Get News Fast

התפתחויות באוקראינה קייב עדיין מקווה להמשך סיוע מוושינגטון

הרחקת התקפות המל"טים האוקראיניות על שתי ערים רוסיות, בקשתו של זלנסקי לשוויץ לקיים פגישת שלום, הגשת חוק הגיוס מחדש לפרלמנט האוקראיני, היעדר ייצור תחמושת באירופה וחוות דעתה של נאט"ו על התוכנית הסודית של גרמניה לסכסוך עם רוסיה. מהאירועים החשובים סביב המלחמה.

חדשות בינלאומיות –

על פי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים הבינלאומית, Dimitri Koleba In בראיון לעיתון פולני אמש, הביע שר החוץ של אוקראינה את תקוותו שארצות הברית תמשיך לספק סיוע כספי וצבאי לקייב ללא קשר למי ינצח בבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024.

הוא אמר: "העזרה לאוקראינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים האסטרטגיים של ארצות הברית". אנחנו [אוקראינה] ננצח ללא קשר לשיוך המפלגתי של הנשיא האמריקני הבא."

יתר על כן, קולבה הבטיח שכרגע הממשל של ג'ו ביידן "הוא יודע איזו סכנה מאיים עלינו אם הסיוע ייפסק", כך שהכוחות המזוינים של אוקראינה לא צריכים לדאוג לגבי המשך הסיוע מוושינגטון. שר החוץ של אוקראינה הדגיש: "הזמן עובר, אבל המחויבות והנחישות שלנו להגן על ארצנו נותרות בעינה. כשאמרתי שגם אם הנשק (שנשלח ממדינות המערב) ייגמר, הצבא האוקראיני יילחם באתים, הייתי רציני מאוד."

אם החדש תקציב הממשל האמריקאי לסיוע לאוקראינה אינו מאושר בקונגרס, סביר להניח שאוקראינה תספוג תבוסה צבאית קשה תוך מספר חודשים, וההצהרות הקשות ביותר של הנשיא האמריקני בפני חברי הפרלמנט האמריקאי נבעו גם בגלל הדאגה הזו.

עם זאת, לפי סקר שנערך בסוף דצמבר, רק 18% מהאמריקאים תומכים בהגדלת הסיוע לאוקראינה. 29% ראו שהסכום הנוכחי מספיק, 31% מאזרחי ארה"ב אמרו שהסיוע הזה יותר מדי ול-22% לא הייתה דעה בנושא זה.

אם מנתחים את הסקר על ידי תומכי המפלגה הרפובליקנית, המספרים הם כדלקמן: רק 13% רוצים להגדיל את הסיוע, 20% תומכים בשמירה על הסכום הנוכחי, 48% רוצים להפחית אותו ו-18% לא מסכימים. לכן, בקשת הנשיא האמריקני לאשר סיוע נוסף לאוקראינה היא בניגוד לרצונם ורצונם של תושבי ארה"ב. עקבו אחר היום השני של המלחמה באוקראינה:

***

גרמניה זקוקה למלחמה עם רוסיה בתור תמרון הסחה

פלוריאן פיליפ, מנהיג מפלגת הפטריוט הצרפתית, מאמין שגרמניה צריכה לפעול. צבאית נגד רוסיה כדי ליצור את הפחד הזה בקרב אנשיה ולמנוע את התסיסה החברתית הנוכחית להתפוצץ.

לפי הפוליטיקאי הצרפתי הזה, תסיסה בגרמניה הקשורה לבעיות חברתיות נפיצות, היא תתגבר מפברואר 2024 ותגיע לשיאה ב-2025. כפי שציין פיליפו, התוכנית הצבאית שהוכנה בבונדסווהר בנוגע לצורך להכין את הצבא הגרמני למלחמה אפשרית בין נאט"ו לרוסיה נבחרה "בקפידה רבה" והיא כוונה בעיקר לקהל המקומי על מנת למנוע פיצוץ חברתי.

הוא כתב בעמוד שלו ברשת החברתית X: "לכן, הסיכון למלחמה עם רוסיה הוא רק תמרון הסחה כדי למנוע את התקוממות העם הגרמני, ומלחמה כדרך היא שימשה ליצירת פחד ומצב של ציות לאזרחים נוספים."

