חשיפת משא ומתן רגיש בין תל אביב לקהיר

על פי דיווח הקבוצה הבינלאומית של סוכנות הידיעות פארס, גורם מיודע מצרי עדכן על המשא ומתן הביטחוני בין הרשויות האחראיות במצרים לבין הקבינט של הממשלה הציונית בנוגע למצב ברצועת עזה והודיע ​​כי המו"מ החל לפני כשבועיים בוועדה המשותפת. הצבא והביטחון בין שני הצדדים נמשכים. שיחות אלו קשורות לאבטחת אזור הגבול המשותף ולתכניות בהתאם להסכם קמפ דיוויד". תחייתו של פרויקט ישן הקשור לאבטחת רצועת הגבול בין מחוז צפון סיני לרצועת עזה, בנוסף אזור הגבול בין מצרים לשטחים הפלסטיניים הכבושים, נחקר.

על פי דו"ח זה, רשויות הביטחון מאז לפני שבועיים, ישראל מנהלת משא ומתן עם הרשויות המצריות בנושא זה. בהתייחס, במקביל למשא ומתן הקשור לתיווך של קהיר בין תל אביב לקבוצות ההתנגדות הפלסטיניות ברצועת עזה.

משא ומתן זה הוא בהצעת ישראל להחיות פרויקט שהוצע בסוף משטרו של הנשיא המודח והנפטר מוחמד חוסני מובארק, בנוגע להסדרי ביטחון ואמצעים מתקדמים לאורך כל הדרך. רצועת הגבול. הסדרים אלו כוללים "הרחבת בניית מגדלי שמירה, התקנת מצלמות מעקב מתקדמות והארת רצועת הגבול כולה". ההצעה כוללת גם התקנת חיישנים תת-קרקעיים לאורך רצועת הגבול עם רצועת עזה במטרה לנטרל את המנהרות שנוצרות להברחה בין רפיח המצרית לפלסטין.

מקור מצרי מיודע זה הבהיר: ההתייעצויות על פרויקט זה בין פקידי שירותי הביטחון של שני הצדדים התקדמו מאוד, עד שמצרים סירבה לפרסם הצהרת אזהרה לצד הישראלי על כל הפרה בתחום הזה הופסקה לחלוטין. כי מצרים עומדת על כך שמדובר בסוגיה ריבונית והיא נוגעת רק לעצמה, ולצד הישראלי אין זכות להתערב בה באופן ישיר".

לפי דו"ח זה, הציע המשטר הציוני שחיישנים תת קרקעיים וטכנולוגיה מודרנית אחרת על גדר הגבול ועל הקרקע אמורים לשלוח הודעות אוטומטיות לסוכנויות האחראיות במצרים ובישראל, מה שקהיר דחתה. בנוסף, מערכת זו אפשרה לתל אביב לכוון באמצעות מטוסיה את האזורים מהם פורסמה האזהרה, האזורים שעלולים להיות בתוך שטח מצרים.

החייאת הפרויקט הישראלי בגבול עם מצרים

לפי מקור זה, הצד הישראלי "שוקל בהידרדרות של המצב כלכלת מצרים וכמה תמריצים כלכליים החיו את הפרויקט הזה וניסו ליהנות מהלחץ האמריקני על קהיר ומהצורך של ממשלת מצרים לספק מטבע כדי לארגן את מצבה, לסיום מהיר של הפעולות הצבאיות ברצועת עזה.

מסיבה זו, "כשלוש משלחות משירות השב"כ (ביטחון הפנים של ישראל), שכללו גורמי צבא וביטחון בממשלה הכובשת, נכנסו לקהיר בשבועיים האחרונים, בניגוד למשלחת מצרית גם נסעה לתל אביב כדי להשלים את המו"מ המפוצל על הפרויקט הזה". מצרים ורצועת עזה היו שיקוף של מו"מ זה.

