משאלות ילדי עזה בערב השנה החדשה; שחרור פלסטין והפסקת ההפצצות

לפי הדיווח של סוכנות הידיעות פארס, נותר רק יום אחד לתחילת השנה החדשה, והיום חלפו 85 ימים מאז ההתקפות האוויריות והקרקעיות הבלתי פוסקות של המשטר הציוני על רצועת עזה. מלחמה שהותירה עד כה 21,110 חללים ו-55,243 פצועים, רובם נשים וילדים.

כתב העיתון אל-קודס אל-ערבי ביקר ילדים עקורים פלסטינים באזורים שונים של רצועת עזה בערב השנה החדשה. לכתוב על משאלותיהם בערב השנה החדשה.

"Ghaliye Albek" ממחנה ג'בליה אומר: "הלוואי שקול ההפצצה ייפסק. אני ממש מפחדת ורועדת בלילה ולא מצליחה לישון עד הבוקר. אני רק רוצה להפסיק לפחד. הלב שלי פועם בחוזקה מקול ההפצצה. אני מפחד שאחרי מות הקדושים של אבי אאבד את אחד מאחי או את אמא שלי… אני רק ילד שרוצה את הילדות שלו".

"עבדול סמי אל-ח'אלדי" (בן 11) תושב רפיח אומר: "אני רוצה לדעת על דודי, הוא בבית חאנון ולא שמענו ממנו כבר חודשיים. אני כל כך אוהבת אותו ואני רוצה לדעת שהוא בסדר ושהוא לא פצוע. תמיד הייתי בחגים עם בני הדודים שלי, הם הגיעו אלינו לרפיח, שיחקנו מול הבית עם אופניים ושמחנו מהממתקים שהכינה בת דודה שלי, אני מתגעגע לרגעים האלה. למה אני לא יכול לחיות חיים נורמליים בגלל הכיבוש?".

 

 

"חוסיין חאלד" (בן 15) ממחנה אל בריג אומר: "אני לא רוצה להיעקר שוב, אני רק רוצה לחזור לשכונה שבה אני אוהב לשחק עם החברים ובני הדודים שלי, אני לא רוצה לשבת באוהל, מזג האוויר מאוד קר וגשום, וגם אני מקווה שקול הכדורים והרקטות ממטוסים יהיה שקט ושליו ברחבי עזה."

 

עבד אל-ראוף אל-נמלה, שאיבד את אחיו התאום במלחמה, אומר בעצב שהוא רוצה להיות עם אחיו.

 

חג'ר אל-קטתי (בת 10), מאחלת מעומק ליבה שהכיבוש הישראלי ייעלם מכל פלסטין ולא רק מעזה, ואמרה: "אני לא רוצים יותר מאשר להיות כמו כולם אנשים בעולם צריכים לחיות בארץ חופשית ויוכלו לנוע, לשחק ולטייל כמו ילדים אחרים בעולם הזה שאנחנו רואים שמחים בטלוויזיה. אני יודע שההתנגדות שלנו חזקה, זה ישבור את המצור ויביא לנו חופש".

 

 

"אמה ג'מאל" (בת 11), מביטה מבעד לפער באוהל משפחתה, עונה: "הייתי רוצה שתושבי עזה יחזרו לבתיהם באזור שנה חדשה, וכל העולם, אויב הציונות מעניש אותם על הפשעים שבוצעו נגד ילדי עזה".

 

"מוהנד סלאח" (בן 9) מחאניונס אומר שהוא אוהב לחזור לביתו רק כדי לסקור את הזכרונות שהיו לו עם אביו. האבא שבו איבד המלחמה והוא עצוב מאוד כי בכל פינה בבית ההוא יש לו זיכרונות מאביו שהוא מתאר כ"יקר".

 

"עבדאללה אל-סאמר" (בן 6), מבקש מהערבים ומכל העולם להפסיק את המלחמה ולהישאר עם האמת ולא עם האויב הישראלי. האויב הזה שקרי וילדים הוא הורג את החפים מפשע של עזה.

 

"סלמן דלול" (בן 11) משכונת אל-ציטון אומר: "המשאלה שלי היא לחזור וללכת על הרגליים ולהצליח לראות. הייתי נפצעו ולקחו אותי לבית החולים, אבל הרגליים והפנים שלי נפגעו קשות לאחר הפצצת הבית שהיינו בו. אני רוצה לחזור לשחק עם החברים שלי בבית הספר בתל אל-חבי, שם גרנו, וכן כל בני המשפחה מתאספים וגרים בבית חדש. .

סוף הודעה/מ