התפתחויות באוקראינה כוונת גרמניה וצרפת לחתום על הסכם ביטחוני עם קייב
אי ההסכמה של שרי החוץ של האיחוד האירופי על שליחת נשק לקייב, החשש של וושינגטון מהראיון האפשרי של קרלסון עם פוטין, טענתה של קייב להרחיב את האזור המפורז למוסקבה, ומצבה של הונגריה לספק לקייב ציוד צבאי הם חלק מהאירועים החשובים סביב המלחמה. |
על פי הקבוצה הבינלאומית Tasnim news, עיתון גרמני FAZ (Frankfurter Allgemeine Zeitung) דיווחה, בציטוט מקורות החדשות שלה בחוגי הממשלה, כי גרמניה ואוקראינה עשויות להגיע להסכם על ערבויות ביטחוניות דו-צדדיות במהלך ועידת הביטחון של מינכן.
לפי גורם מיודע בברלין, הסכם זה צפוי להיחתם ב-16 בפברואר בברלין במקביל לוועידת האבטחה של מינכן.
אולגה סטפנישינה, אוקראינה סגן ראש הממשלה לאינטגרציה האירופית והאירו-אטלנטית, אמר לפרסום זה כי טיוטת הסכם זה הוכנה, אך הנוסח שלה עדיין לא סוכם במלואו על ידי הצדדים.
בינתיים, ביום שבת, גם איגור ז'וקובה, סגן ראש לשכתו של נשיא אוקראינה, הזכיר כי המדינה עשויה לחתום בקרוב על הסכם על ערבויות ביטחוניות עם צרפת. לדבריו, מנהלי המו"מ של שני הצדדים הביעו תקווה לאפשרות לחתום על מסמך כזה בזמן הקרוב.
באמצע ינואר נשיא צרפת עמנואל מקרון הבטיח כי פריס וקייב מתכננות לחתום על הסכם על ערבויות ביטחוניות במהלך השבועות הקרובים. הוא גם הכריז על משלוח נשק צבאי חדש לאוקראינה והודיע על כוונתו לתאם אותם במהלך ביקורו בקייב בפברואר.
ראש ממשלת בריטניה רישי סונק חתם גם הוא על הסכם על ערבויות ביטחוניות במהלך ביקורו בקייב ב-12 בינואר. במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, הוא אמר שלונדון תספק לקייב טילים ארוכי טווח, נשק נ"ט נוסף ופגזי ארטילריה ב-2024 כחלק מחבילת הסיוע הצבאית החדשה שלה. p style="text-align: justify">דניס שמיגל, ראש ממשלת אוקראינה, טען בהקשר זה כי הסכם הביטחון בין אוקראינה לאנגליה אומר שקייב תהיה מוכנה לתמוך בלונדון במקרה של "מתקפה אפשרית של רוסיה".
קודם לכן, בסוף 2023, התברר ששש מדינות האיחוד האירופי סירבו להצטרף להצהרת ערבויות הביטחון של המערב לקייב. מדינות אלו כוללות את אוסטריה, קרואטיה, פולין, הונגריה, סלובקיה ומלטה.
לאחר מכן, תוכלו לעקוב אחר ההתפתחויות הקשורות ליום ה-711 של מלחמת אוקראינה . :
***
סנאטור אמריקאי: הדמוקרטים מפחדים של ראיון קרלסון מפחד גם מפוטין
מרג'ורי טיילור גרין, חברת בית הנבחרים של ארה"ב מהמפלגה הרפובליקנית, הביעה את הדעה כי פקידי ממשל ג'ו ביידן בנוגע לראיון האפשרות של טאקר קרלסון, העיתונאי האמריקאי המפורסם, עם ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, מודאגת מאוד.
הבוקר, יום ראשון, הוא הצביע על הנושא הזה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) וכתב: "דמוקרטים ותועמלנים תקשורתיים לשירותם מתוך מחשבה על גם הראיון של טאקר קרלסון ופוטין מטלטל. אבל העובדה היא שאנשי ארצות הברית שומעים את ה"אמת" מאנשים כמו קרלסון, וביצוע הראיון הזה עוזר להם להיות מודעים למצב."
במקביל, הוא ציין שהרשויות האמריקאיות לא אוהבות שעיתונאים כמו קרלסון לא עובדים לפי התסריט המוצע שלהם. העיר מוסקבה נראתה. עיתונאי אמריקאי זה ביקר ברוסיה בפעם הראשונה, אבל מטרת הטיול הזה לא ברורה.
