עליית רצח אחים בישראל

הקבוצה הבינלאומית של סוכנות הידיעות פארס – הערת אורח: סערת אל-אקצא שהחלה ב-7 באוקטובר (15 מהר) התחילה גם מספר מלחמות אחרות בישראל. האחת היא המלחמה הפוליטית והכוחנית בין הפוליטיקאים שביקשו להפיל את הימין לראשות הממשלה של נתניהו, והמלחמה השנייה, שעדיין לא הפכה לקולנית במיוחד, היא סערת ביטחון הפנים.

שר לביטחון פנים, איתמר בן גור, הכריז על קמפיין לחמש את תושבי ישראל שלושה ימים לאחר תחילת סערת אל-אקצא (10 באוקטובר). השר השנוי במחלוקת בן גור הודיע ​​על רכישת עשרת אלפים כלי נשק כדי לחמש את תושבי ההתנחלויות ל"הגנה עצמית". התירוץ של בן גר היה נכון. בשלב הראשון הבטיח לקנות ארבעת אלפים רובי סער (תוצרת הארץ) וחילק אותם במהירות יחד עם אביזרים כמו כובעים, אפודים וכדומה.

בן גויר טוען כי עבודה זו נועדה להגביר את הביטחון של תושבי ישראל מפני התקפות פלסטיניות. פלסטינים אשר בתגובה לפשעי תל אביב מבצעים פעולות פרטניות בחברה הישראלית.

חודש לאחר מכן, דיווח העיתון הכלכלי הישראלי "כלכליסט" כי מספר הבקשות הרשומות באתר המשרד לביטחון לאומי לקבלת אמצעי לחימה הגיע ל-190,000. מאז 7 באוקטובר הונפקו 31,000 רישיונות נשק אישיים חדשים על ידי משרד זה.

השאלה היא שעם הגידול בהתחמשות האוכלוסייה הפלסטינית הכבושה, הביטחון יגדל עבורם, או שמא יגביר רצח האחים של הציונים יחד איתו. דוגמה עדכנית הייתה מבצע הקדושים של האחים נמר (מורד ואברהים אל-נימר) בעיירה רמות בכניסה לצפון מערב קודס, שם נהרגו שלושה בני אדם. אבל למבצע הזה היה עוד קורבן של רצח אחים ציוני.

הסיפור – על פי עיתון "ידיעות אחרונות" – הוא שכאשר שני האחים הפלסטינים הללו יורים, עורך דין אקדוחן בשם "יובל קאסלמן" נכנס לקרב ויורה בשני אחים פלסטינים תוך כדי ריצה. הכוחות הישראלים, שירה מנגד, רואים בו את אחד ממבצעי האירוע ומכוונים אותו.

קסטלמן, שרץ לעבר האירוע, מרים את ידיו כסימן הוא נכנע ואף מרים את חולצתו כדי להראות שאין לו חגורת נפץ. הוא אפילו צועק: "בדוק את תעודת הזהות שלי". אני יהודי" אבל החיילים הישראלים, מתעלמים מצעקותיו, יורים ואחד הכדורים מפצל את לסת של עורך הדין החמוש ומשתיק אותו. הוא נלקח לבית החולים, אך בסופו של דבר, כתוצאה מהיותו חמוש, הוא מת ברצח אחים בציונים יום לפני יום הולדתו, והוא נקבר בבית העלמין בקריית טבון ביום הולדתו.

_{יובל קאסלמן}

ובכן זו רק דוגמה וכמובן תחילת הביטחון שבן גויר הוא פועל למענו, ומי שלא יודע איזו תועלת כלכלית תהיה להגדלת הסחר בנשק בישראל.

הקים בן גויר עשרות צוותי אבטחה מקרב תושבי ישראל מאז ה-7 באוקטובר. הוא קנה עשרת אלפים כלי נשק וחילק אותם בין מי ששירתו בעבר בצבא. עיתון "כלכליסט" דיווח כי יוסי דגן, ראש מועצת ההתנחלות של צפון הגדה, ביקש לרכוש 200 רובים מתוצרת ישראל. כמו כן, בימים אלה גדל ייצור הנשק על ידי חברות ישראליות, ובניגוד לעובדה שמחיר הנשק לא היה אמור לעלות, מחירו של כל קולט עלה מ-3 ל-4 אלף שקל (775 ל-1033 דולר) . ראוי להזכיר גם נקודה זו לגבי הרווח העשיר של ייבוא ​​נשק לבן גור וצוותו, ש-98% מכלי הנשק של ישראל מיובאים ורק 2% מהם מיוצרים מקומיים.

משה קסלמן, אביו של עורך דין חמוש זה, אמר גם הוא ל"ידיעות אחרונות", "זה לא היה צריך לקרות. כמובן שהחיילים פעלו נכון. לי בעצמי יש נשק אישי, אבל אני לא יודע איך להשתמש בו יותר. אם אני רואה שאנשים מסכנים את הביטחון שלנו, כנראה שלא אתערב".

הבלבול הזה שהציוני הזה מדבר עליו הוא תחילת העבודה. זה המצב שבן גור החמיר בשם הביטחון, וחלק הרווח הכלכלי בו עדיין לא ברור. אירוע זה אף חיזק את עמדותיו של בן גור. כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע ​​ביום חמישי האחרון כי "אני מכבד את עבודתם של שני חיילים ואזרח שפעל במהירות. הממשלה בראשותי תמשיך לחלק נשק בין האזרחים. פעולה זו הוכיחה את יעילותה פעמים רבות במלחמה נגד הטרור הקטלני.

בן גור ימשיך במדיניות זו ועלינו להמתין ולראות אם המדיניות השנויה במחלוקת זו תגביר את ביטחון החזית הפנימית של המשטר הציוני או רצח האחים של הציונים.

סוף הודעה/מ'