תנאים איומים של אסירים פלסטינים לפי התקשורת העברית

לפי קבוצת העברית סוכנות הידיעות תסנים, כתב עיתון הארץ בדיווח בהקשר זה: העצורים והאסירים הפלסטינים בכלא מג'דו נתונים לשורה של התנהגויות אלימות ומעליבות מצד הסוהר, שהקטנה שבהן היא בעיטות, פגיעה בחלקים הרגישים בגוף ונאלץ לבצע התנהגויות מעליבות.

יהושע ברנר, מחבר הדו"ח הזה, מודה שהעינויים שהופעלו נגד האסירים הפלסטינים הביאו למוות של לפחות אחד מהאסירים בשל חומרת האסירים. פציעות שנגרמו ממכות אלו, חלק מהאסירים אמרו לעורכי דינם כי מאז תחילת המלחמה (7 באוקטובר), האסירים הפלסטינים נתונים להטרדות הקשות ביותר והאסירים בתאי האבטחה מוכים ומעליבים על ידי הסוהרים. על בסיס יומי.

הסוהרים מאלצים את האסירים לשיר והם כבולים זה לזה כמעט כל היום והלילה.

אחד האסירים הצהיר לאחרונה בעדותו בפני בית המשפט, הסוהרים לקחו אותנו לנקודה העיוורת של המצלמות והם הכו במיוחד את האסירים החדשים בחומרה.

כמו כן, אסירים פלסטינים שזה עתה נעצרו לא הורשו לכבס את בגדיהם במשך יותר מכמה שבועות ולא ניתן להם בגדים חדשים , האנשים האלה ישוחררו רק אם אחד האסירים ישוחרר מבגדיהם שנתרמו.

אחמד ח'ליפה, פלסטיני בן 41 שהוא תושב אום אל-פחם הממוקם באזורי 1948 ונעצר לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, הוא אחד מהאנשים שהעידו על הקשר הזה ועל הפשעים שקורים בכלא מגדו. בית המשפט ביקש להאריך מעצרו לאחר שהשתתף בהפגנה בעיר זו, הוא נעצר באשמת הסתה של דעת קהל וחברות בארגון טרור. >

הוא אמר לבית המשפט ב עניין זה: סוהרים אזוקים את השבויים בצורה כזו שהם נאלצים לנוע כמו חיות ולהרוג אותם בדרך זו, אם כל אסיר מרים את ראשו, הם מכים אותו בחוזקה, זה נעשה על בסיס יומי, יש צעיר בן 18 בתא שלנו, אם הסוהר יראה את הצעיר הזה מחייך, הוא יוציא אותו מהתא למקום, הם לוקחים מצלמות עם כיסוי עיניים ומכו אותם קשות, אפילו פעם אחת לקחו 12 שנה- ילד זקן למקום ההוא ובעט בראשו ובחזהו בחוזקה.

כליפה גם הדגיש כי בתא שלידו, אחד הפלסטינים אסירים הוכה עד כדי כך שהוא מת מפצעיו. הוא הובא לתא שלידנו לעונש. הוא צרח כל חמישי ושישי ואמר: "הבטן שלי מרוטשת". חיים, אבל שאר האסירים ניסו להרגיע אותו כי הם לא רצו שכולם יהיו נתונים לענישה המונית.

זה היה ביום שישי שהאסיר הזה הוא איבד את הכרתו, אבל הוציאו אותו בשבת, אני עדיין שומע את הצרחות שלו, קיוויתי קצת שייקח אותו לבית החולים לטיפול, אבל השומרים העבירו אותו לתא בודד עד שמת באותו ערב. לאחר שווידא שהוא היה מת, הסוהרים ביקשו אמבולנס.

לטענת הסנגור, העיד בעניין זה גם הקזיסט של ג'בארין חליפה בבית המשפט. דוד אמר: מהיום הראשון שנכנסנו לכלא מגדו התחילה ההתנהגות המעליבה, האיומים והקללות נמשכים ללא הרף, הם העליבו אותנו בעוד הידיים שלנו קשורות מאחורי הגב, אמרו שאם אתה רוצה אוכל אתה צריך לכרוע ברך ולשים את ראש בתוך קערת האוכל, פעם אחת יצא עכבר מהאוכל שלנו שהיה אורז, אנחנו 16 אנשים שמוחזקים בתא שיש בו רק 9 שמיכות, כולנו ישנים על הרצפה, לתאים יש חלונות אבל אין חלונות. הם זכוכית , ומים ורוח נכנסים פנימה.

ג'בארין מוסיף: הוטרדתי אפילו בזמן ההעברה לבית המשפט. הכריחו אותי לשמור על הראש. לאורך כל הדרך, הם אומרים שאתה טרוריסט והורג את הילדים שלנו, אמרתי להם שאני מהפנים הארץ (אזורי 1948), השתתפתי זה עתה בהפגנה לסיום המלחמה.

ג'בארין גם הצהיר, לא נתנו לנו שום בגדים ולקחתי בגדים מאסירים אחרים, לא התרחצתי כבר חודשיים ורק פעם אחת אני לובש חולצה.

תושב נוסף באום אל-פחם, שנעצר אף הוא בגין הסתה של דעת קהל, הודיע ​​כי הוא לובש את אותם בגדים מאז לפני חודשיים. הוא לובש את אותם תחתונים שלבש כשנעצר.

הוא אמר לעורך דינו, האסיר לא מעז לעשות זאת. צריך לבקש בגדים כי התשובה שלהם היא להכות אותו.

כליפה אמר גם לגבי תנאי האוכל בכלא: הסוהרים בועטים באורז עם הנעליים שלהם. ואז הם נותנים לנו את זה, אנחנו מוצאים בתוכו דברים שונים, אנחנו צריכים לנקות את זה ואז לאכול את זה, בגלל זה המאכל האהוב על כולם הוא ביצים, כי אתה לא יכול לשים שום דבר בתוכו.

הארץ הוסיף עוד: אסיר אחר מג'נין אמר לעורך דינו: הם הכריחו אותנו שוב ושוב לשכב על הארץ ולשיר את הסיסמה תחי ישראל. אם נעשה זאת. אם תעשה את זה הם ירביצו לנו קשות כשהגענו לכלא הם חילקו אותנו לשתי קבוצות, אחרי זה באו 40 סוהרים והיכו אותנו קשות, אחרי זה הם קשרו את ידינו מאחורי הגב והחזיקו אותנו במשך 9 הם לקחו השעון לתאים, הם הגיעו כל לילה והיכו אותנו קשות, חלק מהאסירים סבלו משברים שונים, 35 ימים לא יכולתי לישון על הגב.

אסיר אחר תושב קודס אומר גם הוא: העלבו אותי שלוש פעמים ביום, השומר הכריח אותי להתכופף על הקיר ואז הוא היכה אותי באמתלה של בדיקה. לאחר מותו של אחד מכות האסירים פסקו, אך מפקד הכלא הודיע ​​שיחזיר אותו, אור התא דולק במהלך הלילה והוא דולק עד שש בבוקר.

יאמר שהעדויות הללו הן רק חלק קטן מהעינויים והפשעים שביצע המשטר הציוני נגד אסירים פלסטינים ושהתקשורת הציונית הורשה לפרסם.

סוף ההודעה/