נדודם של הציונים בחודש הרביעי למלחמת עזה/מיעדים כושלים לתרחישים אפלים ליום שאחרי המלחמה
עם כניסתם לחודש הרביעי למלחמת עזה, הציונים לא זכו להישג צבאי אחד, הם נמצאים במצב של בלבול ולא רק שאין להם סיכוי להמשך המלחמה, אלא גם מתמודדים עם אתגרים רבים לקראת המלחמה. שלב. |
לטענת הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים, במצב שבו משטר הכיבוש עדיין מתעקש להמשיך את מלחמת ההתשה עצמה נגד עזה והשלכותיה ניתן לראות גם בחזית הדרום של לבנון, וחיזבאללה מתעקש להגיב לתוקפנות האויב הציוני וכן להמשיך בפעולותיו נגד עמדות ישראל עד להפסקת תוקפנות המשטר נגד עזה. רצועת עזה שולחת את נציגיה ללבנון כדי להשיג מספר יעדים.
אמריקאים יודעים היטב שחיזבאללה לעולם לא ישנה את עמדותיו וכל עוד התוקפנות של ישראל נגד עזה תימשך, ההתנגדות הלבנונית תמשיך לתקוף מטרות ציוניות. גם כעת, במצב בו לא ניתן לצייר סיכויים לסיום המלחמה בעזה, המצב בדרום לבנון יישאר כפי שהוא, וישנן אפשרויות להרחבת המלחמה.
בינתיים, הציונים נמצאים במצב מבולבל; כדי שלא יוכלו לשאת בתוצאות המלחמה הכללית ולא לעצור את המלחמה נגד עזה; כי עצירת המלחמה במצב שבו לישראל לא הייתה אפילו הישג צבאי אחד היא כישלון גדול עבור המשטר הזה.
מקורות פוליטיים הבקיאים בתחום זה מדווחים שהבעיה העיקרית של ישראל כעת קשורה להשלכות של מבצע סערת אל-אקצא; השלכות שהמשטר עדיין לא הצליח לעכל, שכן עוצמת המכה שספגה תל אביב ב-7 באוקטובר הייתה כה גדולה. מצד שני, ישראל לא הצליחה לממש אף אחת ממטרותיה המוצהרות, ויחד עם זאת, היא אינה יכולה לסגת מיעדים אלו.הוא זלזל כיצד להתמודד עם משבר המלחמה בעזה; מחלוקות שבהחלט יורחבו לשלב שלאחר המלחמה. הפקידים והפקידים הציוניים אף אינם מסכימים על המטרות המוצהרות של משטר זה, ויש הסבורים שעליהם להמשיך במלחמה עד תום להשגת מטרות אלו, ויש המדגישים אף כי לא ניתן להשיג את המטרות הנזכרות וזהו. אין להמשיך במלחמת ההתשה.
אותם מקורות דיווחו שלמרות ההסלמה בתוקפנותה, לישראל אין חזון ברור להמשך המלחמה ולאמצעים שהיא יכולה לנקוט כדי לנהל אותה. במקביל, אמריקה מבקשת למנוע את תחילתה של מלחמה אזורית גדולה נגד ישראל, אך יחד עם זאת, היא לא עוצרת את התוקפנות של המשטר הזה נגד עזה. מכיוון שכנראה שלאמריקה אין רצון להרחיב את המלחמה בחזית זו ושלחה את היועץ הבכיר בבית הלבן עמוס הווקשטיין ללבנון כדי להגיע להסכמות ליום שאחרי המלחמה עם המדינה הזו. לפי דו"ח זה, אולם למרות זאת, השליח האמריקני אין לו תוכנית וחזון ברורים בלבנון, והשיחות שניהל עם השלטונות הלבנוניים התמקדו להבטיח שהמתנחלים הציונים באזור צפון פלסטין הכבושה יוכלו לחזור לבתיהם ושחיזבאללה יפסיק את ההתקפות נגד עמדות ישראליות. אך חיזבאללה חזר על עמדתו בתמיכה בעזה והודיע כי עד להפסקת התוקפנות נגד עזה, אין דיון על הרגעת חזית דרום לבנון נגד ישראל.
יעדי ישראל במלחמת עזה אינם ניתנים להשגה
מאידך, חוגים ומומחים ציוניים סבורים שמלחמת ישראל בעזה הייתה חסרת תוחלת עד נקודה זו. והמטרות שהציב למלחמה לא היו ניתנות להשגה ועליו לסגת מהן.
