אשליית הניצחון לפי הישראלים; מרצח מנהיגי חמאס ועד להעתקת תעודת הזיהוי של "מוחמד זייף"

לפי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים, מבצע "סערת אלאקצא" כבר מהצעדים הראשונים של יישומו הטיל מכה כה רבה על ההגמוניה הביטחונית והצבאית של המשטר הציוני, שכתוצאה מחשיפת ממדי הפגיעות של משטר זה, האמריקאים. נאלצו להיכנס לשדה הקרב, אולי למנוע מהם להתמוטט בדרך זו.

מהרגעים הראשונים של ההודעה על התקפת הקרקע של צבא המשטר הציוני ברצועת עזה, הציונים מלאי שנאה ושנאה, הם הגדירו לעצמם שתי מטרות בקרב זה: ראשית, השמדת חמאס ובעקבות כך ההתנגדות, ושנית, שחרור האסירים הציונים של ההתנגדות הפלסטינית. בעזה. לאחר מספר שבועות הוסיף נתניהו מטרה מרומזת לשתי המטרות הנ"ל, והיא שרצועת עזה לא תוכל להוות איום על המשטר הציוני לאחר מלחמה זו. עם זאת, מבט על הרקורד הצבאי של צבא המשטר הציוני ברצועת עזה מגלה מציאויות שונות מהמטרות שנקבעו מראש של קרב זה:

באשר למטרה הראשונה, כפי שציינו פקידי המשטר הציוני, כולל אהוד ברק, וסייד חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה בלבנון, הדגיש אותה בנאומו, היא כמעט בלתי ניתנת להשגה; כי אי אפשר להרוס את ההתנגדות וגם אם הציונים לא יצליחו לדכא ולהרוס את כל ביטוייה הנוכחיים בעזה, הם לא יוכלו להרוס את רעיון ההתנגדות והרעיון הזה ישוב לפרוח מאיפשהו.

אבל נראה היה שהמטרה השנייה ניתנת להשגה במידת מה מנקודת מבטם של מומחים אזוריים ודמיונם של אנליסטים אזוריים. האם ניתן היה לממש חלק ממנו על ידי התנקשות בכמה ממנהיגי ההתנגדות ותנועת החמאס. אבל השאלה כאן היא שאחרי שחלפו יותר מ-12 שבועות מתחילת מבצע אל-אקצא ו-10 שבועות מאז המבצע הקרקעי, באיזו מידה הושגה המטרה השנייה?

מטרת המשטר הציוני להשמיד את חמאס

כאשר המשטר הציוני בימיה הראשונים של המלחמה, התווה את חיסול חמאס כאחד מיעדי המלחמה שלו, והגדיר אותו כהתנקשות או גירוש כל צמרת חמאס מרצועת עזה. בפרשנויות כלי התקשורת של המשטר הציוני, הועלתה סוגיה זו שבקרוב ייצאו מהמנהרות של מפקדי ומנהיגי חמאס, כמו "יחיא סנוואר", "מרואן עיסא" ו"מוחמד אלדייף". ההתנגדות ותיתפס או ייהרג. למעשה, ההגדרה של המשטר הציוני למטרה של "השמדת חמאס" היא להרוג את מנהיגיו הבכירים ברצועת עזה וכתוצאה מכך להרוס את המבנה הארגוני של חמאס באזור זה.

המרחק בין השמיים לקרקע היעד עם המציאות

לאחר 12 שבועות מתחילת המלחמה, השגת המשטר הציוני ממטרה זו למקום העבודה הזה היא למצוא עותק של תעודת הזהות של "מוחמד אל- דאזיף", מפקד גדודי הקסאמים, וכדי להשתלט על משרדו הריק של "מוחמד" סנוואר היה אחיו של יחיא סנוואר. חיילים ציונים אף התייצבו בביתו של מוחמד זייף, אותו עזב מאז 2014, וצילמו למזכרת ופוצצו את הבית הלא מיושב הזה כדי להקל על ההשפלה שבאי-יכולת להגיע למפקדי ומנהיגי חמאס. הצבא הישראלי אף ניסה להזכיר זאת כהישג גדול בתחום בכך שפרסם תמונה של תעודת הזהות של "מוחמד אל-זייף", אבל המציאות היא שיש מרחק רב מתעודת הזהות של מוחמד אל-זייף. למעצרו.

An כשל מידע, בנוסף לכשלים עבר

כשלי המודיעין של המשטר הציוני בשדה הקרב בעזה מתרחשים בזמן שהציוני כלי התקשורת של המשטר מפרסמים סרט של מוחמד בשנים הקודמות, שנראה כאילו הושג במהלך המבצעים הקרקעיים האחרונים, הם התמקדו בעובדה שמוחמד אלדזיף, בניגוד לאמונה במנגנון הביטחון וברשויות הציוניות, הוא לא נכה חמור, הוא הולך בקלות ויש רק צליעה קלה באחת מרגליו. המשמעות היא שהוא הונה בקלות את הציונים בתקופה זו. התביעה המודיעינית והביטחונית של המשטר הציוני בילה כמעט עשור באשליה גדולה על "מוחמד אל-דזיף" וכעת חשיפת הנושא הזה היא הודעה רשמית של כשל מודיעיני נוסף למשטר הציוני, שהוקם על ידי ההתנגדות. כשל שנדון ומנתח בתקשורת העברית והמערבית, היה זה ימים ספורים לאחר מכן – כשהציונים מצאו את תמונת תעודת הזהות של מוחמד אל-דזיף – יואב גלנט, שר המלחמה של המשטר הזה, הפך באקסטזה, המשיך את חלומותיו רחבי ההיקף והכריז: מוחמד אלדזיף היום קול טנקים הוא שומע אותנו, בעוד כמה ימים הוא יראה את קנה הרובים של חיילינו. ההתלהבות ההזויה הזו של "גלנט" הייתה תוצאה של השנאה המדוכאת שחשף לאחר שראה את סרטו של מוחמד אלדזיף במצב בריאותי מושלם.

סופם של ניצחונות הזויים ותחילת ההתנגדות

תוצאת הנתונים לעיל מלמדת כי הציונים לאחר שהתאכזבו מהשגת מטרותיהם שנקבעו מראש כמו "השמדת חמאס" ו"מעצר מנהיגיו", הם שוקלים לקבל העתק של תעודת הזהות של אחד מראשי ההתנגדות. ניצחון גדול עבורם במידה ששר המלחמה בגלל זה, המשטר הזה התחיל לספר סיפורים הזויים.

באופן כללי, זה נראה כמו הציונים לאחר שלא הצליחו לעצור את המנהיגים. ההתנגדות הגבילה את עצמה לפרסום תמונת תעודת הזהות של מוחמד אל-דזאיף. לא יעבור זמן רב עד שהם יסיימו את הפעילות הקרקעית מבלי להגיע למנהיג חמאס או אסיר חי של הארגון. משטר ציוני במטרה לרשום ניצחון נוסף להתנגדות הפלסטינית. /p>

סוף הודעה/+