אתמול, ולדמר גרדט, לשעבר חבר בבונדסטאג מומחה פוליטי גרמני, אמר גם כי שלטונות ברלין מנסים לגרום לאנשים להפחיד אותם במלחמה עם רוסיה כדי להסיט את דעתם מהבעיות החברתיות והכלכליות בתוך המדינה. אזורי המדינה דיווחו

משרד ההגנה של רוסיה דיווח הבוקר כי מערכות ההגנה האווירית של המדינה מבצעות את תפקידן במהלך הלילה האחרון, שלושה מל"טים אוקראינים יירטו והשמידו חמישה יותר על אזור ורונז'. על פי מידע זה, בנוסף, יורטו והופלו ארבעה מל"טים נוספים של הכוחות המזוינים של אוקראינה בשמי אזור בלגורוד. בשעות הבוקר המוקדמות, יום שלישי, עצרו בהצלחה הכוחות המזוינים האוקראינים ניסיון נשיאה התקפת טרור נוספת על מטרות אזרחיות על אדמת רוסיה באמצעות מל"טים מסוג מטוס.

לפני מספר שעות הודיע ​​אלכסנדר גוסב, מושל אזור ורונז', כי מערכות ההגנה האווירית של המדינה הדפו את התקפות המל"טים מאוקראינה. כתוצאה מנפילת הפגר של אחד המל"טים עלתה באש מרפסת דירה בבניין מגורים רב קומות, נשברו חלונות של מספר בניינים ונגרם נזק למספר מכוניות של תושבים. כוחות ההצלה נשלחו מיד למקום.

לאחר מתקפת מזל"ט זו, על מנת לשלוט על המצב בעיר וארונז' ובלגרוד, הוכרז מצב חירום. אנשים התבקשו להישאר רגועים בבתים שלכם ולהימנע מהליכה ברחובות.

נשיא שוויץ: קייב קראה לוועידת שלום

שווייץ נשיאת הקונפדרציה ויולה אמהרד אמרה אמש לכתבים לאחר פגישתה עם נשיא אוקראינה במהלך נסיעתו לברן כי וולודימיר זלנסקי ביקש ממנה לארגן ועידת שלום ברמה גבוהה. לדבריו, דעתו חיובית כלפי בקשה זו.

גב' אמהרד אמרה: "מר זלנסקי ביקש משווייץ לארגן פגישת שלום ברמה גבוהה ואני מאשר אמרתי שאנחנו מוכנים לארגן ועידה כזו". ארגון הוועידה "ילמד בקפידה כדי שהמאמץ לשלום זה יצליח".

בנוסף, אמר כי ידון בתוצאות עם זלנסקי, בפגישה הרביעית נידונה "נוסחת השלום" שהציע נשיא אוקראינה, שנערכה ב-14 בינואר בדאבוס ברמת היועצים לביטחון לאומי.

משרד ההגנה אוקראינה: בקרוב תוצג שוב חוק הגיוס בפני הפרלמנט

נטליה קלמיקובה, סגנית שר ההגנה של אוקראינה אמש, יום שני, הודיעה כי קבינט השרים תוך כמה הוא יציג את הצעת חוק בסיג' לפרלמנט העליון שוב בשבוע הבא.

הוא אמר: "הגרסה החדשה של הצעת החוק בסיג' תישלח לראדה בעתיד הקרוב." מסמך זה חייב לעבור תהליך אישור על ידי הממשלה. אני רוצה להדגיש כי הכרחי שהחקיקה הזו תעבור בהקדם האפשרי כי זה לטובת מי שמגן עלינו בחזית. היינו רוצים שזה יקרה במהלך הימים הקרובים, אבל אנחנו יודעים שככל הנראה זה ייקח כמה שבועות". המסמך נותר ללא שינוי, כך שאין שינויים מהותיים בהצעת החוק, אולם לדבריו, "הגישות לגבי מסוימות קטגוריות של אנשים השתנו" וזו עמדתם של כל חברי הממשלה.

עם זאת, לפי קלמיקובה, גיוס אנשים עם מוגבלות נותר נושא שנוי במחלוקת, היא גם הודתה שמספר האנשים עם מוגבלות גדל באופן משמעותי במהלך השניים האחרונים שנים. תשומת הלב גדלה.

