ידיעות אחרונות: אל-סנוואר לא מחפש גלות, אלא מכין את התוכנית לחגיגת הניצחון.

לפי קבוצת העברית סוכנות הידיעות תסנים, לפי ברניה, כותבת בהקדמת הערה זו, רק תסתכל על החדשות על החטופים, תחת כל כותרת, יוזמת קטאר, הצעת מצרים או אמריקה, כולן מראות שהצד הישראלי מקבל בהדרגה את התוצאות המוגבלות של המלחמה.

הוא מוסיף שככל הידוע לי, עדיין לא שוקלים הסכם, אבל יש לקוות שיהיה כזה, אבל ביום ה-100 לכישלון ולקריסתה של כלום. אין דרך לברוח מלראות את המצב במתכונתו הנוכחית והאמיתית. אני מסכים איתם, אבל אני מאמין שקציני צבא בכירים מבינים היטב את המצב, השאלה היא איך נתניהו ושריו יצליחו לגשר על הפער בין הציפיות חסרות האחריות שהם יצרו לבין ההחלטות הקשות העומדות בפניהם. כורדים, אני בכלל לא רוצה להיות במקומם.

הנתח הציוני הזה שהוזכר בחלק אחר של פתקתו, הצד הישראלי היה מאוד שמח ומרוצה. אם יוכל לשלוח את המנהיגים הבכירים של חמאס מסינוואר לזיף לגלותם בקטאר או לכל מדינה אחרת, אבל גלות. הוא הגורל שספגו ערפאת ותומכיו בביירות במהלך מלחמת לבנון הראשונה, אבל צריך לומר שעזה היא לא ביירות וגם לא סינוואר. זה לא ערפאת, היום אל-סנוואר לא חושב לאן לברוח אליו גלות, אבל מכין את עצמו לחגיגות הניצחון בעזה.

התנאים במשא ומתן השתנו, למרות שהמשא ומתן עלול להיכשל ולהתפוצץ, נותרה השאלה הקשה, האם התקווה להמשך חייהם של 136 ישראלים יכולה להצדיק את העלויות הללו? אני אומר שכן כי רובם היו אנשים שנלקחו מבתיהם וזו אשמת הקבינט והצבא שהשאירו אותם לבד ברשלנות חסרת תקדים ב-7 באוקטובר.

סוף הודעה/