ידיעות אחרונות למנהיגי ישראל: סיום המלחמה לפני התבוסה הגדולה וההתמוטטות הפנימית

, מייקל מילשטיין, מחבר הפתק זה, אומר שישראל עומדת בפני שתי דרכים קשות וגרועות וגרועות יותר: או שהיא צריכה להמשיך במלחמת ההתשה עם חמאס ורק יובילו לחיזוקה של הקבוצה הזו, או שתנאיה מקבלים זאת ומחזקים שוב את חמאס.

נאמר בהקדמה של מאמר זה, נחשפנו להפתעה אסטרטגית מהאויב, שבכלל אינו בגודל של ממשלה, מה שמבטא כשלעצמו את השקפתנו ותפיסתנו השגויה בהבנת הנושאים הסובבים.

זו הייתה אולי המתקפה החמורה ביותר נגדנו בהיסטוריה, בה נהרגו המספר הגדול ביותר של ישראלים ביום אחד, 7 באוקטובר הייתה המתקפה הגדולה ביותר נגד ישראל וגרמה להרס של התנחלויות ועקירת מספר רב של תושבי התנחלויות אלו, בעוד שהשבויים שנחטפו בתוך רצועת עזה הם הפצע המדמם והכואב שלנו שנותר.

אחרי 100 ימים מתחילת המלחמה, יש נחישות להילחם, אך יחד עם זאת, אנו מתמלאים גם בתחושת דאגה ופחד, כי אף אחת מהמטרות העיקריות שהוכרזו למלחמה זו לא הושגה, ואין חדשות על הפלת חמאס. ואף אחד מהאסירים לא חזר, התוצאה של תהליך זה היא התפתחות הדרגתית של תנאים מעורפלים שיצרו השקפה מדינית וצבאית בלתי מובנת בקרב רוב החברה, אשר יכולה להיות הרת אסון.

הכותב מדגיש בהקשר זה, מלחמה זו עלולה להפוך למלחמת התשה אינסופית, מלחמה שתאפשר לחמאס להכריז שהוא עדיין חי לנוכח ההתקפות העזות של ישראל. ולמרות שעדיין היה לו רק חלק מרצועת עזה בשליטתו, הוא יישאר על רגליו, מלבד זאת מצב זמני זה לא יאפשר היווצרות של רצועת עזה חדשה. מבנה בעזה למחרת תום המלחמה.

נאמר בדו"ח זה: בעוד גל הביקורת הבינלאומי מתגבר, יש לא יהיו חדשות על חזרתם של מתנחלי יישובי הפריפריה בעזה, וכתוצאה מכך יתעוררו בעיות. הכלכלה המבוססת תישאר חזקה, לא יהיה סימן לחילופי שבויים, והגרוע מכל, ייאוש וחוסר תקווה. ישרור בחברה הישראלית עקב הרחבת הפער בין מטרות המלחמה לבין המציאות בשטח.

הוא הדגיש: ישראל נמצאת היום בצומת דרכים, עליה לבחור בין שני דרכים מנוגדות לחלוטין, או שהיא חייבת להיות מוכנה לקבל את הסכם חילופי השבויים עם חמאס, להשאיר אותו בשקט ואף לסגת מעזה או להמשיך במאמציה להפיל את חמאס, מה שמצריך שליטה מלאה על כל רצועת עזה, במקרה זה, יש לגבות עלויות אדירות צבאיות, פוליטיות, כלכליות ודעת הקהל. בכל דרך, רעיונות חצי לב וחלשים כמו שכנוע של פקידי חמאס לסגת מרצונם מעזה או הקמת ממשלת נוודים בעזה לא צריך לעוור אותנו מהאירועים והעובדות העיקריות.

במקביל, יש לשקול את ההשקפה המציאותית הזו של החזית הצפונית.