הבדלים בליבת הכוח המדיני והצבאי של המשטר הציוני

הקבוצה הבינלאומית של סוכנות הידיעות פארס – הערת אורח: בנימין נתניהו החליט לחדש את התקיפות האוויריות על עזה למרות העלויות הפוליטיות, הכלכליות והיוקרתיות, כי מלחמה זו ללא הישגים כמו שחרור בני ערובה ופירוק חמאס זה לא רק מוות זו תהיה הפוליטיקה שלו, אלא זו מכה עמוקה למפלגת הליכוד כעמוד התווך של תנועת הימין של ישראל.

מסיבה זו, בתוך מפלגת הליכוד , יש סימנים להיווצרות התנגדות לנתניהו, שהיא החשובה ביותר, התגבשותה היא העימות בין יואב גלנט, שר המלחמה של המשטר, לנתניהו, שכיהן כשר בעבר וכיום חבר ב- הוועדה הפוליטית של מפלגת הליכוד. זה קרה פעמים רבות במהלך הבחירות של השנים האחרונות, אבל הנושא חסר התקדים הוא המחלוקת בין ראש הממשלה לשר המלחמה, הנחשבים למוקד הכוח המרכזי בעיצומו של המלחמה. קרב קיומי על ישראל.

ההבדל הזה התגבש בתקשורת כאשר גלנט הסכים לקיים מסיבת עיתונאים משותפת עם נתניהו. הנושא הזה אפילו הפך לנושא לעיתונאים והם שאלו את ראש ממשלת המשטר על כך. נתניהו הודה שהציע זאת לשר המלחמה, אך הוא לא קיבל זאת.

ניתן לשקול שתי השערות לגבי הסיבה להבדל זה; ההשערה הראשונה מתייחסת להבדל בין המוסדות המדיניים לצבא, שנדון בחוגים הפנימיים של המשטר הציוני לפני תחילת המבצע הקרקעי, משום שלצבא המשטר היו הסתייגות מהכניסה היבשתית לעזה. אלא שהסגל הפוליטי של הממשלה התעלם מכך.

נראה שחילוקי הדעות הללו שוב התבטא בעימות בין גלנט לנתניהו, משום שראש ממשלת המשטר וראש הממשלה. שרים אחרים מהמפלגות היהודיות הרדיקליות שחסר להם ניסיון צבאי בשטח, הם לא מתחשבים בסיכונים של הקרב הקרקעי בעזה, והם לחצו על הצבא להגיע להצלחה מיידית (עם ניצחונות פוליטיים ותקשורתיים).

ההשערה השנייה לכך למרות שהמפקדים העיקריים של הצבא מתנגדים ללחץ הפוליטי להשיג הישגים קרקעיים בעזה ורואים אותו בלתי מעשי, זו לא הבעיה של גלנט מול נתניהו. שר המלחמה של המשטר הציוני אינו מעוניין לקשור את גורלו המדיני עם נתניהו ורואה בחידוש ההתקפות האוויריות והקרקעיות על עזה מבלי לשחרר אסירים נוספים למשחק על אדמתו.

נראה שההשערה השנייה חמורה יותר משלוש סיבות; קודם כל גילה גלנט שנתניהו סירב להמשיך בתהליך שחרור האסירים (10 מול 30) כי הוא הבין שעם המשך הפסקת האש הוא יהיה בלחץ פנימי וחיצוני יותר, וכעת חייהם של אלה. אסירים נמצאים בסיכון בגלל האינטרסים של נתניהו. /p>

שנית, האמינות הפוליטית של ראש ממשלת המשטר הציוני בעיני סוכנויות המודיעין והצבא של המשטר נפגעה קשות. תוצאה של המתקפה האחרונה, שחלקה נבעה מהמשבר הפוליטי לפני סערת אל-אקצא, וחלקה נבעה מהטעות של נתניהו בהוליך שולל על ידי יחיא סנוואר.

נתניהו חשב שחמאס לא יפר את הפסקת האש לאחר סייף אל-קודס ואף התעלם מדיווחים מודיעיניים בעניין זה. הטעות הגורלית הזו והאשמת סוכנויות הביון בחולשה בעניין הזה הביאו להכפשתו העמוקה של נתניהו בפירמידת הכוח הישראלית, ובעצם תמו חייו של פוליטיקאי שאין לו תמיכה מהצבא.

הסיבה השלישית שטלטלה את עמדתו של נתניהו בעיני גלנט היא התנגדות האמריקנים לחידוש התקיפות בעזה בשעה זו, ונראה שאפילו שר המלחמה מחפש קשר עצמאי. ערוצים עם האמריקאים לעקוף את ראש הממשלה ושר החוץ של המשטר הציוני. In this regard, the news about Gallant's meeting with Anthony Blinken outside the office of the Israeli Ministry of War can be evaluated, and it is not far from the expectation that the Americans will develop their political plans for the future of Gaza and Palestine from parallel נתיבים עם משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ של המשטר. להתקדם.

אין ספק שהאווירה הפוליטית הפנימית של המשטר הציוני לא תחזור להיות כפי שהייתה לפני שאחרי סערת אלאקצא והמחלוקות הפנימיות במשטר הזה יימשכו יותר מבעבר.

בנימין נתניהו, שלפני שנה לאחר שניצח בבחירות וזכה ב-65 מנדטים, קיווה כמו נשיא טורקיה יוכל לשנות את המערכת הפוליטית של המשטר הציוני ממערכת פרלמנטרית לנשיאות באמצעות תיקונים חוקתיים ולהגדיל את סמכותו הפוליטית; כיום הוא בדעיכה, כך שהשרים בקבינט שלו לא מצייתים ועוקפים אותו.

סוף הודעה/