טאקר קרלסון האשים בעבר את ממשלת ארה"ב. היה כי היה לו חסם את הראיון שהוא עומד לעשות עם ולדימיר פוטין. במשך עשרות שנים, פקידי הבית הלבן עשו מאמצים אגרסיביים לשלוט ב"מה שמתפרסם בתקשורת האמריקאית", לפי העיתונאי. לדבריו, הוא ניסה לראיין את נשיא רוסיה, אך ממשלת ארה"ב מנעה זאת ממנו. אומרים שקרלסון נסע כעת למוסקבה למטרה זו.
בורל: שרי החוץ של האיחוד האירופי בבריסל לא החליטו על שליחת נשק לקייב
ג'וזף בורל, ראש מדיניות החוץ וההגנה של האיחוד האירופי, הודיע אמש, שבת, במסיבת עיתונאים לאחר השיחות בבריסל כי שרי החוץ של המדינות החברות באיחוד הגיעו להסכמה משותפת בפגישתם הבלתי רשמית בנושא מתן סיוע צבאי לקייב. הם לא השיגו.
ברל אמר: "בפגישה של היום, היה דיון רציני על תמיכה באוקראינה, דנו במצב על שדה הקרב, איך לספק סיוע כספי וקרן התמיכה." דנו באוקראינה, שעליה יש להסכים בעתיד.
הוא הבטיח כי הדיון על הסיכוי להגדלת היקף קרן השלום האירופית והמימון הצבאי של אוקראינה יימשך בפגישה ב-19 בפברואר. עם זאת, הדיפלומט האירופי הבכיר הזה הדגיש ששרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי מסכימים שאוקראינה תזדקק לתמיכה נוספת בעתיד בכל מקרה.
מלכתחילה בפברואר אישרו מנהיגי האיחוד האירופי בפגישתם בבריסל את תוכנית הסיוע הפיננסי ארוכת הטווח לאוקראינה. באופן זה, בתוך ארבע שנים, קייב תקבל 50 מיליארד יורו מתקציב מדינות אירופה /p>
הונגריה, בניגוד לשאר מדינות האיחוד האירופי, עדיין לא מתכוונת לספק לאוקראינה עם נשק, אבל מוכן לשלם עבור ציוד צבאי לא קטלני כדי להגן על קייב. את הדברים הללו הביע שר החוץ של הונגריה, פיטר Szijártó, אמש לאחר הפגישה הבלתי רשמית של ראשי סוכנויות יחסי החוץ של מדינות האיחוד האירופי בבריסל.
הוא הזכיר כי הנציבות האירופית היא הציעה הגדלת 5 מיליארד יורו בקרן השלום האירופית בשנת 2024 כדי לפצות את מדינות האיחוד האירופי על שליחת נשק לאוקראינה. "אנחנו לא רוצים להתערב בנושא הזה", אמר Cijarto במסיבת עיתונאים.
לטענתו, הוא הסביר את הנושא הזה בבירור לעמיתיו ב- פגישת בריסל עשתה זאת, אך מכיוון שהונגריה אינה יכולה למנוע ממדינות אחרות באיחוד האירופי לעשות זאת, היא תאמץ עמדת "הימנעות קונסטרוקטיבית". כפי שהסביר השר ההונגרי, המשמעות היא שרשויות בודפשט לא מתכוונות לתרום לקרן השלום האירופית לאספקת נשק קטלני לקייב, והדגישה כי הונגריה "לא חייבת להקצות כסף למטרות אלו."
סקיארטו המשיך ואמר כי הצד ההונגרי מוכן להוציא את הכספים "על אספקת ציוד לא קטלני והגנתי", והוסיף כי הכללים לשימוש בשלום האירופי יש לתקן את הקרן בהתאם.
מוסקווה: התקפת הצבא האוקראיני על ליסיצ'נסק היא הוכחה לאופי הפלילי של קייב
מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי, הודיעה אמש כי תקיפת הכוחות המזוינים של אוקראינה על מאפייה בעיר ליסיצ'נסק ברפובליקה של לוהנסק היא ה"תודה" של הרשויות הקיצוניות של קייב על התמיכה הכספית ה"נדיבה" של מדינות האיחוד האירופי.
הוא הדגיש כי התקפת הכוחות המזוינים האוקראינים על אזרחים בליסיצ'נסק היא הוכחה נוספת לכך שלשליטים הנוכחיים בקייב יש אופי פלילי.
הצהרה של משרד החוץ של רוסיה קובעת: "בעוד עשרות אזרחים נכחו במאפייה, הכוחות המזוינים של אוקראינה הוציאו הוראה לתקוף את הבניין הזה". הקיצוניים ידעו שבשבת נוהגים להגיע לשם תושבים מקומיים, כולל קשישים ומשפחות עם ילדים, כדי להשיג את מאפיותיהם הטריים לשבוע.
