון, 220 קרנות "השקעה אמיצה" (VC), בחתימה על כתב התחייבות עם ערבות הקבינט של המשטר הציוני, הדגישו את המשך השקעתם בישראל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. , על מנת למנוע את ההשפעות וההשלכות. תצומצם האפשרות של השפעתה של סערת אל-אקצא על כלכלת המשטר הזה. " style="text-align:justify">בנוסף, חברת המיקרו-אלקטרוניקה והמיקרו-מעבדים אינטל הודיעה על הקמת מפעל ענק לשבבים בדרום השטחים הכבושים בשווי 25 מיליארד דולר, שראש הממשלה נתניהו כינה אותו כהשקעה הגדולה ביותר בתולדות ישראל.[3] הקבינט של נתניהו טען בפרסום רב שהמשטר הזה תרם 3.2 מיליארד דולר לפרויקט הזה.

עם זאת, למלחמה הייתה השפעה ישירה על ההשקעות והכלכלה של המשטר. בנג'מין בנטל, חוקר מדיניות כלכלית במרכז המחקר טאוב שבסיסו בקודס, אמר לסוכנות הידיעות אל ג'זירה: "מבחינת מספרים, ראינו ירידה ברורה במשקיעים במשטר". הוא סבור כי ללא תוצאה וגורל צבאי ומדיני ברורים בעזה, כמו גם בחזית הצפונית של פלסטין הכבושה ובגבול עם לבנון, לא ניתן להמשיך בתהליך ההשקעה בצמיחה כלכלית, והמשטר צריך להחזיר את תחושת הביטחון שאבדה כמעט עם פיגועי ה-7 באוקטובר. בעיה שלא ניתן לדמיין לה כעת סיכויים.

מלבד פינוי אלפי תושבים ברחבי רצועת עזה כמו גם צפון השטחים הכבושים (שנאמדים בכ-86 אלף טון) המגזר הכלכלי החשוב ביותר במשטר שספג את הנזק הגבוה ביותר מהמלחמה הוא מגזר התיירות. מגזר חשוב זה, שאיבד מחצית מערכו ומצמיחתו לאחר מגיפת הקורונה והסגרים שנגרמו על ידה, ספג נזק כבד לאחר פיגועי ה-7 באוקטובר.

מסעדות וחנויות רבות סגורות. כמו כן, חברות תעופה רבות השביתו את טיסותיהן למשטר זה וכמעט כל הסיורים הבינלאומיים לישראל הושעו.[ 4] א> למרות פתיחתן של הגרמנית לופטהנזה איירליינס, סוויס איירליינס ואוסטריאן איירליינס, שהתקיימה בעקבות לחץ ממשלות ומשקיעים מתחילת החודש, מספר התיירים הנכנסים, שעמד על 300,000 בחודש לפני אל-אקצא סערה, היא כעת הגיעה ל-39 אלף איש, מה שמעיד על ירידה של 87% במספר התיירים בשטחים הכבושים.

מחלקת הבנייה

סקטור נוסף שנפגע קשות מהמלחמה הוא תחום הבנייה, המהווה כ-15% מכלכלת המשטר הזה.

עדויות מצביעות על כך שפרויקטי בנייה רבים ברחבי השטחים הכבושים נסגרו וכל היתרי העסקה לפלסטינים, המהווים כ-70% מכוח העבודה של המגזר, בוטלו. בנוסף, עקב קריאתם של הישראלים למלחמה, היינו עדים לאבטלה של לפחות 100,000 עובדים בתוך השטחים הכבושים.

המשטר הציוני מחליט לאורך זמן קדנציה עם הגעתם של 70,000 פועלי בניין מסין, הודו, מולדובה וסרי לנקה תפצה על המחסור בעבודה במגזר זה. עם כל הצעדים הללו, ההערכה היא שתחום הבנייה של המשטר הציוני פועל כעת בכ-15% מהיכולת לפני פיגועי ה-7 באוקטובר, וגם הפעילות האזרחית והבנייה פחתה ביותר מ-80%. מנתח המכון הכלכלי טאוב סבור כי הקבינט של המשטר הציוני עומד בפני תנאים קשים מאוד להחזיר את המצב הכלכלי לפני פיגועי אוקטובר; תנאים שעשויים להימשך שנים על סמך הערכות אחרונות.

סוף הודעה/