"נחום ברניה", עיתונאי ואנליסט ציוני, פרסם מאמר בתחום זה בשם "דו קיום עם כישלון" והכריז, חדשות ודיווחים על הצעות חדשות לשחרור אסירים ישראלים בתיווך קטאר או מצרים וארה"ב. שהצד הישראלי התחיל קיבל את התוצאות המוגבלות של המלחמה בעזה. כמובן שעדיין לא הושג הסכמה, אבל אנחנו מקווים שזה יקרה. צבא ישראל במלחמה עם חיזבאללה /a>
הוסיף, לאחר כמאה ימי תבוסה והרס, עלינו לקבל את הסצנה הנוכחית כפי שהיא, ואני מאמין שהרשויות הצבאיות והמדיניות בישראל מודעים היטב למצב הזה ולשאלה כך מבקשים בנימין נתניהו ושריו לקבל אחריות על המצב הקשה. הם יצרו. מאז לפני 3 חודשים התקיימו דיונים רבים על הפסקת האש, והדיונים הללו כללו את שחרור כל האסירים, החיים והמתים, בכמה שלבים, ומצד שני, הצד הפלסטיני דרש לשחרר את כל האסירים שלהם מישראל. בתי סוהר ועוד מספר תנאים.
בהמשך מאמר זה, שהתפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות", נכתב כי הצד הישראלי דרש את יציאתם של מנהיגי חמאס מעזה, ובמיוחד "יחיא אל-סנוואר". ראש חמאס בעזה ו"מוחמד אלדזיף", מפקד גדודי אלקסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) וגירושם לקטאר או למדינות אחרות; כשיאסר ערפאת ופמלייתו נסעו לביירות. אבל העובדה שעלינו לקחת בחשבון היא שלא עזה היא ביירות ולא אל-סנוואר, ערפאת. יחיא אל-סנואר אינו מחפש מחסה כעת, אלא מכין את עצמו לחגוג את הניצחון בעזה.
כותב ציוני זה הדגיש עוד כי התנאים עשויים להשתנות במהלך המשא ומתן או שהמשא ומתן לא יתחיל כלל , אבל השאלה הקושי עדיין נותר: האם הצלת חייהם של 136 אסירים ישראלים היא הצדקה טובה לשלם את כל העלויות הללו במלחמה? אני אומר כן; כי השבויים האלה הם אנשים שנתפסו בגלל טעות של הצבא והקבינט הישראלי ונפלו בשבי חמאס. אבל יש כמה גורמים מדיניים וצבאיים ישראלים שמעדיפים להסיר לחלוטין את נושא השבויים משולחן תוכניות המלחמה שלהם; כי הם מאמינים שהשבויים הללו הם מקור לצרות ובידור הנושא הזה יחליש את כוחות הצבא הישראלי בשדה הקרב ויחזק את חמאס.
התרחיש הגרוע ביותר עבור ישראל ביום שאחרי המלחמה
על פי מאמר זה, מספר רב של גורמים צבאיים ומדיניים ישראלים מאמינים שגורל האסירים הישראלים צריך להתקבל כמו שהוא.. כמובן שלחרדים קיצוניים יש דעה כזו. הם רואים באירועי ה-7 באוקטובר הזדמנות לכבוש את עזה ולבנות התנחלויות באזור זה, ואומרים שאם תתחיל חזית חדשה מהגדה המערבית נגד ישראל, יש לכבוש לחלוטין את הגדה ולגרש את תושביה. הקבינט הישראלי הנוכחי מפורק ואינו יכול לנהל את המלחמה. עלינו לקבל שחמאס לא יושמד במלחמה הזו ויישאר בעזה ולא ילך לשום מקום. שר המלחמה של המשטר הכובש אמר: "חטופים יוחזרו מעזה, והצבא יהיה עסוק בצפון. חזית, ואולי כמה ישראלים יהיו עסוקים בבנייה מחדש של בתיהם, וזה התרחיש הכי טוב שאפשר".
הכותב הציוני הזה המשיך אמנם, אבל במקרה הגרוע, לא יהיו התנחלויות והישראלי צבא יתקע בעזה; בלי שיש תוכנית. מצד שני, הישראלים לא יכולים לחזור לבתיהם, וישראל תישאר לכודה במשבר כלכלי, בתקציב לא הגיוני ובמערכת מדינית וצבאית לא יציבה, המלחמה מתקרבת ליום המאה ועדיין נותרו ימים רבים. רוח הלחימה של כוחות חמאס גבוהה מאוד והצבא הישראלי עדיין רחוק מלהשיג את מטרותיו במלחמה. הבעיות והאתגרים היו ברורים מהרגע שישראל החליטה לפתוח במלחמה קרקעית ברצועת עזה.
end of message/
מקור חדשות | Tasnim News |
|