החברה הטורקית וההשלכות הביטחוניות של נוכחות המהגרים הסורים

על פי הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים, הדיון השנוי במחלוקת והחשוב כיצד ההתמודדות עם מהגרים ופליטים משכה שוב את תשומת הלב של החוגים הפוליטיים והתקשורתיים של טורקיה.

בית משפט בטורקיה הגיש תביעה נגד אחד הפוליטיקאים המפורסמים של המדינה הזו והוא ראה בדבריו על הפליטים הסורים דוגמה לקידום אלימות ושנאה, הסתה של אזרחים והפצת שקרים. זו הפעם הראשונה שתובע בכיר בטורקיה תומך בדרך זו בפליטים ותוקף לאומן, מנהיג מפלגת צפר הודיע ​​כי לבקשתו נפתחה חקירה על עמדות ומסרים של אוזדאג ובקרוב מנהיג מפלגת צפאר ייחקרו באשמת הפצת שנאה והפצת שקרים.

התקשורת הטורקית הודיעה כי לא סביר שאוזדג ייכנס לכלא, והוא עצמו נתן תשובה לתובע הכללי, הכולל את החשש ממאסר.

אוזדג כתב: "עכשיו 13 מיליון יש בטורקיה פליטים ומהגרים בלתי חוקיים שעבורם הוצאנו עשרות מיליארדי דולרים ו עדיין מוציאים. מדיניות שגויה זו הגבירה את האינפלציה בטורקיה והגדילה את האבטלה. הגבולות שלנו מלאים בחורי אבטחה, הנוער שלנו בביצת הסמים. רבים מבני הנוער שלנו נהרגו על ידי פליטים ומהגרים. נמשיך במאבק הפוליטי שלנו לומר את האמיתות הללו ולגרש את 13 מיליון הפליטים והבורחים מארצנו ולהחזירם למולדתם. אתה לא יכול להפחיד אותי על ידי כליאה ותחקור אותי. המדינה היפה הזו שייכת לנו ואנחנו נמשיך במאבקנו".

אוזדג הוא פוליטיקאי שמאשים את כל הבעיות הכלכליות והביטחוניות של טורקיה על הפליטים ודבריו הם סוג של היא יצרה שנאה רחבה בקרב תומכי המפלגה כלפי כל המהגרים.

בבחירות 2028, החלטת הנשיא הזוכה ותוכניתו להתמודד עם הפליטים הייתה עמוד תווך מתמיד של הנאומים של כל ראשי המפלגה. אבל בינתיים, המתנגדים דיברו בלהט יותר על הפליטים וארדואן העדיף לא לומר שום דבר ברור בנושא הזה. המתנגדים האמינו שהמדיניות השגויה של ממשלת ארדואן. היא הפכה את טורקיה לשיירה של מיליוני עקורים. עניין זה הפך כל כך חשוב, עד שמנהיג אחת המפלגות הפוליטיות בטורקיה הקדיש את כל תוכניתו ואסטרטגייתו לטיפול בפליטים והסב את תשומת לבם של הלאומנים במדינה. אדם זה היה לא אחר מאשר פרופסור אומיד אוזדאג, פרופסור ליחסים בינלאומיים ומומחה בולט למחקרי ביטחון, שייסד מפלגת ימין קיצוני בשם חיזב זפאר.

הרבה לפני שמנהיג מפלגתו הוקם, כמומחה אבטחה בולט בעל לאומנות פאן-טורקית, היה לו כבוד ואמינות מיוחדים עם דולת בגצ'לי, מנהיגת מפלגת התנועה הלאומית. אבל מאוחר יותר הוא יצא מהמפלגה הזו יחד עם מרל אחסנר ואחרים.

אוזדאג היה אמור להיות האסטרטג הראשי של המפלגה הטובה, אבל הוא גם עזב את המפלגה הטובה ולכמה זמן, עבודת שטח בנושא הפליטים כזו הייתה עבודתו המוזרה. הוא השתמש בטלפון הנייד שלו כדי להיכנס לחנויות של צורפים ואנשי עסקים סורים עשירים בטורקיה ולשאול אותם: יש לך תעודת מגורים? התשובה הייתה כן והם הראו את ההוכחה. ואז הוא שואל: אתה חמוש? שוב, התשובה הייתה חיובית והצד השני הראה את הנשק ורישיונו. ואז אוזדאג מפנה אליו את הטלפון ואומר: ראיתם, אזרחים? צעיר סורי בארצנו צובר עושר, יש לו נשק והוא למד טורקית. בקרוב היא תלד כמה ילדים ואני חושש שלא יישאר לנו מקום בארץ הזאת הוא גם עשה עסקה עם כמאל קליצ'דרוגלו. הוא תמך ביריבה של ארדואן וגרם לו להבטיח שאם ינצח, הוא ימסור את ראש שירות הביון מט לאוזדג והעקורים יגורשו. והם רצו את אוזדאג, אבל זה לא יצא לפועל, ועכשיו כי המים יצאו מהטחנה, התובע רוצה לרסן את אוזדאג. אבל הבעיה היא שלחשיבה של אוזדאג יש תומכים בחברה הטורקית ואין מעט אזרחים שמסתכלים על נושא הפליטים בכעס ובשנאה. במיוחד בהתחשב בכך שאוזדאג ושותפיו העלו את סוגיית ההשפעה של גורמים תרבותיים על מושג האוכלוסייה והראו שהמשוואות הדמוגרפיות של טורקיה עשויות להשתנות ושינויים דמוגרפיים עשויים להתרחש במספר מחוזות.