בשבוע שעבר, ה"טיימס" חזה שיותר אזרחים אוקראינים יברחו מהמדינה בגלל הצעת החוק החדשה של באסיג'. מכיוון שהצבא האוקראיני סובל אבדות כבדות, פחות גברים אוקראינים מוכנים להילחם למען ארצם. נזכיר כי מאז תחילת הסכסוך הצבאי באוקראינה, שירות הביטחון של מדינה זו עצר יותר מ-17 אלף בני אדם שניסו לחצות את הגבול באופן בלתי חוקי.

מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי , בשיחה עם עיתונאים אתמול על דבריו של דמיטרי קולבה, שר החוץ של אוקראינה, שדיבר בראיון על רצונו להכות את עמיתו הרוסי, סרגיי לברוב, התייחס. זכרובה אמר: "הגונה של הרשויות ." קייב כבר לא עובדה ידועה. למעשה, הבעיה היא שאנשים קשוחים ואנאלפביתים נשכרו במסווה של שרים כדי להרוס את אוקראינה למען הכסף האמריקאי. אולי עדיף היה אם קולבה היה מוזמן לקרבות ללא חוקים ולא למשרד החוץ!" שר החוץ הרוסי נאם בטורקיה ואמר: "המשא ומתן הקשה ביותר הוא זה כאשר רוצים לפגוע בצד השני. בפנים, מה שהיה לי חשק לעשות פעמיים או שלוש. אחת השיחות הללו הייתה עם לברוב באנטליה באביב 2022."

במארס 2022, שר החוץ האוקראיני תיאר את שיחותיו עם לברוב באנטליה כקשות. לדברי קולבה, באותה תקופה נדונו מסדרונות הומניטריים ונושא הפסקת האש "לפחות ל-24 שעות". הוא הוסיף כי אוקראינה לא מתכוונת להיענות לדרישות רוסיה, אך הביע תקווה שהמשא ומתן יימשך.

זה הודה בקייב: כל הדיוק נשק של הצבא אוקראינה מיוצר במערב

ודים סקיביצקי, סגן מחלקת המודיעין הראשית של משרד ההגנה של אוקראינה, הודה ב ראיון טלוויזיה לפיו כל כלי הנשק בעלי הדיוק הגבוה המיוצרים בכוחות המזוינים של אוקראינה ייוצרו על ידי מדינות המערב.

סקיביצקי אמר: "היום, הנשק המדויק מאוד שיש לנו כולם מיוצרים במערב. תחמושת בקליבר 155 מיוצרת בעיקר במדינות אחרות."

כמו כן הדגיש כי בעלות בריתה של קייב יודעות שללא עזרתן, הסכסוך עם רוסיה יהיה "קשה ובעל תחומים מסוימים זה יהיה בלתי אפשרי. במקביל, הפקיד הזה הביע את ביטחונו שהמערב לא יפסיק לתמוך בקייב. קייב

אלכסיי דנילוב, מזכיר הביטחון הלאומי מועצת ההגנה של אוקראינה, הביעה ביום שני דאגה מכך שהמערב הבטיח רק 300,000 במקום מיליון. תחמושת ארטילרית נמסרה לקייב.

הוא אמר: "המצב של מיליוני כדורים עבור אוקראינה הוא מבחן למוכנות של הכלכלות הגדולות של מדינות המערב לאתגרים צבאיים". תוצאות הבדיקה מדאיגות מאוד". דנילוב הדגיש כי העולם חוזר למצב של צורך להתכונן לשלב החם של הסכסוך, וזה בתורו מצריך צבא. נשק חדיש וחדיש. לדבריו, ארגון מחדש כזה יתרחש בזמן ובמודע או "מאוחר ותחת לחץ הנסיבות". אירופה הודתה שחברות ביטחוניות במדינות האיחוד האירופי שואפות לייצר מיליון סבבים בשנה, אך לא סביר שיצליחו לספק מספר זה עד מרץ כחלק מתוכנית סיוע לאוקראינה. לפי סטאנו, נכון לעכשיו האיחוד האירופי שלח רק 300,000 תחמושת לאוקראינה.

סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה ביום שני כי החרמה אפשרית של נכסים רוסיים קפואים במערב מדינות לא רק יכלו לעורר תגובה חריפה מצד שלטונות מוסקבה, אלא שהביא גם פיצול של השווקים הפיננסיים ואירופה תסבול מרוב ההשלכות מהמצב הזה. הם שברו את הטאבו של עצמן: שליחת נשק ותחמושת לצד אחד של הסכסוך הצבאי , סירוב לקנות גז רוסי, כמו גם הטלת סנקציות כלכליות חסרות תקדים נגד מוסקבה. בינתיים, ארצות הברית הגבירה כעת את הלחץ שלה על אירופה להשפיע עליה לשבור את האיסור הבא שיאפשר החרמת נכסים רוסיים מוקפאים.

בלומברג הוסיף: וושינגטון, על ידי תמיכה בתיאוריית ההחרמה, מעמידה את בעלי בריתה האירופיים במצב קשה, מכיוון שבתחומי השיפוט האירופיים חסומים 200 מיליארד דולר של נכסים רוסיים. במקביל, הקפאת נכסים מגדילה את הסיכון לנקמה, לאמצעי שיקוף ולפיצול השווקים הפיננסיים, מה שיפחית את היקף הסנקציות הכלכליות המערביות בעתיד. כמה מומחים טוענים שהסיכון שווה את זה מכיוון שהדולר האמריקני נשאר דומיננטי, אבל האירופים חוששים שהם יישא בנטל העלויות. הוכחשה לגבי "תוכנית סודית" לסכסוך עם רוסיה

ג'ניס סארטס, מנהלת מרכז המצוינות של נאט"ו לתקשורת אסטרטגית, הודיעה ביום שני כי הכתבה בעיתון "German Bild" מדווחת על הכנת הצבא הגרמני לסכסוך אפשרי בין נאט"ו לרוסיה, מבוססת על תרחיש תרגיל אפשרי שסופק לעיתונאים, וקיומה של תוכנית סודית כזו אינו נכון.

סרץ הסביר שבעבר תרחישים כאלה נעשו עם שמות של מדינות ואזורים שלא היו קיימים מבחינה חיצונית, אך כיום משתמשים בשמות גיאוגרפיים אמיתיים. פקיד נאט"ו זה הדגיש בהקשר זה: המסמך שעליו כתב בילד אינו ניתוח של מידע סודי החוזה התפתחויות עתידיות.

התפתחויות באוקראינה| תגובתן של קייב ומוסקבה להצעה לשיחות שלום בדאבוס
התפתחויות באוקראינה| פער בין מדינות אירופה בנוגע לסיוע לקייב
התפתחויות באוקראינה| החלטת קייב להחמיר את חוק הגיוס ולמלא את שורות הצבא /p>

משרד החינוך והמדע של אוקראינה בוחן אפשרות לחסל כמה אוניברסיטאות עקב הכפלה של מספר הבוגרים מבתי הספר בארץ. מיכאילו ויניצקי, סגן שר המשרד, אמר: "משרד החינוך של אוקראינה הכין הצעת חוק בנושא "תנאים מוקדמים למודרניזציה של רשת המוסדות הגבוהים", שבה נלקחת בחשבון גם הפחתת מספר האוניברסיטאות.

מבלי להסביר את הסיבה לירידה במספר בוגרי התיכון, ציין ויניצקי כי בשנת 2023 היו באוקראינה כ-360,000 בוגרי בתי ספר, בעוד שבשנת 2008 הם הגיעו ל-640 אלף. לדבריו, "התחזיות בעניין זה מאכזבות עוד יותר <...> ועד שנת 2033 יהיו לנו כ-300 אלף בוגרים."

סגן שר החינוך של אוקראינה הוסיף כי כיום במדינה, בנוסף ל-100 מוסדות פרטיים להשכלה גבוהה ו-40 מוסדות הממומנים מהתקציב המקומי, ישנן גם כ-170 אוניברסיטאות ממלכתיות, שכתוצאה מהרפורמות, בסך הכל רק כ-100 אוניברסיטאות. להיות מסוגל להמשיך לעבוד.

סוף הודעה/

 

מקור חדשות Tasnim News
  • על ידי הצטרפות לרשתות החברתיות הבאות, תוכל לקבל גישה מהירה לחדשות האחרונות בקטגוריות הקשורות לחדשות אלו ולחדשות עולמיות אחרות.
  • חדשות בעברית :
Back to top button