הרחבת המשא ומתן בין קהיר לתל אביב

לפי מקור יודע זה, השיחות בין קהיר לתל אביב התרחבו בהקשר זה, ועמדתם של מוסדות מצרים חשובים, שדחו מכל וכל את עקירת הפלסטינים ברצועת עזה והעברתם למצרים, גם נחשב. כי המוסדות הללו התנגדו להעלאת קולות כה קיצוניים בממשלת הכובש כדי להבין זאת.

על פי דו"ח זה, משא ומתן זה התקיים במידה מסוימת ביום שאחרי מלחמת עזה. במובן זה שהוא דן בהסדרים הקשורים למצב הביטחוני, המשפיע על סביבת האזור, הן בשטחים הכבושים והן במצרים. בראיון לאל-ערבי אל-ג'דיד אמר אל-אשעל על אודות נסיעת המשלחת הישראלית למצרים: "ייתכן שהנסיעות הללו היו רק לתיאום כדי שמצרים לא תרגיש שישראל בגדה בה."

הוא הוסיף : יש הבדל בין האינטרס של המדינה, הדורש תמיכה בהתנגדות, לבין חישובי המערכת, שעלולים לדרוש הבנה עם ישראל ואמריקה.

ערוץ 12 של הטלוויזיה של המשטר הציוני דיווח ביום שישי האחרון כי משלחת שב"כ נסעה למצרים באותו שבוע כדי לדון עם הצד המצרי על הפעילות האפשרית של הצבא הישראלי ברפיח.

השיקולים האפשריים של מצרים לפרויקט של ישראל

סגן המרכז הערבי למחקרים פוליטיים ואסטרטגיים, "למצרים יש הסתייגויות גדולות מכל פעולה צבאית באזור זה או אפילו בציר פילדלפיה והיא לא תקבל זאת בשום אופן. התערבות הצבא הכובש באזור זה מסוכנת מאוד ולא ניתן לשלוט במנגנונים להתמודד איתה. לפיכך, צפוי שקהיר תפעל בזהירות רבה במקרה של בקשה כזו, או אפילו תדבר על השליטה על ציר פילדלפיה על ידי ישראל. עם אל-ערבי אל-ג'דיד הבהיר: "אם ישראל הייתה יכולה לבצע את הפעולה הזו. ללא קשר לעמדתה של מצרים, היא לא הייתה שולחת משלחת לקהיר כדי לבקש את אישורה לבצע מבצע כזה בגבולות, במיוחד מכיוון שהזמן אוזל לצבא הכובש."

הפרופסור למדע המדינה ויחסים בינלאומיים אסאם עבדול שאפי אמר גם: "הדיבור על ההכרח לשלוט במשטר הישראלי בציר צלאח א-דין (פילדלפיה) מפר את הוראות הסכם השלום במחנה דוד נחתם בין מצרים לכובשים. כיבוש מחדש של אזור זה משמעו גם כיבוש מחדש של חלק מחצי האי סיני, מכיוון שציר זה נמצא באזור D, שהוא אזור אזרחי ונמצא בפיקוח כוחות בינלאומיים, וב- באותו זמן, זה רשמית בתוך שטחה של מצרים.

ציר פילדלפיה או צלאח א-דין משתרע מהים התיכון בצפון ועד למעבר כרם אבו סאלם בדרום לאורך הגבול המצרי עם רצועת עזה, אשר רוחבו כ-14 ק"מ. הוא אינו עולה על כמה מאות מטרים. על פי הסכם "קמפ דיוויד" שנחתם ב-1979, ציר זה נוצר כאזור חיץ. לפני נסיגת ישראל מרצועת עזה ב-2005, ציר זה היה בשליטת הכובשים ואסור היה לשאת נשק בציר זה. בספטמבר 2005 חתם המשטר הציוני על פרוטוקול עם קהיר, לפיו 750 חיילי משמר הגבול המצרי נפרסו באזור זה עם נשק קל למלחמה בטרור, בכניסה בלתי חוקית מהגבולות ולחימה בהברחות.

סוף הודעה/מ'