פרופסור מוראד דוגאן, חוקר באוניברסיטת אנקרה, אמר: "עד סוף 2022, 820,000 ילדים סורים נולדו בטורקיה". המשמעות היא שהמספר יעלה בקרוב על מיליון איש. שימו לב: לידת מיליון תינוקות סורים בארצנו היא לא אירוע שאפשר לעבור עליו בקלות. אנו מודאגים מאוד מהמשאבים של ארצנו ומשוואות האוכלוסיה שלנו יעברו שינוי נוראי".

התייחסות מתמדת לעלויות החינוך והרפואה של העקורים, תוך העברת האשמה למזון ולדיור האינפלציה ובעיית האבטלה. נוכחותם של פליטים סורים בטורקיה וגישה מסוכנת הנקראת "אחרות" יכולים להוביל את טורקיה לכמה סכסוכים רציניים ומתחים חברתיים.

סוגיית הפליטים ויחסי אנקרה-דמשק

ארדואן הזמין צוות מיוחד ב-2022 לחקור את תהליך ניהול נורמליזציה של יחסי טורקיה עם המשטר הציוני ומדינות ערב כולל מצרים, איחוד האמירויות הערביות, סעודיה וסוריה.

איברהים קאלן, שהיה באותה תקופה הדובר והראש של צוות יועצי מדיניות החוץ. והביטחון הלאומי היה מוסד נשיאותי, הוא היה אחראי על תיאום הצוות הזה, וצ'אושוגלו, שר החוץ דאז, והאקאן פידן, ראש שירות הביון מט, היו חברים נוספים בצוות האמור. .

עשרות פגישות נסתרות ונסתרות של צוות זה במספר מדינות הביאו לבסוף תוצאות ויחסיה של טורקיה עם איחוד האמירויות, מצרים, ערב הסעודית והמשטר הציוני הגיעו לתוצאה הרצויה של ארדואן. אבל במקרה של סוריה, שום דבר מיוחד לא קרה. למה?

מכיוון שלמקרה הסורי היו מימדים פוליטיים-חברתיים מורכבים יותר עבור ארדואן וסיום המשא ומתן הזה היה אמור להיות אחד מכלי התעמולה החשובים ביותר של ארדואן כדי לנצח בבחירות 2023.

ארדואן רצה להגיע לתוצאה חדשה עם דמשק מבלי לסיים את נוכחות הכיבוש של הצבא הטורקי בסוריה, גם מבלי לבטל את פעילות המיליציה והקבוצות הפוליטיות נגד בשאר אל-אסד. הוא יגיע ויחזיר כמה מאות אלפי פליטים סורים לארצם ויקבל קולות מתושבי ארצו. אלא שהצוות הנשיאותי של סוריה, במבט מציאותי ואינטליגנטי, קרא את ידו של ארדואן וסירב לעשות ויתור כזה.

דמשק הודיעה כי התנאי של המשא ומתן לנורמליזציה של היחסים הוא כי טורקיה צריכה להסיג את חייליה ולהפסיק לתמוך באופוזיציה החמושה. /1401/08/27/1401082714534831026453174.png"/>

עדויות הראו שלצוות של ארדואן לא היו כוונות טובות ברורות לנרמל יחסי טורקיה-סוריה וחיפשו רק הטבות אלקטורליות חולפות. מסיבה זו, מיום שאחרי הבחירות איש לא טרח לנרמל את היחסים, והנושא הזה הוא אחד האתגרים החשובים ביותר בנוגע להמשך נוכחות הפליטים הסורים בטורקיה המשך נוכחותם של פליטים, מהגרים ומקלט המחפשים בטורקיה הוא נושא רב מימדי שההיבטים המדיניים, הביטחוניים, המשפטיים, הכלכליים והחברתיים שלו דורשים ניתוח מעמיק ורחב.

במצב הנוכחי, בנוסף למפלגת השלטון, מתנגדי מפלגה זו גם מסתכלים לעתים קרובות על הנושא הזה דרך העדשה של אינטרסים פוליטיים וקבוצתיים, והראיות מראות שלטורקיה אין מדיניות או תוכנית חדשה לפתור בעיה זו בטווח הבינוני.

סוף הודעה/