הפגישה לסקור את מאה השנים של יחסי איראן-טורקיה: הרב-ממדיות של היחסים בשני העשורים האחרונים ו"שיתוף-גורל" גיאופוליטי
לדברי מומחים, גיאוגרפיה, זמן, היסטוריה וכוח בשתי מדינות האזור הם מהמרכיבים החשובים ביחסים בין שתי המדינות. לאיראן ולטורקיה "אותו גורל גיאופוליטי". ליחסי איראן-טורקיה יש עליות ומורדות כבר 400 שנה. |
על פי כתב הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים, הפגישה "בחינת יחסי איראן-טורקיה בתהום "סגנון מאה השנים האחרונות" נערך במוצאי שבת בנוכחות סייד קאזם סאג'דפור, פרופסור בפקולטה ליחסים בינלאומיים של משרד החוץ, סייד עלי מוג'אני, מנכ"ל המרכז לשעבר. למסמכי דיפלומטיה של משרד החוץ, ורחמת חאג'י מינה, פרופסור באוניברסיטה, במשרד ההוצאה לאור חשמה.
חאג'י מינה: טורקיה הפכה לאזור האזורי של איראן יריב לאחר עליית מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון
רחמת חאג'י מינה בפגישה זו, בהשקפה אקדמית על היחסים בין שתי המדינות, הוא קבע: אם אנחנו רוצים כדי לקבל ניתוח מקיף של היחסים בין שתי המדינות, אנחנו צריכים ראייה היסטורית.
הוא הוסיף: זו הייתה הפעם הראשונה בשנות ה-60 שהיחסים בין איראן לטורקיה נדונו באקדמיה.
פרופסור זה באוניברסיטה, שהתייחס לתחום המודרניזציה ביחסים בין שתי המדינות כאחד מתחומי המחקר, אמר: טורקיה נראתה מצליחה יותר מאיראן בתחום זה. מכיוון שהטורקים למדו לפשט את הבעיה היטב, אבל באיראן, האליטות לא יכלו לפשט את הבעיות כי היו קבוצה של אויבים ובעיות, וזו הסיבה שהן לא הצליחו במיוחד לפשט את הבעיות.
סג'אדפור: יחסי איראן-טורקיה השתנו מחד-ממד לרב-ממדי לאחר מפלגת הצדק והפיתוח
סייד קאזם סאג'דפור כינה גם את היחסים בין איראן לטורקיה אחד היחסים העכשוויים העתיקים בעולם ואמר: גבולות שתי המדינות הם אחד הגבולות היציבים ביותר של שתי המדינות בעולם והיציבות ביותר. הגבול נמצא במזרח התיכון.
הוא המשיך: גיאוגרפיה, זמן, היסטוריה וכוח בשתי מדינות האזור הם בין המרכיבים החשובים ביחסים בין שתי המדינות. לאיראן ולטורקיה "אותו גורל גיאופוליטי". ליחסי איראן-טורקיה היו עליות ומורדות במשך 400 שנה.
פרופסור זה באוניברסיטה הוסיף: בתקופה שלאחר המלחמה הקרה, מעצמות אזוריות מצאו יותר מקום למלא תפקיד, ואיראן וטורקיה הן בין באומרו שאנו עדים ליציבות יחסית ביחסים בין שתי המדינות, אמר סג'דפור: לא בטורקיה ולא באיראן, התחושות והנטיות כלפי שתי המדינות אינן עמוקות כלל, אלא קונבנציונליות. היו בעיות בסוגיית סוריה, אבל לא הייתה להן השקפה מבנית שלילית ואנטי-איראנית.
הוא קבע שהיחסים בין איראן לטורקיה השתנו מחד-ממדיות לרב-ממדיות. יחסי פנים מאז תקופת הצדק והפיתוח. בתקופה הדו-קוטבית בלט החלק הביטחוני של היחסים הבילטרליים, לאחר המהפכה האסלאמית באיראן והמלחמה שנכפתה, הממד המסחרי הפך חשוב, אך בשני העשורים האחרונים יחסים אלו. הפכו לממדים מרובי פנים וממדים ביטחוניים, כלכליים, צבאיים, מדיניים והומניטריים. ואמר: העניין הגובר של הדור החדש של הסטודנטים בטורקיה כלפי איראן הוא גם נושא חשוב שישפר את היחסים בעתיד.
מוג'אני: הסאד הסכם עבאד היה צעד מעשי לשיתוף פעולה בין שתי המדינות באזור
סייד עלי מוג'אני דן גם ביחסים בין איראן והאימפריה העות'מאנית מבוססת כל הזמן על שבירת הסכמים, סכסוך, מלחמה, חוסר יציבות ושבר. איראן וטורקיה שונות במובנים מסוימים. איראן הייתה ציוויליזציה מבוססת וטורקיה היא ציוויליזציה מתקדמת. טורקיה של היום אינה ממוקמת בליבו של אף מקום, ולכן מדיניות החוץ שלה נעה בגיאוגרפיה עצומה ולא באזור קבוע.
הוא המשיך: לטורקיה עדיין אין את הממסד והיציבות הנדרשים כדי לחשוב על הטריטוריה הגיאופוליטית. אהמט דבוטולו ניסה לשקול מיכל היסטורי עבורו, אך דוקטרינה זו נכשלה מתוך טורקיה. המנכ"ל לשעבר של המרכז לדיפלומטיה מסמכים של משרד החוץ, קבע כי בתקופה העכשווית, הניצוץ הפוליטי הראשון בין העות'מאנים המלך וקג'ריה הובס בתקופתו של סייד ג'מאל א-דין אסדבאדי, שכמובן הייתה כישלון, הוא קבע: בזמן ההתנקשות בנאסיר אלדין שאה, השגריר העות'מאני נקרא לבית המשפט ואוסמאני הואשם בכך. רֶצַח. לאחר מכן, אוסמני לא אפשר למתנגדי המשטר האיראני להיכנס לשטחו ומסר אותם לממשלת איראן. מוג'אני כינה את הסכם סעד עבאד צעד מעשי לשיתוף הפעולה של שתי המדינות באזור, בעוד ב-In בעבר, הם נלחמו על האזור, הוא אמר: הייתה לנו תחרות על תחום ההשפעה בעבר, אבל זה לא הוביל לשיתוף פעולה, אבל התחרות על יתרונות מסחריים לבשה צורה של שיתוף פעולה.
מקור חדשות | Tasnim News |
|