מספר הקורבנות של המתקפה האוקראינית על העיר ליסיצ'נסק גדל ל-20
משרד מצבי החירום של רוסיה זה בבוקר, ביום ראשון, דווח כי מניין ההרוגים מהפגזות של הכוחות המזוינים האוקראינים על העיר ליסיצ'נסק ברפובליקה העממית לוהנסק עלה ל-20. על פי מידע זה, כוחות ההצלה הוציאו עד כה את גופותיהם של 20 קורבנות מתחת להריסות. מחלצים מקומיים "סיכנו את חייהם ועדיין מפנים פסולת ומחפשים קורבנות אפשריים.
כניעה של 26 חיילים אוקראינים כשבויי מלחמה
משרד ההגנה של רוסיה הודיע ביום שבת כי במהלך השבוע האחרון , 26 חיילים אוקראינים נכנעו לכוחות המזוינים הרוסים.
קודם לכן, ולדימיר סלדו, מושל אזור חרסון, אמר כי על פי העדויות, הכוחות המזוינים האוקראינים יורים בהם חברים מאחור אם ינסו להיכנע, אז חיילים אוקראינים נאלצים להמשיך להילחם בכל נסיבות ו"בכוח הנשק". >
המשרד הרוסי עוד דיווחה ההגנה בשבת כי במהלך השבוע האחרון ביצעו הכוחות המזוינים במדינה 37 תקיפות על מטרות באמצעות כלי נשק מדויקים וכלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים). הם ביצעו פעולות צבאיות בשטח אוקראינה.
המשרד הדגיש: בפרט, התקפות מה-27 בינואר עד ה-3 בפברואר על מרכזי קבלת החלטות, מתקני מתחמי תעשייה צבאיים, תשתיות שדות תעופה צבאיות, ארסנלים ובסיסי אספקה. התדלוק של הכוחות המזוינים של אוקראינה בוצע. בנוסף, עמדותיהם של יחידות הכוחות המזוינים האוקראינים ושכירי חרב זרים היו גם מטרות. כל המטרות נפגעו.
מזכיר מועצת הביטחון של אוקראינה: יש להרחיב את האזור המפורז למוסקבה
אלכסיי דנילוב, מזכיר המועצה לביטחון לאומי ולהגנה של אוקראינה, איים שהמדינה תיקח את האזור המפורז המוכרז למוסקבה או לסנט פטרסבורג. "הצבא שלנו נוטה להחזיק בכמה שיותר כלי נשק", טען הפקיד בראיון ברדיו ביום שבת. סנט פטרסבורג, מוסקבה ואזורים אחרים ברוסיה נמצאים בשליטה של "נשק מתוצרת אוקראינה."
יתר על כן, דנילוב הדגיש כי האזור המפורז צריך להיות "בשעה לפחות" להתרחב למוסקבה או לסנט פטרסבורג, אבל אולי אפילו מעבר לכך. שותפים מערביים ממשיכים לספק עוד נשק. בנוסף, הכוחות המזוינים של אוקראינה חווים תבוסות בחזית הקרב מול רוסיה, שאפילו מדינות המערב נאלצו להודות בהן.
תגובתה של זכרובה לתגובת דנילוב. איום: קייב מנסה להראות את עצמה פעילה
מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי אתמול, שבת, לאחר דבריו של מזכיר אלכסיי דנילוב מהמועצה לביטחון לאומי ולהגנה של אוקראינה על הרחבת האזור המפורז למוסקבה או סנט פטרסבורג, אמרו כי הרשויות בקייב מנסות ליצור איכשהו תחושה של הפעילות והיעילות של הצבא האוקראיני.
זכרובה אמרה: "במצב שבו קייב מבקשת כל הזמן נשק מתומכיה המערביים, היא מנסה להראות שהיא עשתה משהו וליצור תחושה של להיות פעיל." ."
ראש ממשלת פינלנד: לא נפתח את הגבול שלנו עם רוסיה
ראש הממשלה פטרי אורפו הודיע בשבת כי גבולות פינלנד עם רוסיה לא ייפתחו ב-11 בפברואר. הוא הזכיר בראיון לטלוויזיה: "ברור, אנחנו לא יכולים ולא מתכוונים לפתוח את הגבולות שלנו עם רוסיה". יחד עם זאת, עלינו להכין אמצעים להתמודדות עם כל כניסה בלתי חוקית. הממשלה מעורבת כעת באופן פעיל בבעיה זו. לא יהיה פתרון קל לזה.
אירופה קראה לביטחון גבולות וביטחון לאומי בראש סדר העדיפויות של ממשלת פינלנד. לדבריו, יש אלפי אנשים בצד השני של הגבול שרוצים להיכנס לפינלנד באופן בלתי חוקי ויש למנוע את התהליך הזה.
מקור חדשות | Tasnim News |
|